רעידת אדמה קשה פקדה את מרכז איטליה לפני כשבוע, גבתה את חייהם של מאות אנשים וזרעה הרס רב. לפי הדיווחים בכלי התקשורת על אף שהאזור בו קרתה רעידת האדמה מועד לרעידות אדמה, הסיבה להרג ולהרס קשורה בחוזק המבנים, רמת התשתיות ומוכנות הציבור להתמודד עם תופעת הטבע. המשותף לכל הגורמים, למעט רעידת האדמה, הוא בכך שאלו מעשי ידי אדם. מדינת ישראל ממוקמת גם היא, לכל אורכה, באזור המועד לרעידות אדמה. ישנה חשיבות להכיר את הסיכונים הכרוכים באזור הגיאוגרפי הזה, ולברר כיצד מדינת ישראל נערכת לרעידת אדמה חזקה וכיצד על אזרחי המדינה להיערך.

"רעידות אדמה חזקות היו בעבר לאורך השבר הסורי-אפריקאי שמתחיל אי שם בים סוף, נמשך לאורך הגבול המזרחי של ישראל, דרך הכנרת והחולה ונכנס לחלק הדרומי של לבנון ומשם לסוריה של היום." אומר הסייסמולוג ד"ר רמי הופשטטר, מאגף הסייסמולוגיה במכון הגיאופיסי בישראל. הופשטטר מסביר כי ישנן עדויות היסטוריות, ב-2,000 השנים האחרונות ואף לפניהן, לרעידות אדמה חזקות שפקדו את האזור. לדבריו, ישנן עדויות בכתב ובציור להתרחשות של רעידות אדמה. אמנם הן חלקיות ולא מדוייקות בהעדר מכשור מתקדם כמו בימינו, אך עדיין ניתן ללמוד עד כמה היו הרעידות משמעותיות.

תרגיל פיקוד העורף בחולון, 2012 (צילום: יוסי צייגר / פלאש 90).

תרגיל פיקוד העורף בחולון, 2012 (צילום: יוסי צייגר / פלאש 90).

"בספר עמוס כתוב שהוא ניבא שנתיים אחרי הרעש. זאת אומרת שהייתה רעידת אדמה חזקה מאוד שכולם ידעו ממנה. זה כמו שהיום תגיד 'רצח רבין'". הופשטטר ממשיך, "כולם יודעים מזה. אנחנו יודעים בערך את התאריך וברור לנו שזו הייתה רעידת אדמה חזקה מאוד שגרמה כנראה להרס ולהרג רב. אבל אין לנו שום מידע לגבי הרעידה הזו מעבר לזה שהיא הייתה רעידת אדמה חזקה."  

דוגמה היסטורית נוספת לדברי הופשטטר ניתנה לנו על ידי עולי-רגל לירושלים, "היו עולי-רגל ב-1546, שציירו אחרי רעידה אדמה גדולה את ההרס בירושלים. אפשר לקבל מזה מימד טוב של מה שקרה." מדברי הופשטטר ניתן ללמוד כי רעידת אדמה הינה תופעת טבע צפויה באזור וכי יש לצפות כי רעידת אדמה חזקה תפקוד את מדינת ישראל בעת הזו. "ב-2,000 השנים האחרונות אנו יודעים יותר על רעידות חזקות ואין שום סיבה שלא תתרחשנה רעידות חזקות כאלה גם בהווה ובעתיד. התהליכים ממשיכים לפעול, רעידות אדמה חזקות יתרחשו לאורך השבר הסורי-אפריקאי וזה רק עניין של זמן. מתי אנחנו לא יודעים, אבל בביטחון גמור זה יקרה."

המקור לרעידת אדמה הוא השתחררות אנרגיה, במהירות גבוהה, בעקבות התחככות והפעלת לחץ אדיר של פלטות יבשתיות גדולות או גושי סלע ענקיים במעבה האדמה. ככל ששחרור האנרגיה גדול יותר כך גם תגדל עוצמת הרעידה שתורגש על פני השטח. לדברי הופשטטר, עוצמת שחרור האנרגיה או במילים אחרות – חוזק רעידת האדמה, היא רק מרכיב אחד מבין ארבעה מרכיבים הקובעים את מידת הנזק שיבוטא בהרג אנשים ובהרס של מבנים ותשתיות.

המרכיב השני הוא מידת הקרבה למוקד רעידת האדמה. הופשטטר מסביר: "אם אתה רחוק מאוד מהרעידה אז תרגיש רעידה קלה. אם אתה עוד יותר רחוק, לא תורגש התנודה. במידה ואתה קרוב מאוד, תורגש תנודה חזקה מאוד שתגרום להתמוטטות חלקית או מלאה של מבנים." הופשטטר מדגיש כי מבנים מתמוטטים הם הגורמים למוות ולפגיעה באנשים. המרכיבים הנוספים המשפיעים על עוצמת הנזק לדברי הופשטטר הם איכות הבניה וסוג התשתית עליה בנוי המבנה, "ככל שאיכות הבניה ירודה יותר, אפילו טלטול קל יגרום לנזק משמעותי למבנה. ככל שהאיכות גבוהה המבנים לא יתמוטטו כל כך בקלות." הופשטטר מוסיף כי התשתית עליה בנוי המבנה יכולה להגביר את התנודות בתדרים מסויימים. על אף שאין לדעת מתי תתרחש רעידת אדמה ומה תהיה עוצמתה, ניתן לדבריו בכל זאת לקיים הערכות היכן יהיה נזק ומה תהיה מידת הנזק אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה חזקה באחד מאזורי הארץ. "אם רוצים לדעת מה יקרה במקום מסויים, בעיר מסוימת, בכפר מסויים או בעיירה מסויימת, צריך לעשות שילוב של כל ארבעת הגורמים האלה, היכן תהיה הרעידה, מהי עוצמתה, מהם המבנים והתשתיות ואז בונים תרחיש."

משלחת חילוץ צה"לית לרעידת האדמה בנפאל ב-2015 (צילום ארכיון: דובר צה"ל).

משלחת חילוץ צה"לית לרעידת האדמה בנפאל ב-2015 (צילום ארכיון: דובר צה"ל).

"מדינת ישראל, בדגש על משרד הביטחון – רשות חירום לאומית, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וכלל הגופים האופרטיביים, נערכים מזה שנים לתרחיש של רעידת אדמה. ההיערכות היא לתרחיש שהממשלה אישרה." כך אומר תנ"צ בדימוס מאיר בן ישי, בעל חברת ייעוץ להיערכות למצבי חירום, ובשנים האחרונות יועץ, כחלק מצוות גדול, לרשות החירום הלאומית (רח"ל) ומסביר את אופן ההערכות של מדינת ישראל לתרחיש רעידת אדמה בעוצמה חזקה. "ישנו תרחיש ייחוס (תרחיש של מצב משברי שביחס אליו קובעים את מידת הנזק, דרכי התמודדות רצויה ומידת המוכנות, ש.נ.), מאוד פרטני שאומר מהם האיזורים שבהם יכולה לקרות רעידת אדמה במדינת ישראל, במיוחד לאורך השבר הסורי אפריקאי ובמספר מוקדים. ישנה תכנית כוללת, עם תרחישים מאוד סדורים ברמת המדינה, של אילו ערים ואיזורים יפגעו ומה יפגע. לכל מוקד  ספציפי יש מספר תרחישים. אילו תשתיות יפגעו, חשמל, דלק, גז, תקשורת, כבישים וגשרים. התרחיש כולל גם היערכויות מספריות של חללים, נפגעים, אנשים לכודים, בתים שיפגעו בצורה קשה, בינונית וקלה, מספרי אזרחים שיוותרו ללא קורת גג ומפונים." לדברי בן ישי, לאור תכנית הייחוס המדינה קובעת את דרכי ההתמודדות ברמה הלאומית.

בן ישי מוסיף כי ההיערכות לרעידת אדמה נעשית גם ברמת הרשויות המקומיות וניתן לדעת מראש מה תהיה מידת הנזק בתרחיש של רעידת אדמה צפויה, "אנו יודעים לומר אילו שכונות מחוזקות שנבנו בתקן לרעידות אדמה ואילו שכונות לא. היום לכל רשות יש מסגרת להיערכות שפיקוד העורף הפיץ, ובה מפורט מקרה של רעידת אדמה באיזור, בעוצמה כזו או אחרת, איזה בתים יפגעו, אילו שכונות יפגעו, כמה פצועים, כמה נפגעים. זו הערכה שלאורה כל רשות מקומית נערכת."

בן ישי מדגיש כי ישנה חשיבות גבוהה לשני נושאים עיקריים בניהול משבר רעידת האדמה וצמצום נזקיה: חיזוק מבנים והתנהגות האוכלוסיה האזרחית. ביחס לחיזוק המבנים מזהיר בן ישי, "היום לא כל המבנים במדינת ישראל מחוזקים לרעידת אדמה. ישנם אחוזים ניכרים שהם עדיין בפער. אלה מבנים שככל הנראה לא יחזיקו מעמד ברעידת אדמה שעוצמתה גבוהה."  

את נושא התנהגות האוכלוסיה האזרחית בעת משבר, מציג בן ישי כבעלת משמעות חיונית בהתמודדות ברמה המיידית בהצלת חיי אדם, "בכל האסונות בעולם, ככל הנראה כך גם יהיה במדינה, הצלת החיים האמיתית תהיה בשעות הראשונות של החילוץ. זה הדבר העיקרי שאליו כלל המשאבים יופנו. מתוך הנחה שפיקוד העורף לא מגוייס, כאשר תקרה רעידת אדמה, עיקר החילוץ, בשעות הראשונות, יתבסס על אזרחים-מתנדבים." לדבריו, בעת משבר פיקוד העורף יתבסס בעיקר על כוחות מילואים ובשונה מעימותים צבאיים, או אירועים מתפתחים, אליהם ניתן להתכונן, פיקוד העורף יגוייס אחרי האסון וכוחות ההצלה צפויים להגיע רק שעות ארוכות אחרי רעידת האדמה. עוד מוסיף בן-ישי כי לאור התובנה הזו, הקימו הרשויות המקומיות, בסיוע פיקוד העורף, יחידות חילוץ שמבוססות על מתנדבים. גם התשתיות הגדולות כמו חברת החשמל ודלק מקימות יחידות חילוץ. התפקיד שלהן הוא לבוא ולבצע את החילוץ הקל שזה בעיקר החילוץ מציל החיים.

"הנחת העבודה אומרת שבשעות ובימים הראשונים יהיו קשיים גדולים מאוד ביציבות התפקודית של המשק." אומר בן ישי ומסביר כי ישנה חשיבות להתארגנות מראש ובהתכוננות משקי הבית בישראל מבעוד מועד למקרה של רעידת אדמה חזקה. "עד שהמשק יקלוט מה קרה, יבין את הנזקים, יאמוד אותם ויתחיל לחזור לאיזושהי רמה סבירה של תפקוד, יעברו הרבה מאוד ימים. לכן, כל משק בית בישראל, חייב להיערך עם מלאי חירום למספר ימים." בן ישי מפרט כי המלאי צריך לכלול מזון, מים, תרופות, ערכת עזרה ראשונה, תאורת חירום, טרנזיסטור וכל מה שמוחלט כחשוב במשק הבית. הוא מוסיף כי מלאי החירום צריך להיות מוכן בכל בית למקרה של רעידה או כל אסון אחר וזאת מתוך הנחה שלא יהיה מי שיתן שירותים בסיסיים בימים הראשונים.

משלחת חילוץ צה"לית לרעידת האדמה בנפאל ב-2015 (צילום ארכיון: דובר צה"ל).

משלחת חילוץ צה"לית לרעידת האדמה בנפאל ב-2015 (צילום ארכיון: דובר צה"ל).

"פיקוד העורף וצה"ל מתארגנים ומתכוננים. כמות הכוחות של חילוץ והצלה של פיקוד העורף, כולל האמצעים, כולל הטכניקות והתורות שלמדנו באירועים השונים בעולם, מהטובים בעולם. כוחות פיקוד העורף מקצועיים, מתרגלים ומתאמנים על פי המתאר שהכי מדמה את האמת." כך אומר סא"ל (מיל') סמי יחזקאל, מפקד כוח החילוץ של יחידת החילוץ הארצית (יחצ"א) של פיקוד העורף. בחייו האזרחיים, יחזקאל עובד בחברת ייעוץ למוכנות למצבי משבר. לדברי יחזקאל פיקוד העורף פועל בשני היבטים, פעילות פנים בתחום הכוחות, הגדודים והיכולות המקצועיות של חילוץ והצלה ובהיבט של עבודה מול הרשויות האזרחיות והדרכה בבתי ספר. בשנת הלימודים שאנו עומדים בפתחה צפויים תלמידי שכבת י', כ-150 אלף תלמידים, לעבור הכשרה ולמידה בנושא חילוץ והצלה בהקשר של הריסת מבנים. יחזקאל מקווה שההדרכה תתפתח גם למקומות נוספים.

על הפרישה של פיקוד העורף ומוכנותו להתמודד עם תרחישי רעידות האדמה אומר יחזקאל כי "פיקוד העורף, כוחות הסדיר והמילואים פרוסים על בסיס המוכנות לכל תרחיש בישראל, כאשר מבחינתנו בכל תרחיש, בכל נקודה בישראל, תתקבל ההחלטה איזה כוח להפעיל. אנחנו כיחצ"א מוכנים לפרישה ארצית ויכולים להגיע לכל נקודה בארץ." בתשובה לשאלה האם ישנו תעדוף להיכן פיקוד העורף יסייע בעת משבר, מתוך הנחה כי כוחותיו לא יוכלו להיות בכל מקום, אמר יחזקאל כי "הדרג המדיני, הצבאי והמקצועי יקבל החלטה בזמן אמיתי היכן ונכון לטפל באירוע. זו יכולה להיות רעידה מאוד קשה והיא תפגע בנקודה כלשהי ספציפית ויטפלו איפה שנמצאים. מצד שני, ברגע האמת יקבלו החלטה לאן להגיע."

סא"ל במיל' סמי יחזקאל מפקד כוח החלוץ יחצ"א (צילום: דובר צה"ל).

סא"ל במיל' סמי יחזקאל מפקד כוח החלוץ יחצ"א (צילום: דובר צה"ל).

ביחס להכנת הציבור לתרחיש רעידת אדמה אומר יחזקאל כי "הדבר המרכזי הוא להיכנס לאתר פיקוד העורף, ללמוד מה לעשות, כיצד להכין את הבית ואת בני הבית." ומוסיף: "דבר נוסף הוא כשיש את האירוע עצמו, לדעת להגיע למקום הנכון. אם אתה בחוץ אז לשטח פתוח, אם אתה בבית, להגיע לממ"ד. אם אין ממ"ד אז לחדר מדרגות. במידה ולא ניתן להתפנות למקומות המוגדרים, יש להיצמד לקיר בטון או כל דבר אחר. אם אפשר, לייצר מצב שאם יש קריסה אז תהיה בכיס אוויר."

ביחס לפעולות חילוץ והצלה בידי אזרחים אומר יחזקאל כי יש "להשתמש בכל כלי שאפשר כדי לחלץ אנשים. זה אומר לקחת מרכבים ג'קים, לקחת מכושים, קרשים, מכל דבר שבא ליד ולסייע לאותם לכודים חיים." הוא חולק מניסיונו בפעולות חילוץ במשברים בעולם ואומר: "בזמן ה-72 שעות הראשונות, עד שהגיעו הכוחות המקצועיים לסייע, האזרחים בכל אירוע שהייתי בו בעולם, ביצעו פעילות ענפה ונכונה כדי לחלץ אזרחים, ולהצילם."