בזמן שהציג את ההצעה לתקציב המדינה ולחוק ההסדרים לשנים 2017-18 אמר שר האוצר משה כחלון כי "בקרוב תשמעו קבוצות אינטרס שמתלוננות ובוכות". כך ביקש כחלון למצב את עצמו כמי שנלחם בקבוצות החזקות במשק, ואת התקציב כתקציב חברתי הנוטה לטובת השכבות החלשות.
בינתיים, ככל שהעשן סביב התקציב מתפזר מתגלות אותן "קבוצות אינטרסים" אשר רואות עצמן נפגעות מהתקציב הקרוב. חלקן מתארגנות למאבק ציבורי לשינוי פני התקציב. אחרות, מסתפקות בהרמת קול מחאה על מצבן. אך בשונה מהתמונה שצייר כחלון, לא מעט מהקבוצות שימצאו עצמן נפגעות מהתקציב הקרוב נמצאות דווקא בתחתית הפירמידה, ולא בראשה.
הנכים
יו"ר מטה המאבק של הנכים בישראל, נעמי מורביה, קוראת לתוספת לקצבאות הנכות אשר יתקבלו במסגרת התקציב "פירורים משולחן הגביר". לאחר ההבטחות לשפר את מצבם של הנכים בישראל הנאלצים לחיות מקצבה זעומה, החליטו באוצר להקצות 300 מיליון שקל להגדלת הקצבה. מדובר סה"כ בתוספת של 100 שקלים בחודש לקצבה נמוכה של 2341 שקלים ממנה נאלצים נכים רבים להתקיים. כל זאת לאחר שיחות שקיימו ראשי ארגוני הנכים עם ראש הממשלה עצמו שהבטיח לסייע להם בשיפור מצב הנכים בישראל.
במסגרת המאבק בתקציב, העלה בשבועות האחרונים הקמפיין "נכה, לא חצי בן-אדם", הילוך. הקמפיין אשר מטרתו להשוות את קצבת הנכים לשכר המינימום, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו כי "לאחרונה התבשרנו על תוספת של 100 ₪ בלבד, זאת חרף ההבטחות לפתרון ראוי למצוקת הנכים בישראל. בעקבות כך, אנו מובילים מספר צעדים להחרפת המאבק ומבקשים את תמיכת הציבור הרחב." כדי להביע את מחאתם, קראו מובילי הקמפיין לאנשים ולדמויות ציבור להחליף את תמונות הפרופיל שלהם כך שעל חצי ממנה תוצג סיסמאת הקמפיין: "נכה, לא חצי בן אדם".
תושבי הצפון
בתחילת השבוע התכנסו כ-200 מתושבי קרית שמונה ואצבע הגליל למפגש חירום שאורגן ע"י קבוצת "שינוי כיוון". המפגש הוא חלק ממחאתם של תושבי האזור כנגד הפרתה של ההבטחה להוציא לפועל תכנית לאומית לחיזוק הצפון. על פי ההבטחות דובר על 18 מיליארד שקלים שיוקצו במהלך חמש שנים לקידום תעסוקה ושירותים חברתיים בצפון. בינתיים בתקציב 2017-2018 לא הוקצה שקל לתכנית.
מאבקם של תושבי הצפון המשיך גם ביום חמישי, כשיצאו יותר ממאה תושבים לחסום את צומת כ"ח, שכצפוי לשבוע האחרון של אוגוסט, הייתה מלאה במבקרים. הם יודעים שיש להם שלושה חודשים עד שיעבור התקציב. אם לא יצליחו לשנות את רוע הגזרה, הם יצטרכו לחכות שנתיים ולראות איך מאות הצעירים שמעוניינים להישאר לחיות באצבע הגליל נאלצים לנדוד למרכז ולדרום בחיפוש אחר תעסוקה.
התעשיינים
זה מספר חודשים שיו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, זועק מעל כל במה כי מדיניות הממשלה היא זו שחונקת את הצמיחה בישראל וכי מצב האבטלה הנמוך הוא מצג שווא שעתיד להתפוצץ. ברוש המשמש גם כנשיא הארגונים העסקיים הוביל בחודש האחרון מהלך לאיחוד שורות בקרב כל הארגונים העסקיים בישראל. לקראת ההחלטה על התקציב והתכנית הכלכלית שתהווה הבסיס לחוק ההסדרים, חתמו כל ראשי הארגונים העסקיים על מכתב חמור ביותר לראש הממשלה. בין היתר הם כתבו על התקציב "במציאות זו, ועל רקע החלטות התוכנית הכלכלית והתקציב לשנים 2017-2018, אנו מצויים במצב בו ממשלת ישראל צריכה לבחור בין צמיחה לבין צניחה. אנו סבורים כי עתידה הכלכלי של המדינה מצוי בסכנה, והחידלון שבהעדר ניהול מדיניות כלכלית בולט. אנו, אשר מעסיקים את הרוב המוחלט של אזרחי המדינה וחרדים לעתיד המשק, מבקשים כי ממשלתך תבחר בצמיחה."
לאחר אישור התקציב כינסו ראשי הארגונים כינוס חירום והחריפו את אמירותיהם. דן פרופר, יו"ר דירקטוריון אוסם אמר אז "הגיעו מים עד נפש. מעמד התעשייה בשפל. " שרגא ברוש הוסיף ואמר "אנחנו אובדי עצות באשר לאן הולך המשק. כיום כבר כמעט ולא מקימים מפעלים חדשים בארץ". בפורומים סגורים התעשיינים משתמשים באמירות חריפות אף יותר. ראשי התעשייה קובלים נגד ביטולה של התכנית לעידוד התעשייה שכללה תקצוב של כ-250 מליון שקל. בנוסף, מוחים התעשיינים נגד ייבוש ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח ונגד הרפורמה המתוכננת במכון התקנים.
אפשר לפטור את זעקתם של התעשיינים בכך שהם קבוצת אינטרסים חזקה שנושאת בחלק מהאחריות על יוקר המחיה ורוצה לעשות הון על חשבון הציבור. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהתעשייה הישראלית נמצאת בשפל ושהייצוא שאחראי לחלק משמעותי מהתוצר הישראלי נמצא בירידה מתמשכת. גם מבחינת השפעתה של התעשייה על עולם התעסוקה והשכר, חשוב לציין כי השכר המשולם לעובדי התעשייה גבוה משמעותית מהממוצע במשק.
הקשישים
זה כבר שבוע שהשיח סביב מצבם של הקשישים שנאלצים לעבוד גם אחרי גיל שמונים לא נרגע. בעוד חוק פנסיה חובה שנחקק רק ב-2008, עתיד אולי לשפר את מצבם של הקשישים בעשורים הבאים, בינתיים בישראל חיים מאות אלפי קשישים שעבדו כל חייהם ונותרו ללא פנסיה או עם פנסיה זעומה של פחות מ-2000 שקלים בחודש. קצבת הזקנה בישראל עומדת על 2301 שקלים לזוג ו-1531 ליחיד. נוסף על קצבת הזקנה, קשיש שאין לו הכנסה נוספת (מעבודה מפנסיה או מנכסים) או שהכנסתו הנוספת נמוכה, זכאי לקבל השלמת הכנסה עד לרמה של 3,042 שקלים ליחיד בגילאי 70-80 או 4,808 שקלים לזוג בגילאי 70-80. סכומים אלה הופכים את ישראל למדינה המפותחת בעלת שיעור עוני הקשישים הגבוה בעולם. יתרה מכך, תשלומי הקצבאות בישראל הופכים את ישראל למדינה שמוציאה הכי מעט קשישים מעוני בעזרת מנגנוני הרווחה שלה.
למרות כתבה קשה ששודרה בערוץ 2 בה נראו קשישים אשר נאלצים להמשיך לעבוד למחייתם הרבה לאחר גיל הפנסיה, נראה שהתקציב הקרוב לא יביא לשינוי משמעותי במצבם. הקשישים שקיוו כי תקציב 2017-2018 יהווה נקודת מפנה באופן בו החברה בישראל מתייחסת לזקניה יצטרכו להמתין לתקציב 2019.
ראשי הרשויות
המלחמה שהכריז שר האוצר על ההימורים החוקיים בישראל הפתיעה את ראשי הרשויות שנסמכים על כספי הפיס על מנת לתקצב פרויקטים רבים של חינוך ותרבות. מפעל הפיס הינו חברה ציבורית שנמצאת בבעלות הרשויות המקומיות. ראשי הרשויות לא בהכרח אוהבים את המקור של הכסף שמממן את מרכזי הפיס הפזורים בכל יישוב בישראל. אך מהצד השני הם מסרבים להאמין להצהרות של שר האוצר כי תקציב המדינה יחליף את הכספים המגיעים ממפעל הפיס. המדינה גם כך מתקצבת באופן חלקי בלבד את השירותים שאותם היא מחויבת לממן.
ראשי הרשויות יודעים כמה קשה לאשר תקצוב פרויקטים על ידי הממשלה, והם חוששים כי כוונת האוצר למשוך את רווחי מפעל הפיס תשאיר אותם קרחים מכאן ומכאן. כינוס החירום של ראשי הרשויות, החלטת הדירקטוריון של מפעל הפיס (שמורכב מראשי רשויות) לנתק קשר עם משרד האוצר. וההצהרות החריפות שהשמיעו בשבועיים האחרונים מעידים על האיום בו חשים ראשי הערים והמועצות.
לאחר שאיימו ראשי הרשויות בשביתה וחזרו בהם, לא ברור כעת אם וכיצד ימשיכו כעת במאבקם. בינתיים עוד לא הוצגה פשרה רשמית בנוגע לרווחי מפעל הפיס.
הרופאים
יומיים לאחר אישור התקציב בממשלה הכריזה ההסתדרות הרפואית על שביתה במחאה על התוכנית לחוק ההסדרים. יו"ר ההסתדרות הרפואית, לאוניד אידלמן, אמר אז "המאבק שלנו הוא לא על שכר הרופאים, המאבק הוא על פיתוח מערכת הבריאות, קליטת רופאים חדשים, תקני רופאים, קיצור תורים ושיפור הרפואה. חוק ההסדרים השנה ממשיך באותה מגמה של קיצוץ הבריאות לתושבים, אין שום בשורה ואין תוספת תקציבים, מערכת הבריאות בישראל נמצאת כל הזמן בדיאטת רעב. אנחנו צריכים משאבים מספיקים כדי לתת רפואה טובה". בעוד ההסתדרות הרפואית התעקשה על כך שמאבקה אינו קשור לתנאי העבודה של הרופאים אלא למצבה של מערכת הבריאות בישראל, באוצר התעקשו להתייחס לשביתה כאל סכסוך עבודה שמקורו בהחלטה למנוע מראשי מחלקות לעבוד גם במערכת הפרטית.
באוצר גם יצאו בבשורה על הגדלת סל התרופות ל 2017-2018. עם זאת הבחירה להביא את המימון של ההגדלה מכספן של קופות החולים מעידה על כוונות האוצר ביחס להשקעה ברפואה הציבורית בישראל. זו אותה המדיניות שהובילה לכך שבעשור האחרון גדל שיעורה של ההוצאה הפרטית על רפואה פי שבעv.
הקיבוצניקים
במשרד האוצר החליטו להפסיק את ההסדר הנהוג לגביית מס הכנסה משותף לקיבוץ. במשרד האוצר מאמינים כי אם יעברו לגבות מכל חבר קיבוץ בנפרד על פי הכנסתו הם ימצאו מאות מליוני שקלים חדשים. ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר על ההחלטה "יש כאן ניסיון לחסל אותנו בשם השקפת עולם ניאו ליברלית קיצונית". לטענת מאיר המדינה ריבונית לקבל החלטות ביחס לאופן גביית המסים שלה, אך הצעת האוצר מבקשת ללכת הרבה יותר רחוק מלהגדיל את ההכנסות ממסים בקיבוצים. הם רוצים למחוק את הרעיון של הקיבוץ. "אם החוק הזה יעבור כלשונו הוא מוחק את התנועה הקיבוצית. עכשיו, אני אומר אתם רוצים למחוק את התנועה הקיבוצית, לפחות תנהלו על זה דיון. אל תעשו את זה בשביל כסף. ואני אומר, במהלכים שיהיו מתואמים אתנו אפשר יהיה להשיג כמעט את אותו הישג מבחינת המדינה בלי לפרק אותנו. אבל נדרשת הידברות, זה לא יכול להיות חד צדדי".
