דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פרשת השבוע

ט"ו באב / מה הקשר בין ט"ו באב ליום הכיפורים?

"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים" אמר רבן שמעון בן גמליאל. חז"ל מציינים מספר אירועים טובים שקרו לעם ישראל בתאריך הזה, ואכן הוא יום של שמחה עבור עם ישראל בשל השוויון שבו

כרם (צילום מאתר פיקיויקי).
כרם (צילום מאתר פיקיויקי).
בן ציון בר-שלום
בן ציון בר-שלום
רב ההסתדרות
צרו קשר עם המערכת:

"אמר רבן שמעון בן גמלאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לביש את מי שאין לו
ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים"
(תענית כו, ב)

ימים טובים

בכמה מקומות בתלמוד מדברים חז״ל על ט"ו באב. חז"ל מנו מספר אירועים טובים שקרו לעם ישראל במהלך הדורות כגון: פסקו למות מתי מדבר, פסקו לכרות עצי המערכה, זהו יום בו הותרו שבטים לבוא זה בזה, יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה ועוד.

אך כאן במשנה לא מצוין רק שט"ו באב הוא יום טוב, אלא רבן שמעון בן גמליאל מוסיף ואומר: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים", זאת משום שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים.

יום כיפור הוא יום קדוש שהקב"ה נתן לנו כיום סליחה למחול בו על כל עוונותינו. איזה קשר יש בין יום זה לט"ו באב? ומה מצאו חז"ל שמחה יתרה דווקא ביום הזה?

דיני קהילה

יש הבדל גדול בין המשפט העברי לבין המשפט הבינלאומי. במשפט הבינלאומי ישנו ערך לכוונת המחוקק ולרוח החוק. גם אם השופטים לכודים בלשון החוק, יש להם גמישות להפעיל שיקול דעת ולחייב או לזכות בהתאם לרוח החוק.

להבדיל, התורה שלנו היא תורה אלוקית ומשכך אנו מחויבים לטקסט בלי שיקול דעת, כיוון שאין לנו את היכולת לדעת מה הוא רצונו של הקב"ה. התורה היא רצון ה' ואנו מחויבים אליה ככתבה וכלשונה. לעיתים נדירות אנו מוצאים בחז"ל התייחסות מעבר לטקסט – לרצון ה', ונראה שבעניין זה אנו נתקלים באחד מהמקרים יוצאי הדופן האלה.

אחת הרעות החולות בכל חברה וחברה אלו הפערים בין המעמדות השונים בחברה. התורה ביסודה מעודדת תחרותיות ואנשים טועים לחשוב שמהותה של התורה היא עידוד הקפיטליזם. אך מהתבוננות מעמיקה אנו מוצאים כי התורה מתייחסת לשלושה סוגי מצוות: מצוות שבין אדם למקום, מצוות שבין אדם לחברו וסוג נוסף של מצוות – דיני קהילה.

אלו מצוות אשר נוהגות רק כאשר עם ישראל יושבים על אדמתם ועיקר עניינם למנוע פערים חברתיים. כגון – שמיטה, מעשרות, ריבית וכיו"ב. כך שלמעשה על אף שהתורה מעודדת תחרותיות, עיקרון השוויון הוא הערך הגדול ביותר ועובר כחוט השני במצוות התורה.

ימי השוויון

יש שני ימים שבהם עם ישראל מצוי במציאות של שוויון מלא, אלו יום כיפור ויום ט"ו באב.

ביום כיפור, כשאנחנו עומדים לתת דין וחשבון לפני ריבונו של עולם, אין הבדל בין עשיר לעני, בין משכיל לבין אדם פשוט ובכלל בין אדם לחברו. במעמד יום הכיפורים נשפט כל אדם לגופו וכולם שווים בפני הקב"ה.

ובכך דומה יום הכיפורים לט"ו באב. אומרת המשנה שביום זה כל בנות ישראל היו יוצאות בבגדים שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לה. גם העשירות שבהן היו יוצאות באותו הבגד. כולן היו שוות לגמרי. היום הזה שבו כולן הרגישו שוות לגמרי – על זה נאמר לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים. זו השמחה הגדולה – השוויון המוחלט, כאשר כולם מרגישים שווים זה לזה.

לכן חז"ל יוצאים כל כך מגדרם לחנך אותנו, שט"ו באב הוא יום טוב זאת על אף שבתורה לא נקבע בשום מקום יום זה כיום טוב ואף לא נעשה בו כל נס מיוחד. זהו יום של שמחה מעצם היותו יום של שוויון ואחדות ולכן ביום זה הותרו שבטים לבוא זה בזה, התירו את שבט בנימין לבוא בקהל ועוד. על כן נקבע יום זה כיום של אחדות שמחה ושוויון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!