הרפורמה בשוק הבנקאות מתקדמת לקראת הוצאתה לפועל. אתמול התכנסה ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) בכדי לדון בתזכיר החוק ליישום הרפורמה שהוכן על ידי משרד האוצר בעקבות מסקנות ועדת שטרום. בשבועות הקרובים תתכנס הועדה מספר פעמים לטובת ניסוחו הסופי של החוק והבאתו להצבעה בכנסת.
את הישיבה פתח יו"ר הועדה, ח"כ אלי כהן (כולנו) שאמר: "זוהי חקיקה בעלת חשיבות היסטורית. 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל, למרות שזהו עסק רווחי וסולידי. אנו נמצאים בשוק ריכוזי בו שלושה בנקים מחזקים בלמעלה מ-70% ממנו. כולם מסכימים ששוק הבנקאות בישראל צריך לצעוד קדימה, על ידי הכנסת תחרות תוך דאגה ליציבות".
נגידת בנק ישראל הצטרפה גם היא למברכים על הבאת תזכיר החוק לוועדה אך גם הוסיפה הסתייגות ממהלך מואץ כשאמרה: "השינויים דורשים מהלכים מושכלים ויסודיים, אשר מצריכים אורך רוח, ואת הפירות יקצור הציבור לאורך זמן. חייב להיות פיקוח נאות על מתווכי האשראי החדשים, שכן בהיקפים גבוהים גובר החשש לכשל יציבותי, במקרה של קריסה. מדובר בשינויים גדולים ויש לאפשר למערכת להסתגל אליהם ולהגיע לשווי המשקל החדש שייווצר".
יו"ר ועדת שטרום, עורך הדין דרור שטרום הסביר את מסקנות הועדה ופירט את המהלכים המרכזיים עליהם המליצה הועדה. בין הצעדים שפירט שטרום נמצאים הפרדת חברות האשראי מהבנקים, עידוד פתיחת בנקים חדשים, יצירת תשתית טכנולוגית שתחזק את הלקוחות מול הבנקים ותעודד תחרות ביניהם, והסרת חסמים בפני שחקנים חדשים שמעוניינים להיכנס לשוק הבנקאות. שטרום גם סקר את נתוני עלויות האשראי במערכת הבנקאית כיום. על פי הנתונים שהוצגו ניכר כי משקי הבית והעסקים הקטנים משלמים ריבית גבוהה בהרבה מול העסקים הגדולים ולעומת זאת מקבלים מהבנקים ריבית נמוכה משמעותית. על פי הסבריו של שטרום הסיבה לפערי הריבית בין המגזרים השונים נעוצה בכך שלעסקים הגדולים עומדות חלופות לגיוס הון שלא עומדות בפני משקי הבית והעסקים הקטנים. היעדר התחרות במגזרים אלו מביאים לעליה במחירים.
במהלך הדיון בוועדה עלו חילוקי הדעות בין חברי הועדה ביחס להחלטה להפריד רק את חברות כרטיסי האשראי של בנק לאומי ובנק פועלים בעוד בנק דיסקונט יוכל להמשיך להחזיק בחברת כאל. פרופ' אבי בן בסט שהיה חבר בוועדה הציג את התנגדותו לאפשר לדיסקונט להמשיך להחזיק בחברת כאל. בן בסט טען כי שלושת חברות כרטיסי האשראי יחד מחזיקות בנתח שוק של 9% בלבד בעוד שהבנקים מחזיקים בכ-85% משוק ההלוואות. לטענתו צמצום ההחלטה לשתי חברות בלבד תפחית את מידת השפעתה על התחרות בשוק. מנגד טענה המפקחת על הבנקים, הד"ר חדוה בר, כי החלשת בנק דסקונט המחזיק בנתח שוק של 15% משוק הבנקאות תפגע ביכולתו להוות תחרות לשני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי המחזיקים כ 30% מהשוק.
בין הארגונים האזרחיים שהשתתפו בישיבת הוועדה דיברה עו"ד נילי חן מהתנועה לאיכות השלטון שטענה כי בין מסקנות הועדה לתזכיר החוק שהוכן על ידי משרד האוצר ירדו סעיפים חיוניים רבים. חן הביעה חשש כי הקיצוץ במסקנות הוועדה יוביל ליישום חלקי בלבד שיפגע בעמידה במטרה של הורדת מחירי האשראי לצרכנים.
גם רן מלמד מעמותת ידיד הביע חשש דומה כשאמר "שאלה אחת ששאלתי את דרור שטרום לא קיבלה תשובות עד היום: איך מבטיחים שמחיר האשראי לציבור ירד? אני חושש שאם לא נוריד את מחיר הכסף, לא עשינו שום דבר, ואולי אף יצרנו בועת אשראי, שרק תביא להרבה הליכי הוצאה לפועל".
כאמור בשבועות הקרוב תמשיך הועדה בדיונים על הצעת החוק על למיצוי נוסח סופי שיובא בפני הכנסת. יו"ר הועדה הזמין את הציבור להביע את דעתו בנושא בפני הועדה במהלך השבועיים הקרובים.
