מארגני המשחקים הפראלימפיים, שיחלו בטוקיו ביום שלישי (24 באוגוסט) פתחו כבר ביום ראשון השבוע מרכז תיקונים לגפיים תותבות, כסאות גלגלים וציוד נוסף של הספורטאים והספורטאיות שישתתפו במשחקים. כ-100 צוותים יספקו, לדברי המארגנים, שירותי תיקון ותחזוקה ב-14 אתרי התחרויות.
במשחקים ישתתפו 4,400 ספורטאים וספורטאיות, בדרגות נכות שונות; והם יתחרו ב-22 ענפי ספורט, אישיים וקבוצתיים, המותאמים לבעלי מוגבלויות שונות ומחולקים לקטגוריות נכות שונות.
המשלחת הישראלית למשחקים מונה 33 נציגים ונציגות, שיתחרו ב-11 ענפים: שחייה, חתירה, קליעה, כדורשער, קיאקים, טניס, טניס שולחן, אתלטיקה, הרמת משקולות, בדמינטון ובוצ'ה (תחרות ביידוי כדורים שמזכירה את משחק הפטנק).
הד"ר האמין שספורט יועיל בשיקום
המשחקים הפראלימפיים נולדו ב-1948, כיוזמה של ד"ר לודוויג גוטמן, רופא גרמני-יהודי, שנאלץ לעזוב את גרמניה עם עליית הנאצים, וטיפל בנפגעי מלחמת העולם השנייה בבריטניה. גוטמן האמין שספורט יכול להיות חלק מרכזי מתהליך השיקום של חיילים בריטים פגועי עמוד שדרה.
האירוע הראשון שאירגן היה תחרות קשתות, ביום פתיחת אולימפיאדת לונדון 1948. בתחרות, שנקראה אז 'סטוק מדוויל למען המשותקים', על שם בית החולים שבו עבד הד"ר, השתתפו 14 גברים ושתי נשים.
התחרות המשיכה להתקיים במתכונת מצומצמת יחסית מדי שנה, ועם השנים נוספו לה עוד ענפים ומשתתפים. ב-1952 הצטרפה לתחרויות, לראשונה, משלחת של נכים מהולנד, ובכך הפכו המשחקים לבינלאומיים.
ברומא 1960 נקבעה לראשונה המתכונת של המשחקים הפראלימפיים, הצמודים לאולימפיאדה. אז כבר השתתפו במשחקים 400 ספורטאים וספורטאיות מ-23 מדינות, שהתחרו ב-8 ענפי ספורט, אך עדיין כולם היו ספורטאים עם נכות בעמוד השדרה.
ישראל שלחה למשחקים האלה שבעה ספורטאים שזכו ב-5 מדליות – 2 מדליות כסף, בהן זכתה מתי אנג'ל (בשחייה וטניס שולחן), ו-3 מדליות ארד בהן זכו ישראל גלובוס והדוויג לנג (שחייה) ונבחרת הכדורסל בכסאות גלגלים.
הסרט התיעודי המרתק, "עוף החול", המשודר בנטפליקס, מספר את סיפורם של המשחקים מאז ייסודם, באמצעות סיפוריהם של כמה מהמשתתפים בהם, ועד הרוח האנושית המיוחדת שמאפיינת אותם ואת התנועה הפראלימפית.
סמל המשחקים הפראלימפיים מורכב משלושה "אגיטים", באדום, כחול וירוק, המקיפים נקודה אחת, על שדה לבן. ה"אגיטו" (זז בלטינית) הוא סמל לתנועה בצורת סהר א-סימטרי. צבעי האגיטו עם הרקע הלבן מייצגים את שלושת הצבעים השכיחים ביותר בדגלי הלאום ברחבי העולם ומדגישים את התפקיד שיש לספורט הפראלימפי "לקרב ספורטאים מכל קצוות העולם ולאפשר להם להתחרות".
כשהמשחקים הגיעו לישראל
בפעם השנייה נערכו המשחקים מיד לאחר אולימפיאדת טוקיו 1964, אך ב-1968 מקסיקו סיטי החליטה לא לארח את המשחקים הפראלימפיים, מטעמים טכניים. ישראל הרימה את הכפפה. ממשלת ישראל וארגון איל"ן הצליחו לארגן את המשחקים בתל אביב. "יש מן הצדק בקיום אולימפיאדת נכים בישראל", אמר ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, "ששיקום הנכים תופס בה מקום מיוחד".
טקס הפתיחה התקיים ב-4 בנובמבר 1968 באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים, לעיני כ-10,000 צופים. למרות שהשם הרשמי היה "משחקי תל אביב 1968", התחרויות התקיימו בארבעה מוקדים ברמת גן: באצטדיון הלאומי, במרכז ספיבק, באולם שבט צופי רמת גן ובאולם הספורט הישן של בית הספר אוהל שם. ישראל סיימה את המשחקים במקום השלישי בדירוג המדליות עם 62 מדליות, מתוכן 18 מזהב.
חלפו עוד 20 שנה של משחקים נפרדים, עד אולימפיאדת סיאול 1988, שאז הוחזרו למתכונת המוכרת כיום, באותה עיר ובאותם התנאים כמו המשחקים האולימפיים. באולימפיאדת לונדון 2012 הגיעו המשחקים לשיא, כשהפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג הופיע בטקס הפתיחה והמלכה אליזבת הכריזה רשמית על תחילת המשחקים.
ישראל במקום ה-13 בטבלת המדליות
המשחקים בטוקיו יהיו ה-16 בהיסטוריה. ישראל השתתפה בכולם ומדורגת במקום ה-13 בטבלת המדליות, עם 375 מדליות מהן 123 מזהב, 123 מכסף ו-129 מארד. ארה"ב מובילה את הטבלה עם 2,183 מדליות (773 מדליות זהב), אחריה בריטניה עם 1,789 מדליות (626 מזהב) ובמקום השלישי גרמניה עם 1,323 (487 מזהב).
הספורטאית הישראלית המעוטרת ביותר בספורט הפראלימפי היא צפורה רוזנבאום, שזכתה ב-30 מדליות, מהן 15 זהב, 8 כסף ו-7 ארד (23 מדליות באתלטיקה, 5 מדליות בכדורסל, מדליה אחת בשחייה ואחת בטניס שולחן). 30 המדליות מדרגות אותה במקום הרביעי בעולם בטבלת המדליות, ובמקום העשירי בעולם בצבירת מדליות הזהב.
המשחקים המוצלחים של המשלחת הישראלית היו המשחקים בטורונטו 1976, במהלכם זכו הספורטאים הישראליים ב-69 מדליות, 40 מהן מזהב. מהמשחקים האחרונים שנערכו בריו דה ז'ניירו ב-2016, חזרה המשלחת הישראלית עם 3 מדליות ארד, בהן זכו: ענבל פיזרו בשחייה, מורן סמואל בחתירה ודורון שזירי בקליעה.
בדיקות קורונה ותחרויות בלי קהל
בדומה לאולימפיאדת טוקיו, גם המשחקים הפראלימפיים בעיר ייערכו תחת הגבלות הקורונה החמורות. הספורטאים יוכלו להגיע לכפר האולימפי רק חמישה ימים לפני התחרות שבה הם משתתפים. נאסר עליהם להסתובב בעיר; הם חייבים לשהות רק בכפר ולהגיע רק לתחרויות בענף בו הם משתתפים. הספורטאים יעברו בדיקות קורונה באופן תדיר, והתחרויות, כולל טקסי הפתיחה והסיום, יתקיימו ללא קהל.