בדיקת 'דבר ראשון' מגלה – בכל שנה "מגלגלת" הממשלה כ-27 מיליארד שקלים בממוצע של עודפי התקציב לשנה שלאחריה. הכסף נכנס לתקציב המדינה ומותר לעשות בו שימוש, אך הממשלה נמנעת מכך. וכך שנה לאחר שנה: התקציב מאושר לקראת השנה החדשה הבאה על מדינת ישראל לטובה, במהלך שנת הכספים נעשים שינויים בתקציב שהם למעשה הגדלתו של התקציב המותר להוצאה על ידי הממשלה. אך הממשלה נמנעת מלעשות בו שימוש, וכך מתגלגלים סכומי העתק, בשיעור של כ-9% מתקציב המדינה, משנה אחת לשנה הבאה.
על מנת לדייק, נבהיר כי מרבית הסכום המועבר מתקציב שנה אחת לשנה שלאחריה נקרא "עודפים מחויבים", ובדרך כלל מדובר בכספים שתהליך הוצאתם החל בשנה א' והתפרש עד לשנה ב' (לדוגמא, תהליך רכש כלשהו שהתחיל בסוף שנה א', והתשלום מבוצע למעשה בשנה ב'). אך מבחינה תקציבית כוללת אין זה משנה את העובדה שבכל אחת מהשנים האחרונות הייתה בידי הממשלה האפשרות המעשית להגדיל את התקציב לאותה שנה בכ-27 מיליארד שקלים בממוצע.
כל הנתונים שנבדקו על ידי 'דבר ראשון' הם נתונים גלויים מתוך הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל ודוחות ביצוע התקציב, והתקופה שנבדקה היא השנים 2009 עד 2015, השנים שיש להן דוחות זמינים. דוח ביצוע התקציב משווה בין שלושה נתונים מרכזיים בכל שנת כספים: התקציב המאושר – כלומר, התקציב שאושר בחוק התקציב על ידי הכנסת; התקציב על שינוייו – כלומר, התקציב לאחר השינויים עליהם הודיע שר האוצר לוועדת הכספים, ובעיקר התוספת של התקציבים העודפים של השנה שקדמה; וביצוע התקציב – כמה כסף הוציאה הממשלה בפועל.
ישנו פער משמעותי בין התקציב המאושר והתקציב על שינוייו. כך, בשנת 2009 התקציב המאושר היה 255.1 מיליארד שקלים (הכוונה כאן לתקציב הרגיל, כלומר תקציב המשרדים הממשלתיים לא כולל פרעון הלוואות וללא המפעלים העסקיים החוץ-תקציביים, אך בתוספת של התקציב הנקרא "תקציב הפיתוח"). התקציב על שינוייו היה גבוה בכ-19 מיליארד שקלים, ועמד על 274.4 מיליארד שקלים. אך הביצוע באותה שנה היה רק 250.9 מיליארד שקלים – 4.2 מיליארד שקלים פחות ממה שאושר בחוק התקציב, ו-23.5 מיליארד שקלים פחות מהתקציב על שינוייו, כלומר הסכום הכולל שהממשלה הייתה רשאית להוציא.
אם נבחן את הנתונים לשנת 2015 נגלה נתונים משמעותיים לא פחות: התקציב המאושר היה בתחילת השנה 345.8 מיליארד ש"ח על פי דוחות הביצוע. אך התקציב על שינוייו הגיע לסכום של 374.9 מיליארד, כלומר תוספת של 29.1 מיליארד שקלים. אולם הממשלה הוציאה בשנת 2015 סכום של 340.7 מיליארד שקלים בלבד – 5.1 מיליארד שקלים פחות מהתקציב המאושר, ולא פחות מ-34.2 מיליארד שקלים פחות מ"התקציב על שינוייו", כלומר הסכום הכולל המותר לשימוש.
בכל אחת מהשנים 2009 עד 2015 הועבר סכום משמעותי משנה אחת לרעותה. מדובר בסכום ממוצע של כ-27 מיליארד שקלים, המהווים בממוצע כ-8.5% מתקציב המדינה בכלל לאותה שנה.
חשוב להבהיר – מדובר בסכומים אדירים: מדינת ישראל עשויה לקחת את התקציב הזה, אשר מתגלגל משנה לשנה, ולהשקיע אותו באופן חד פעמי, ובכך גם להוציא את כל הזקנים בישראל ממעגל העוני וגם להכפיל את קצבת הנכות, מבלי להגדיל את הגרעון או את יחס החוב תוצר. יתרה מכך, אם ניקח בחשבון את מה שנקרא 'המכפיל הקיינסיאני' הרי שבשימוש נכון (נאמר דרך הגדלת שכר במגזר הציבורי והגדלת קצבאות לזקנים ונכים) כל שקל שהממשלה תזרים למשק יביא להגברת הצריכה הפרטית, העלאת התוצר המקומי הגולמי, הנעת הצמיחה, הורדת יחס החוב-תוצר ואפילו עלייה בהכנסות המדינה ממיסים.
אך ניכר שממשלת ישראל נמנעת מלעשות כן והכל תחת האידיאולוגיה השלטת של "חנק תקציבי", שהיא שיטת ניהול התקציב המאפיינת את האוצר. ההיגיון שמוביל את מי שמבקשים בכל עת לצמצם את גודלה של הממשלה במשק, גם אם הדבר אומר מניעת תקציבים קיימים מאזרחי המדינה, הוא כי הקטנת גודל הממשלה מאפשר את עלייתו של המגזר הפרטי והעסקי. ייתכן והמילה "היגיון" שהופיעה בתחילת המשפט הקודם הייתה מעט מוגזמת, ומדובר באמונה, כיוון שהנתונים האמפיריים מראים בדיוק את ההיפך.
הנתונים הקיימים בדוחות הביצוע מאפשרים לראות גם מהו סוג התקציבים שנפגע ביותר ממדיניות החנק התקציבי. ביחס לתקציבי המשרדים הממשלתיים ישנה בדרך כלל עמידה בהיקף ההוצאה המקורית שאושרה בחוק התקציב, ותת-ביצוע של כ-7% בממוצע לעומת התקציב על שינוייו במהלך השנה. כך, בשנת 2013 ובשנת 2014 היו תקציבי המשרדים הרגילים כפי שאושרו בחוק התקציב 257.6 מיליארד שקלים ו-262 מיליארד שקלים בהתאמה. באותן שנים נעשו שינויים שהעלו את תקציב המשרדים הממשלתיים; ב-2013 תקציב המשרדים הממשלתיים המתוקן היה 275.3 מיליארד שקלים (תוספת של כמעט 18 מיליארד שקלים) וב-2014 תקציב המשרדים הממשלתיים המתוקן היה 288.8 מיליארד שקלים (תוספת של כמעט 17 מיליארד שקלים). הביצוע בשנת 2013 היה 257.2 מיליארד שקלים, 0.4 מיליארד שקלים פחות מהתקציב המקורי, ו-18.1 מיליארד שקלים פחות מהתקציב המתוקן. ב-2014 היה הביצוע 268.4 מיליארד שקלים, שהם 6.4 מיליארד שקלים יותר מהתקציב המקורי, אך 20.4 מיליארד שקלים פחות מהתקציב המתוקן, שניתן היה להוציא בתחום המשרדים הממשלתיים.
התקציב שנפגע יותר מכל הוא תקציב הפיתוח אשר מוקדש להשקעות בתשתית – כבישים, בתי ספר, בתי חולים וכיו"ב, וכך נמשכת המגמה שישראל היה המדינה המשקיעה הכי מעט בפיתוח ביחס לכל מדינות ה-OECD (בהשוואה של תקציב הפיתוח ביחס לתמ"ג). ב-2013 תקציב הפיתוח המקורי היה 24.5 מיליארד שקלים, ובמהלך השנה נוספו לו עוד 3.5 מיליארד שקלים. אך הביצוע בפועל היה רק 20 מיליארד שקלים, 71.5% לעומת התקציב האפשרי. כך גם בשנת 2014 – תקציב הפיתוח המקורי היה 25.8 מיליארד שקלים, אליו נוספו כמעט 4 מיליארד שקלים במהלך השנה, אך בביצוע בפועל הוצאו רק 20.7 מיליארד שקלים – 70.5% מהתקציב שניתן היה להוציא.
השאלה הגדולה היא האם הכנסת תאפשר למשרד האוצר להמשיך במדיניות החנק התקציבי, המתבטאת בעוצמה גם בתקציב 2017 ו-2018, כאשר ישנם כספים רבים שניתן לעשות בהם שימוש לטובת המטרות שהנבחרים נשבעים בהן בכל פעם מחדש.
