דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ו בניסן תשפ"ד 23.04.24
29.5°תל אביב
  • 30.4°ירושלים
  • 29.5°תל אביב
  • 28.7°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 35.5°באר שבע
  • 39.2°אילת
  • 34.4°טבריה
  • 29.4°צפת
  • 32.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

למה לי התאגדות עכשיו?

פעם שאלתי קולגה גרמני שהקים את הועד בסאפ בגרמניה ב-2006 מדוע עשה זאת? מה היה רע? הוא ענה: "הייתה זכות מונחת על השולחן ופשוט החלטתי שהגיע הזמן לנצל אותה". תחת כל הקשיים והאתגרים שמזמנת התאגדות עובדים, לא פעם עולה השאלה: למה? למה להיכנס לזה בכלל? האם בכלל כדאי? התשובה היא חד-משמעית: בטח שכן! אין ספק בכלל שכן.

התאגדות היא לא מטרה, היא אמצעי לייצר סביבה דמוקרטית יותר במקום העבודה. כולנו חיים בישראל, מדינה דמוקרטית ללא ספק. אמנם יש לנו תלונות על השלטון, מי יותר ומי פחות אבל יש באפשרותנו להשפיע ולשנות בבחירות. אם אנחנו טורחים להתלונן, ללכת להצביע, לכתוב פוסטים בפייסבוק אז למה שלא נעשה משהו במקום העבודה שבו אנחנו מבלים יותר מדי שעות ביום?

חברה עסקית היא דיקטטורה לכל דבר ועניין. למעלה יש דיקטטור אחד עם חבריו שמחליטים החלטות עבור כולם ותמיד בטוחים שהן הכי נכונות והכי טובות בעולם. לעיתים הן נכונות והרבה פעמים הן לא. הן תמיד מאוד נכונות עבור הדיקטטור וחבריו, פחות בשביל הנתינים שעושים את המקסימום כדי שהמדינה הזו (העסק) תמשיך ותתקיים.

ועדי עובדים מצליחים לייצר מערכת מדהימה של איזונים ובלמים. המקטרגים לעולם ייתפסו למה שנדמה בעיניהם שלילי בעולם העבודה המאורגנת. אבל כדאי לזכור שגם בצד השני, של בעלי השררה ומקבלי ההחלטות, יש תופעות חמורות יותר, עם הרבה יותר עוצמה ויכולת להזיק ליותר אנשים שאין להם יכולת ממשית להתגונן. בתי הכלא מלאים בדוגמאות לבעלי הכוח שניצלו את מעמדם על חשבוננו. ובסופו של דבר מדובר בבני אדם. יש ישרים ויש שפחות ואין קשר אם זה ועד או הנהלה. מעבר לכך, האם המקטרגים מוכנים לעבור לגור מחר במדינה שאינה דמוקרטית? לגור בדיקטטורה שבה שליט יחיד מחליט הכל? אני בטוח שלא!

עובדים שמתארגנים מבקשים להיות שותפים במהלכים שמשפיעים על חייהם. שידברו איתם, שיספרו אותם. שיתגמלו אותם כמו שצריך, בהתאם להצלחות החברה. שיתייחסו אליהם כבני אדם, שיכבדו אותם. שיבינו שכולם עובדים כדי להתפרנס ועושים את המקסימום כדי להצליח. הצלחת העובדים היא הצלחת החברה והצלחת החברה היא הצלחת העובדים. החיבור של השניים הוא הרעיון, כלים שלובים.

אז למה ההתנגדות? למה המלחמות? למה סוגרים חברות בגלל התאגדות? למה מקימים ועדים פנימיים? למה מבזבזים מיליוני שקלים על משאים ומתנים ממושכים במקום להשקיעם בהסכם הקיבוצי ובעובדים – דבר שבסופו של עניין ייטיב עם החברה. קצת כמו קארמה- תעשו טוב, יחזור טוב.

אני לא חושב שזו נאיביות ולא מדובר בשיגעון של חולמים. להתאגד זו מטרה שהיא קודם כל רציונאלית. זו זכות של כל עובד ועובדת במדינת ישראל. אז למה לא בעצם?

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!