במהלך מגפת הקורונה, כשרבים היו סגורים בבית, ריחף הצלם ישראל ברדוגו (37) בין שמים לארץ, וצילם תמונות מרהיבות של נופי ישראל.

חופי העיר תל אביב שוממים בסגר. "זווית צילום שאנשים פחות הכירו" (צילום: ישראל ברדוגו)

תל אביב של סגר. "צריך זמן מדויק" (צילום: ישראל ברדוגו)

למרות ההזדמנות הנדירה לצלם אתרים מוכרים כשהם ריקים מאדם, הצילום שברדוגו הכי גאה בו הוא בכלל תמונה בה נראים עשרות אלפי אנשים, שצולמה ב-2019. "יש רגע אחד בשנה, שבו רחבת הכותל המערבי הכי עמוסה במתפללים", הוא מספר,  "פרק זמן של רבע שעה לאחר חצות הלילה בערב יום הכיפורים. עבדנו שנים ארוכות כדי להנציח את הרגע הזה".

ירושלים של סליחות. "עבדנו שנים כדי להנציח את הרגע הזה" (צילום: ישראל ברדוגו)

צילומי האוויר של ברדוגו מרחבי העולם זכו לפרסום בינלאומי, אבל התמונה של רחבת הכותל מעוררת ברדוגו גאווה מיוחדת. "בסופו של דבר אתה מצלם מאות תמונות כדי להשיג פריים אחד מושלם".

להביא את הזווית השונה

"באחת השנים טסנו  לירושלים – אבל בשעה המתאימה נוצרה עננות. כל טיסה לילית כזו מצריכה הרבה אישורים. יש לנו עשר דקות להשיג צילום מיוצב וחד כאשר תנאי התאורה קשים. ב-2019 הצלחנו להפיק את היצירה הזו – ירושלים של סליחות".

"אני בן למשפחה שעוסקת דורות בתחום הצילום עוד באירופה של תקופת מלחמת העולם השניה. גם אבי, בשירותו הצבאי, עסק בצילום אווירי במסגרת חיל האוויר", מספר ברדוגו. "זה מקצוע שעובר במשפחה. כצלם, אתה מחפש תמיד להביא זווית שונה, ייחודית. הצילום האווירי אפשר לי להביא בדיוק את זה".

הוא מספר שמאחורי כל צילום מוצלח יש מספר גיחות, עם טייסים הבקיאים בתחום צילומי האוויר. "את תל אביב, למשל, אי אפשר לצלם בכל שעה. יש ערפילים, יש לחות. צריך זמן מדויק וגם זה בתקופה מסוימת בשנה".

רצועת החופים של תל אביב. "אי אפשר לצלם בכל שעה" (צילום: ישראל ברדוגו)

איך זה מרגיש, להיות תלוי ממסוק עם המצלמה?
"בשביל צילום אווירי מיטבי, אנו מסירים מהמסוק את הדלתות. אין היום הרבה צלמים שעושים שימוש במסוקים. הקולגות מעבר לים עברו לצלם ממטוסים או באמצעות רחפנים מתקדמים. אבל אנחנו עושים את הדבר האמיתי. במטוס אתה לא יכול לצאת באמצע טיסה ולעמוד על  ה'מגלשיים'. אנחנו קשורים בריתמת אבטחה, וגם מאבטחים את הציוד. אתה יוצא מהמסוק, חשוף לרוח, אבל כשאתה רואה את הפריים, אתה מבין שהיה שווה את זה".

ישראל ברדוגו במהלך צילום אוויר ממסוק. "צילום הוא כמו ציד, צריך להמתין הרבה" (צילום: יוני אדרעי)

לדבריו, מדובר במקצוע שדורש סבלנות, ולא מעט מזל. "היו טיסות שביצעתי במהלך השנים, שחזרתי מהן בלי תמונה אחת. כל טיסה כזו עולה אלפי דולרים וישנה השקעה בתחקיר מקדים, אבל זה לא תמיד מצליח. צילום הוא כמו ציד, צריך להמתין הרבה וכשהפריים הנכון מגיע זה מרגש".

בקעת בית נטופה. "כשהפריים הנכון מגיע זה מרגש" (צילום: ישראל ברדוגו)

העיר העתיקה צפת. "צילום הוא כמו ציד, צריך להמתין הרבה" (צילום: ישראל ברדוגו)

הצילומים של ברדוגו נמכרים בסכומים המגיעים לעיתים גם לעשרות אלפי דולרים בארה"ב, באירופה ואפילו בארצות ערב. ב-2014 הוא זכה בפרס התמונה הטובה ביותר של לשכת העיתונות הממשלתית, אותו קיבל מידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לאורך השנים הוא ביצע פרויקטים ברחבי העולם: ב-2013 ליווה את הקמת מרכז הסחר העולמי החדש בניו-יורק; ב-2014 צילם מהאוויר את המונדיאל בברזיל; וב-2017 תיעד את ביקורו של נשיא ארצות הברית בישראל.

"כשאתה מתרומם מעל העיר העתיקה זה נותן פרספקטיבה"

לצלם בישראל מרגיש אחרת מאשר בניו-יורק או בברזיל?
"בארץ, במרחק של שעה טיסה לכל כיוון אתה יכול לראות נוף מדברי, שלג, מכתש אדיר במצפה רמון, וגם את החופים של תל אביב. זה דבר שייחודי לישראל. אתה גם רואה היסטוריה. כשאתה מתרומם מעל העיר העתיקה והר הבית, מקום קטן שתרבויות ועמים נלחמו עליו אלפי שנים, זה נותן פרספקטיבה".

סדרת הצילומים האחרונה של ברדוגו הושלמה בארץ במהלך סגרי הקורונה. מאחורי הסדרה, העתידה להתפרסם באלבום מיוחד, יש גם שני סיפורים עצובים. הפרויקט הוקדש לטייס המסוקים צבי פז ז"ל, שלקח את ברדוגו לטיסות הצילום הראשונות שלו בשנת 2004. "זה היה טרום עידן הרחפנים, ואפשר זוויות צילום שאנשים פחות הכירו", הוא מספר. אלא שבנובמבר אותה שנה, נהרג צבי פז בהתרסקות כלי טיס.

נמל עכו. "אתה רואה היסטוריה" (צילום: ישראל ברדוגו)

ים המלח על בולעניו. "במרחק שעה טיסה אתה יכול לראות נוף מדברי ושלג" (צילום: ישראל ברדוגו)

את צילום הסדרה ליווה הטייס עמוס גבעול ז"ל, שנהרג אף הוא בהתרסקות, בפברואר האחרון. "זה שבר אותי ואת הצוות שלי" אומר ברדוגו. "עמוס מאוד אהב את הפרוייקט והיה קשור אליו. הוא היה מייעץ על תכנון הצילום ואופן גלישת המסוק כשנגיע ליעד, מגיע לסטודיו לראות את התוצרים, וליווה אותנו קרוב לעשור כטייס ראשי, היה משוגע לדבר ומומחה בתחום. כיוצא חיל האוויר הוא ידע לקחת את הכלי לקצה, אבל גם היה קפדן מאוד בהיבטים של בטיחות. זו ממש אבדה גדולה. הוא יחסר לנו מאוד".

אחרי הסיפורים הללו, אתה לא חושש מהעבודה במסוקים?
"זה מקצוע מסוכן ותמיד יש איזה שהוא חשש. אבל זה המקצוע שלי ואני אוהב אותו. אומרים תפילת הדרך פעמיים, והולכים על זה".

האתגר והסיכון שנלקחים כדי לייצר תמונות מרהיבות ומעוררות מחשבה, מדגישים לדברי ברדוגו את החשיבות של שמירה על זכויות יוצרים וצלמים. "אתה מסתכן ומשקיע עשרות שנים כדי ליצור, ובסוף מגלה את התמונות שלך במגזין אנגלי או על מוצר כלשהו שנמכר בהולנד ללא תשלום וללא קרדיט".

חוף דור. "בסוף אתה מגלה את התמונות שלך על מוצר כלשהו ללא תשלום וללא קרדיט" (צילום: ישראל ברדוגו)

"כראש תחום מדיניות באיגוד הצלמים הישראלי, חשוב לי לנצל כל במה כדי לקרוא למשתמשי המדיה לכבד יצירה ישראלית ולהקפיד על קרדיט ותמלוגים ליוצר. היום, כשהיצירות זמינות דיגיטלית, הן זוכות לעיתים לוויראליות. הקרדיט בו מצוין שם היוצר בסמוך ליצירה הוא הגורם שמייצר את המוניטין ליוצר. זה הרבה יותר חשוב מהתשלום".