בראשית פרק יד

אחד הנושאים שתמיד "חמים" בשיח הציבורי בישראל הוא נושא פדיון השבויים.
אחת הדרכים שהפכו לסלע מחלוקת היא "עסקת שחרור מחבלים" תמורת שבויים (חיים או מתים).
להלן סקירה קצרה של עסקאות כאלה:
1. עסקת שחרור החייל אברהם עמרם משבי ארגונו של אחמד ג'יבריל תמורת 76 מחבלים – 1979.
2. עסקת שחרור ששת שבויי הנח"ל ב-23 בנובמבר 1983 – החלפת שישה חיילי נח"ל שבויים ב-4,765 מחבלים. עסקה זו מכונה לעתים עסקת ג'יבריל הראשונה.
3. עסקת ג'יבריל בשנת 1985 – במסגרתה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שישבו בבתי כלא בישראל בתמורה לשחרור שלושה חיילי צה"ל שנתפסו בלבנון בידי ארגונו של אחמד ג'יבריל- יוסף גרוף, ניסים סאלם וחזי שי.
4. החלפת חלקי גופת לוחם השייטת איתמר איליה בשנת 1998 בעשרות מחבלים.
5. עסקת שבויים במסגרת פרשת טננבוים עם חזבאללה בשנת 2004 – במסגרתה שוחררו 450 מחבלים, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו באירוע חטיפת החיילים בהר דב- עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד וכן אזרח אחד חי (אלחנן טננבאום).
6. עסקה עם חזבאללה ביולי 2008 – במסגרתה שוחררו סמיר קונטאר וארבעה מחבלים אחרים, ובנוסף הועברו 199 גופות של מחבלים לבנוניים, תמורת גופותיהם של החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב שנחטפו ללבנון ב-12 ביולי 2006.
7. עסקת שליט עם החמאס ב-18 באוקטובר 2011 – במסגרתה שוחרר החייל השבוי גלעד שליט כנגד 1,027 מחבלים.
———-
פרק יד' בספר בראשית מתייחס בעקיפין לנושא, כשבמרכז הסיפור לא אחר מאשר אברהם אבינו.
הרקע הוא מלחמת עולם קטנה המתרחשת באזור (מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים) אליה נקלע גם לוט, אחיינו של אברם (אז אברהם עוד היה רק אברם).
הצד המנצח לוקח את לוט וכל משפחתו בשבי (ביחד עם רבים אחרים).
מכאן מתחילה מעורבותו של אברם:

יד)וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָֹר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד-דָּן:

אברהם נלחם כדי לפדות את לוט, בן אחיו, השבוי.
———-
הוא יודע שמתרחשת מלחמת עולם לידו, והוא לא נוקף אצבע.
הוא יודע שלוט נמצא באזור המלחמה, והוא לא נוקף אצבע.
אבל כשהפליט מספר לו שלוט נלקח בשבי, הוא פועל, ופועל מהר, בנחישות וללא פשרות.
והתוצאה:
יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת־חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד־דָּן׃
טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד־חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק׃
טז) וַיָּשֶׁב אֵת כָּל־הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת־לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הָעָם׃
יז) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ־סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת־כְּדָרלָעֹמֶר וְאֶת־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל־עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ׃
יח) וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן׃
יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

אפשר ללמוד הרבה מאוד מהתנהלותו של אברהם לפני, בזמן ולאחר הקרבות של פרק יד.
בהקשר של פדיון שבויים, אין ספק שהנושא הזה מקבל כאן חשיבות רבה. רק כאשר אברהם מזהה שהאחיין שלו בשבי, הוא מחליט לעשות מעשה. עד אז – הוא פאסיבי לגמרי למול התרחשות משמעותית באזור.
אברהם לא שוקל כלל מהלך של לקיחת שבויים לטובת קיום מו"מ אלא נוקט בגישה אקטיבית, מבצעית ומהירה.
מבחינת אברהם, פדיון שבויים מתבצע במבצע צבאי, תוך לקיחת סיכונים גדולים.
אברהם לוקח את הסיכון, פועל באופן מיידי, משחרר את השבויים וזוכה לכבוד והכרה מצד מלכי האזור.
———-
בדיון הקשה שהיה אצלנו בנושא שחרור גלעד שליט תמורת הרבה מחבלים, מצאתי את עצמי בצד שאינו מסכים לשחרור. טענתי אז ששחרור גלעד שליט הוא חשוב אך יש לבצעו במבצע צבאי ולא במו"מ מהסוג של שחרור מאות מחבלים.
גם היום, עומדת ממשלת ישראל בדילמה דומה בהקשר של שחרור אורון שאול והדר גולדין מידי החמאס.
המסר בעיני הוא שנושא כזה צריך להיות מטופל בנחישות ובעדיפות שאין שני לה. התמשכות הטיפול משדרת מסר לא נכון ללוחמים בבית, למשפחותיהם ובעיקר לאוייבים.

מעניין מאוד מה היה עושה אברהם בעניין.
———-
ראש ממשלה חייב לשקול שיקולים רחבים מאלה של המשפחות.
חובה לשים את נושא שחרור השבויים כמשימה עליונה לצבא ולשירותי המודיעין.
חובה לבצע פעולה מבצעית, תוך לקיחת סיכונים מחושבים.
במקרה שאין אפשרות למבצע צבאי – כל שחרור צריך להיות אך ורק כחלק מהסדר מדיני כולל, ולא רק בעסקת החלפת שבויים תמורת מחבלים.
אני יודע שזה קשה להתמודד עם הלחץ של הציבור והמשפחות. זו הסיבה מדוע לא כל אחד מתאים להיות ראש ממשלה.