המוסד לביטוח לאומי פרסם אתמול (שלישי) את עיקרי המלצותיו לאופן בו יש לחלק את 300 מיליון השקלים שנוספו בתקציב למקבלי קצבאות הנכות. על פי ההמלצות, תוגדל קצבת הנכות תוגדל לכ-190 אלף נכים שנקבע אשר אינם יכולים לעבוד, ויוגדל הסכום שניתן להשתכר מבלי לפגוע בקצבה. החלטה זו מטרתה לעודד ולסייע נכים להשתלב בשוק העבודה ולהגדיל את יכולת השתכרותם, והיא תשפיע על כ-40 נכים.

שר העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ אמר "בשנה האחרונה אני פועל להקלות והטבות למקבלי קצבת נכות ולעידוד וסיוע בהשתלבות בשוק העבודה. 300 המיליון שנוספו לבסיס התקציב מהווים פריצת דרך משמעותית בטיפול במצוקות האמתיות של ציבור הנכים בישראל. מטרתנו היא לשלבם בשוק התעסוקה ולדאוג שקצבת הנכות המגיעה להם בזכות לא תיפגע". לפני כשבועיים אמר השר כץ בנושא העלאת קצבאות הנכים כי "ביטוח לאומי הוא גרעוני, המדינה משפה אותו ב-40 מיליארד בשנה. להעלות את קצבת הנכים לגובה שכר המינימום יעלה 100 מיליארד שקלים… שר צריך לקבל החלטות איך לחלק את מה שיש לו ולקבל את התוצאה הכי טובה".

הפגנת הנכים (צילום: מטה נכה לא חצי בן-אדם).

מנכ"ל הביטוח הלאומי, הפרופ' שלמה מור יוסף אמר "על אף המגבלות התקציביות בהן נדרשנו לעמוד, אני סבור שגיבשנו מתווה מיטבי שנותן מענה, גם אם חלקי, לשתי הסוגיות המרכזיות שעומדות על סדר היום של ציבור האנשים עם מוגבלויות בישראל".

ארגוני הנכים אמנם מברכים בזהירות על התוספות אך מדגישים כי המאבק שלהם עוד רחוק מלהסתיים. ביום ראשון אחר הצהריים הם יערכו הפגנה בתל אביב, בדרישה להעלאה משמעותית יותר בקצבה. אלכס פרידמן מארגון 'נכה לא חצי בן-אדם' אמר בעקבות הפרסום כי "מדובר בדבר טוב בתור התחלה אבל התוספת בפועל היא מביכה. לנכים הכי קשים התוספת היא 78 שקלים. אנחנו מתכננים את המשך המחאה שלנו ובמאבק מול האוצר. אנחנו מבקשים להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום".

נורית פלג וולברג, בת 39, אשר נולדה עם מחלה גנטית וכיום פעילה בתחום של אנשים עם מוגבלויות, מנסה להלחם על העלאת הקצבות. לדבריה, "המצב שלי יחסית בסדר כי אני עובדת אבל גם לי הורידו את הקצבה בגלל שאני עובדת. אני רואה הרבה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם דברים חיוניים, לא יכולים לעבוד ומקבלים רק קצבה ואי אפשר לחיות ככה. צריך לשלם למטופלים שכר מינימום והקצבה לא מביאה לשכר מינימום. מלבד התשלום למטפל יש הרבה הוצאות על טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי ותרופות. יש הרבה אנשים שלא יכולים לשלם על תרופות שהם צריכים, וכמובן יש הוצאות על שכר דירה, אוכל וכו'".

פירוט ההמלצות של ביטוח לאומי לחלוקת תוספת התקציב היא, הגדלת הקצבה ע"י הרחבה ומתן קצבה חודשית נוספת לכלל הנכים בעלי 100% אי-כושר לעבודה ע"פ הפירוט הבא: רמה א': תוספת של 150 שקלים לקצבה. כיום אינם מקבלים, רמה ב': תוספת בסכום של 350 שקלים, במקום 250 – 300 אותם הם מקבלים כיום. רמה ג': תוספת בסכום של 450 שקלים במקום  372 שקלים כיום. לדבר ביטוח לאומי, התוצאה המידית של העלאה זאת תהיה שגובה קצבת הנכות הכללית הכוללת לנכים קשים, ברמות השונות, יהיה בין כ- 2,500 שקלים עד 2,800 שקלים.

ההמלצה השנייה נוגעת לסיוע ועידוד לנכים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה. לדברי ביטוח לאומי, במטרה להסיר חסמים ותמריצים שליליים שפגעו ברצונם של הנכים להשתלב בעבודה הוחלט על שורה של תיקונים, ביניהם: מתן אפשרות להגדיל השכר מעבודה מבלי לפגוע בקצבה, כך שסכום הקצבה יחד עם השכר יהיה בגובה שכר המינימום לפחות (כ-5,000 שקלים). ביטול הבדיקה מחדש של כושר ההשתכרות למי שהשתלב בעבודה והפסיק אותה כעבור תקופה ונכים שיחלו לעבוד והדיווח על שכרם יגיע בשיהוי לביטוח הלאומי לא יחויבו בהחזר הפרשים.

עמותת ידיד שלחה לפרופ' מור יוסף מכתב תגובה להודעה על החלוקה של התוספת, במכתב מבקשים בעמותת ידיד להתייחס לשני עקרונות: העיקרון הראשון הוא לאסור לחלק את התקציב בצורה רוחבית ושוויונית לכלל הנכים ובעלי המוגבלויות במערכת וזאת משום שבצורה כזו הסכום שיקבל כל אחד נמוך ביותר והשפעתו על רמת החיים ויכולת הקיום הבסיסית היא אפסית. העיקרון השני הוא שיש לחלק את התקציב בין הקבוצות החלשות ביותר מתוך כלל האוכלוסייה מקבלת קצבאות הנכות.

בשונה ממה שהוחלט בביטוח לאומי, עמותת ידיד מציע את החלוקה הבאה: את החלק הארי של התקציב – לפחות 2 שליש ממנו יש להעניק לקבוצת מקבלי קצבאות הנכות אשר לגביהם יש ודאות גבוהה כי הסיכוי שישתלבו בשוק העבודה נמוך ביותר עד בלתי קיים. המשמעות היא כי לקבוצה זו המתקיימת מקצבת נכות בסיסית תינתן תוספת משמעותית של 400-500 ש"ח לחודש לקצבתם. בנוסף, את יתרת הסכום כ- 30 אחוזים מהכסף מציעים ידיד לחלק בין המשתייכים לקבוצת בעלי המוגבלויות שהגיעו לגיל פרישה ואשר מתקיימים מקצבת זקנה בלבד. הצעה נוספת לחלוקת יתרת הסכום, היא שכ-30 אחוזים תחולק כתמריצים לבעלי מוגבלויות אשר עובדים כיום בשכר נמוך או שקיים פוטנציאל ברור לשילובם בשוק העבודה תוך שהם יכולים להשתכר סכומי כסף העולים על שכר המינימום ובמידה גדולה.