ממשלת טורקיה הגישה לפרלמנט הטורקי את הסכם הפיוס עם ישראל שנחתם בין ראשי המדינות בסוף חודש יוני, ברומא. כעת, על הפרלמנט לאשר את ההסכם על מנת שייכנס לתוקף, כך נמסר מסוכנות הידיעות הטורקית 'אנדולו'. עוד נמסר כי התהליך הטורקי לאישור ההסכם נדחה בעקבות ניסיון ההפיכה הצבאית שנכשל במחצית חודש יולי האחרון. הסכם הפיוס אמור להיות מאושר לפני צאת הפרלמנט הטורקי לפגרת קיץ.
"אני מעריך שהסכם הפיוס בין ישראל לתורכיה יאושר בגדול היום בפרלמנט באנקרה והגושפנקה לכך היא שכבר הוזמנתי היום ע"י ממשלת תורכיה להשתתף בועידת העסקים הבינלאומית הגדולה שנערכת שבוע הבא באיזמיר", כך אמר סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא בראיון מיוחד לתחנת 'הָלַא TV', ערוץ טלוויזיה ישראלי המשדר בשפה הערבית. קרא הוסיף ש"זאת פעם ראשונה שאישיות רמת דרג מוזמנת למפגשים רשמיים בתורכיה מאז משבר המשט" ושהוא "מקווה שהממשלה תאשר את יציאתי בהקדם בשל חשיבות העניין לשני הצדדים."
הסכם הפיוס בין המדינות כולל נרמול היחסים בין ישראל לטורקיה, תשלום פיצויים של ישראל למשפחות נפגעי משט המרמרה, חילופי שגרירים מחדש והסכם לאספקת גז לטורקיה. הסכם הפיוס אמור להביא לסיומה של מתיחות רבת שנים בין המדינות ששיאה היה בשנת 2010 סביב משט אוניית 'המרמרה' בניסיון, עפ"י טענת מארגני המשט, להעביר ציוד הומניטרי לרצועת עזה. על רצועת עזה הוטל סגר ימי מאז ההתנתקות והשתלטות ארגון החמאס על הרצועה. המשט היווה שיא של פעולה בינ"ל להסרת הסגר. בעקבות התנגדות מארגני המשט לעצור את האוניה, כוחות צה"ל ביצעו פעולת השתלטות. על האוניה חיכו פעילי טרור שביצעו התנגדות אלימה שהביאה לפציעתם של חיילי צה"ל וגרמה לחשש לחייהם. ההשתלטות הפכה לאלימה והביאה למותם של 9 מנוסעי האוניה ולפציעתם של חיילי צה"ל ועשרות נוסעים.
אירועי המרמרה הביאו להידרדרות משמעותית ביחסי המדינות על רקע דרישת טורקיה להתנצלות ישראלית, פיצויים למשפחות ההרוגים והסרת הסגר מעל עזה – דרישות אותן דחתה ישראל מספר פעמים.
בשנת 2013, ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר, בתיווכו של אובמה ובסוף ביקור של הנשיא האמריקאי, לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן והתנצל על תקרית המרמרה. בשיחה זו החליטו השניים להתחיל תהליך של נרמול יחסים. בדצמבר 2015 פורסם כי ישראל תקים קרן לפיצוי נפגעי תקרית המרמרה, השגרירים יוחזרו ותביעות טורקיה לישראל בעקבות התקרית יבוטלו. בסוף חודש יוני נחתם ההסכם, כאמור. יצויין שבישראל, הסכמים בין-מדינתיים מן הסוג הזה אינם נדרשים באישור הכנסת.