בת"א
'אוכל רחוב' חשוב יותר
מדייר הרחוב שבסמטה
והמפשעות משוטטות
בטייץ קצר בלי הבחנה
וכל מחזר עם משאלה
מזיל עלייך ריר כמו כלב נחייה
ואחרי כזו הקדמה
את כבר בטח מבוצרת בקליפה
מניפה את האצבע ומורה
"הגבר משוגע"
כמו הדוסית לשעבר שבכיכר הבימה ממני נפרדה
ואז בבית הקפה הירושלמי הפינתי,
האינטלקטואלי עד מורא
אחרי כמה חודשים
באתי במקרה רק לשבת לקטנה,
ופתאום חשבתי שזיהיתי את תלתלי שיערה
הסתובבה ,וחייכתי,
"היי יאיר" ,
"היי נשמה" !
"אל תשב כאן"
היא אמרה
אז עם הצלב האנושי שהוא נשמת יהודיה
המשכתי לחייך לתוך עוד אפילוג של חוויה
רצוף בינה והבחנה
כשירת ימי ביניים ועוגייה עבשה
עבאדי הסימבוליזם הציוני לי קרא
ואתן לא תבינו או תדעו
משמעות האהבה
כל אלה שהחליפו סדינים בלי מרכך כביסה
אחרי בדיחה גסה, אתה דוחה היא אמרה
"אז תעשי לי מפשעות שאיציק לא יראה"
עניתי לה
והמשוררים היהודים, פחדנים וארורים
מוצפים שתייה והרהורים
מבקשים לרדת מעצמם והפסים
לכדורים ולסמים
ולך אני מתגעגע נורא, אני מכור את מבינה
להוכיח לך שאין הרבה רכבים שמהמפעל יוצאים
עם מנוע של שכל וביצים
וכאן איתי אתם חיים
בגבולות טראומת פוסט 1945 מברברים
על שאריות מקוריות,
כולם מפחדים מהאש ההרקלטיאנית שבפנים
שתשרוף את העולם , לא בפסטיבל או במפלט
אלא בלבבות האנשים.
