כ-300 איש בהם עשרות פעילי מחאת הדיור החדשה הפגינו אמש (חמישי) הערב בכיכר רבין וקראו: "לא קונים דירה במחיר מופקע". בעוד שרוב הגורמים במשק מפנים את חיצי הביקורת אל גורם מובחן כמו הממשלה או הקבלנים, הביקורת של המחאה החדשה מזהה את כל הגורמים האלו כחלק מהבעיה, אך מופנית כנגד הציבור שמעוניין לרכוש דירה, בכוונה לשכנע כמה שיותר אנשים להימנע מהחלטה על רכישה. הסיבה נעוצה בניתוח לפיו המחירים ממשיכים לעלות במקביל לכך שאצל הקבלנים הצטבר שיא של כ-30,000 דירות שלא נמכרו. כלומר, יש מלאי גדול וגדל של דירות, והבעיה נעוצה בציבור שממשיך לרכוש דירות במחירים הולכים וגדלים.
בהפגנה נאם טדי נויברט, איש עסקים: "אני פה בשביל הילדים שלי. אני רוצה שהילדים שלי יחיו פה איתנו ויגורו איתנו ולא יהיו חלק מהדור האבוד שיש לנו. אני פה כדי שתבינו שאנחנו עומדים בפני כוחות מאוד מאוד חזקים ומשכנעים אותנו כל הזמן שיש בעיה בשוק. הבעיה היא שאנשים הולכים וקונים. אין בעיה של קרקעות. ב-2008 המחירים היו מאוד נמוכים והיו 12,000 דירות לקבלנים למכירה. אחרי שנה היו 15,000 דירות. אחרי שנה היו 18,000 דירות. היום הם תקועים עם 30,000 דירות וממשיכים לספר ואומרים תגיד לביבי שיבנה. מה יבנה? יש 101,000 דירות בבניה פעילה. אנחנו למדנו שאנחנו לא סומכים יותר על הפוליטיקאים. הכוח בידיים שלנו. לא צריך שתקימו ועדות. מה עשתה ועדת טרכטנברג? כלום. אפס. איציק שמולי וסתיו שפיר, מה הם עשו? כלום. לא הם. אנחנו! זאת ההתחלה, אם אתם לא תקנו המחירים ירדו."
נויברט התייחס גם לכמות המשכורות מהן יוכלו הישראלים לרכוש דירה ועל המצב בעולם ביחס לנושא: "מספרים לנו שבישראל 160 משכורות ברוטו ממוצעות נדרשות לרכישת דירה. זה ברוטו, זה אפילו לא נטו, לא החיסכון. כל המשכורת, כולל מס הכנסה, 160 חודשים בשביל דירה. לא מספרים שבברלין זה 60 משכורות ובבריסל זה 40 משכורות ובבאר שבע לפני 10 שנים זה גם היה 40 משכורות ובתל אביב זה היה 110 משכורות. היום בתל אביב זה 260 משכורות ברוטו".
מהקהל נשמעה צעקה: "וזה בלי הריביות!" ונויברט השיב: "אני לא מדבר בכלל על הריביות. חצי אחוז ריבית פריים והבנקים כבר משתוללים ולוקחים 4.5% על משכנתא. הם מרשים לעצמם לשדוד את הציבור. המשכנתא הממוצעת בחודש שעבר הייתה כמעט 4% ואנשים ממשיכים להשתעבד כאילו שאין ברירה."
הפעיל החברתי עדן ברלב הוסיף: "אני הייתי במחאות חברתיות מ-2008-9 וגם ב-2011, וגם עכשיו. זו עוד קבוצה של אנשים שמנסה לשנות. בעיני זה רק הסימפטום לבעיות חברתיות מאוד עמוקות. יש משבר חברתי של עשרות שנים. הכיוון הניאו ליברלי בכלכלה ודיכוי השגשוג שבא מלמטה, חד משמעית בעיית הדיור היא רק סימפטום".
בהפגנה השתתף גם מגן דהרי, מקבוצת "לאהוב" בפייסבוק: "אני כאן בגלל החזון והחלום שהיכולת שלנו דרך ההמון היא ליצור כוח אזרחי שעושה שינוי".
ההפגנה שהתקיימה אמש בכיכר רבין אורגנה דרך רשת פעילים שנרקמת כבר כמה חודשים בנושא מחירי הדיור. בדף הפייסבוק של המאבק נוהל קמפיין מימון להוצאות ההפגנה בכיכר רבין בסך של 25,000 ש"ח. המחאה שהתחילה באופן כמעט ספונטני מאורגנת כעת באמצעות עמותה ('בית בישראל') ומספר לא ידוע של פעילים מסורים הפועלים בהתנדבות בתחום הייעוץ התקשורתי, המשפטי ואחרים. יוזם המחאה נותר עדיין בעילום שם, לדבריו, כדי להקשות על הפעלת לחצים של גורמים אינטרסנטיים. בשיחה עם "דבר ראשון" הסביר כי הממשלה אינה עושה מספיק על מנת להשפיע על מחירי הדיור, שעלו בשנה האחרונה בכ-8% אחוזים לפי נתוני השמאי הממשלתי. "אני חושב שהפוליטיקאים לא עושים. אני לא נגד רגולציה ולא חושב שהיא יכולה רק להרוס, אבל צריך רגולציה חכמה. עיקר הבעיה היא בעודף של ביקושים לדיור על ידי משקיעים שיצרו בועה. משלב מסויים כל האינטרסנטים מעבירים את המסר שמחירי הדיור הולכים רק לעלות והציבור מאמין לזה וממשיך לקנות דירות".
איך אתה חושב שיש לשנות את המצב הזה?
"הרבה מאוד אנשים אמרו לי בפייסבוק שבגלל המחאה הם החליטו לא לקנות דירה במחיר מופקע. זה המוטו שלנו. כשהרכישות ייעצרו הבועה הזו חייבת להתפוצץ".
אתה לא חושש מהנזקים שיקרו אם תתפוצץ הבועה והמחירים ירדו בקצב מהיר?
"אני בעיקר חושש ממה שיקרה אם היא לא תתפוצץ. בסופו של דבר, כל בועה כזו מגיעה לסוף שלה. אין היום חלופות להשקעה בדירה בגלל הריבית הנמוכה וכל מי שיש לו מספיק כסף הולך וקונה דירות. המשקיעים וגם היזמים מרוויחים מעליית המחירים ולא רוצים להוריד אותה. אנשים לוקחים משכנתאות מטורפות שהם ישלמו לכל אורך החיים".
לבנקים יש אחריות לבעיה?
"הבנקים מעלים עכשיו את מחיר המשכנתא ולוקחים להם מעין כרית ביטחון (למקרה שהמחירים ירדו והלווים יכשלו בהחזרים, א.ר.) והם בהחלט גם אחראיים, אני חושב שרוב הקופה נעשית במקום אחר".
מה אתה חושב על העשייה של שר האוצר, משה כחלון בנושא הדיור?
"תכנית מחיר למשתכן נותנת הנחה משמעותית, אבל לפלח שוק מאוד קטן. למה לא לתת לכולם הנחה משמעותית בפרוייקטים שבהם הקבלן מתחייב לתת גם הנחה? הקבלן הרי רוצה למכור ואם המדינה תעניק הנחה ביחד עם הקבלנים הם ימכרו בקלות את הדירות. את המיסוי על השכרת דירה צריך לעשות מהשקל הראשון, ולהגדיל אותו על רווחים מעל 5,000 ש"ח בחודש – זה יגביל את מחירי השכירות ואת כדאיות ההשקעה בדירה. האמירה של כחלון לפיה המחירים לא ירדו ביותר מאשר 5% עשתה נזק גדול מבחינה תודעתית".
אותה אמירה היא חלק מסדרת אמירות של בכירי קבינט הדיור. ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי אמר בעבר כי מחירי הדיור ירדו ב-15%, ובהזדמנויות אחרות אמר כי המטרה היא לבלום את עליית המחירים ולא להוריד אותם.
הטענה כי בעיית מחירי הדיור נעוצה אך ורק בעודף הביקושים בעצם כוללת בתוך אותו הסד את המשקיעים המחפשים רווח, בהיעדר אפשרויות השקעה חלופיות, ביחד עם אלו שמעוניינים לרכוש דירה. למחאה צרכנית של הימנעות מרכישה יש סיכוי להשפיע רק במידה והמדינה פועלת מצידה לעודד יציאת משקיעים מהשוק באמצעות שילוב של כללי מיסוי והגנה על השוכרים.
בנוסף, גם מי שנמנע מרכישת דיור צריך לגור איפשהו. המציאות בה אנשים גרים שנים ארוכות אצל הוריהם היא כבר עכשיו תופעה קיימת ומתגברת בישראל, כולל אפילו זוגות נשואים רבים במגזר החרדי, שם המצוקה גדולה אף יותר. קשה להעריך כמה אנשים נוספים יוכלו לאמץ עצה זו גם אם ירצו. בינתיים, הציבור סובל מעליית מחירים בכל תחום הדיור – ברכישה, בשכירות וקבלת הלוואה לדיור בבנקים.
מה עוד לא נוסה?
הפעילים החברתיים במחאה אמנם מסורים ובטוחים שעשייה זו יכולה להביא שינוי, אך אין להתעלם מההשפעה העצומה שיש לממשלה על שוק הדיור. עד כה, ניסיונות ההתערבות של המדינה לבלימת העליה במחירי הדיור היו עדינות יחסית והתמקדו ברגולציה – מתן תמריצים כלכליים להגברת קצב בניית הדירות והסרת חסמים. עם זאת, היכולת לרכוש דירה איננה נגזרת של מחירי הדיור בלבד, אלא נובעת גם מיוקר המשכנתא, מהקיפאון בשכר הריאלי ומהירידה באפקטיביות של המענקים וההלוואות שהוענקו בעבר על ידי משרד השיכון בתנאים מיטיבים. מעבר לשינויים ברגולציה האמורים לדכא את רווחיות ההשקעה בדיור להשכרה או במחירי הקרקע, למדינה יש סט כלים שהשתמשה בהם בעבר וכיום נמנעת משימוש בהם כמו בנייה מאסיבית של דיור ציבורי, הלוואות ומענקים משמעותיים לזכאים ואף מדיניות של עליית השכר הריאלי. כמו כן, המדינה יכולה לעודד פתרונות דיור באמצעות מלכ"רים המציעים פתרונות של שכירות רוכשת ושיטות דומות, על בסיס מודלים המקובלים באנגליה ובמדינות סקנדינביה.
