על אף עלייה מתמדת בשיעור החרדים המועסקים במשק שיעורי העוני בקרב הציבור החרדי אינם משתנים לאורך השנים, כך עולה משנתון החברה החרדית שפרסמו מכון ירושלים לחקר ישראל והמכון הישראלי הדמוקרטי.
על פי מימצאי השנתון, המנתח נתונים ממגוון מוסדות וכולל עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים חצה רק לאחרונה את רף ה-50% לעומת 87% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים, עלייה של 14% מאז שנת 2003. בקרב נשים חרדיות שיעור התעסוקה עומד על 73% לעומת 81% בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות, ומדובר בעלייה חדה של 21% מאז שנת 2003.
למרות העלייה בשיעורי התעסוקה, שיעור העוני בחברה החרדית גבוה במיוחד ועומד על 52% לעומת 19% בכלל האוכלוסיה. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003 עלה שיעור העוני בקרב הציבור החרדי מ-45% ל-58%, ולאחר מכן בשנת 2006 ירד לשיעור הנוכחי, ונותר בעשור האחרון יציב, מבלי להשתנות, על אף העלייה בתעסוקה. בקרב ילדים חרדים הנתון גבוה אף יותר, ו-67% מהם מוגדרים עניים. לרבע מהאוכלוסיה החרדית אין ביטחון תזונתי.
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' סיפק שני הסברים להיעדר הירידה בנתוני העוני, על אף העליה בשיעור היציאה לעבודה: "הראשון הוא קיצוץ קצבאות הילדים – עד 2003 משפחה חרדית עם שמונה ילדים קיבלה כ-6000 ש"ח בחודש, שזה משכורת בחברה החרדית. היום אני מעריך שמשפחה כזו תקבל בערך 1500 ש"ח. זה שינוי עצום. עד אז ראינו ירידה מתמשכת בשיעורי התעסוקה של גברים. זה נעצר ואחרי זה התחילה העליה. התמיכה המדינתית היתה כל כך גדולה שהיא באמת איפשרה להרבה גברים לא לעבוד". מנגד, הוא מדגיש שהיציאה של חרדים לעבודה התאפשרה בזכות פלטפורמות שיצרה המדינה בדמות הכשרות מקצועיות ואקדמיות מותאמות, ומסגרות הכוונה והשמה שהפכו את הקריאה ליציאה לעבודה לאפשרות ממשית.
"דבר נוסף הוא שחרדים שנכנסו לעבודה נכנסו, מטבע הדברים כעובדים חדשים, לרמה הנמוכה, ולכן ההכנסה שלהם פחות גבוהה. אני עדיין מעריך שבנתוני השנה הבאה נראה ירידה בשיעור העוני בציבור החרדי. הייתה עכשיו עוד קפיצה בשיעורי ההעסקה, והעלאה של חלק מהקצבאות הקשורות לחרדים, אבל זה בהחלט נתון שצריך לטפל בו". לדבריו משרד הכלכלה קיבל את המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה להציב מטרה נוספת מלבד כניסתם של חרדים לשוק העבודה, והוא שילובם בתעסוקה האיכותית באופן שיגדיל את הכנסתם. בין ההצעות שנתקבלו – השקעה בהכשרה, הכוונה והשמה. כך למשל שימת דגש על רמת השכר בתמיכה הממשלתית בגיוס עובדים חרדים. מלאך מסביר כי רמת החיים בקרב החרדים עלתה עם עליית רמת החיים הכללית בתחומים רבים, אולם באופן יחסי, הציבור החרדי נותר עני.
בין העובדים החרדים לעובדים שאינם חרדים, ניכרים פערי הכנסה גדולים מאוד. ההכנסה הממוצעת של שכיר חרדי בגילאי 25-64 עומדת על 6,610 ש"ח, כשני שליש מהשכר הממוצע הכללי במשק. על פי נתוני השנתון, בקרב גברים נוצר הפער בעיקר בשל שכר שעתי נמוך, העומד על 83% מהשכר השעתי הממוצע בקרב כלל האוכלוסיה. בקרב הנשים נוצר חלק גדול מהפער בשל חלקיות משרות, כשאישה חרדית עובדת בממוצע כ-22% פחות מנשים אחרות. נתוני השנתון מראים כי 38% מהגברים החרדים עובדים במשרות חלקיות של פחות מ-35 שעות שבועיות, ובקרב הנשים החרדיות – 59%. בתחילת החודש נידונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת סוגיית אפלייתן בשכר של נשים חרדיות העובדות בהיי-טק, בעקבות תחקיר של ערוץ 10 בנושא.
נתונים נוספים המופיעים בשנתון הם כי 25% מהעובדים החרדים במשרות חלקיות מנמקים זאת באי מציאת עבודה בהיקף מלא, לעומת 17% באוכלוסיה היהודית הלא חרדית. 24% מהעובדים החרדים במשרות חלקיות מנמקים זאת בצורך לשמור על הילדים, לעומת 13% באוכלוסיה היהודית הלא חרדית.
באשר לאורחות החיים החרדיים מסתמנים גם כן שינויים. בתוך שבע שנים טיפס שיעור החרדים המשתמשים במחשב מ-44% ל-58%. בשיעור השימוש באינטרנט בציבור החרדי חלה עליה מ-28% ל-41%, תוך חמש שנים בלבד. בעשור האחרון נרשמה גם עלייה מתונה בשיעור בעלי רישיונות הנהיגה והרכבים בחברה החרדית.
עם כניסתם של עובדים רבים במגזר החרדי לשוק העבודה, וסביב הרצון לשפר את תנאיהם, נתחזקה גם מגמת התארגנות העובדים החרדים, סוגיה שאף הגיעה לבד"צ בבני ברק שקבע: "רצון העובדים להתאגד על מנת למצות את המגיע להם – מוצדק וראוי".
