ביהמש המחוזי בירושלים דחה אמש (רביעי) את קיום המכרז החדש בתחום בריאות הנפש, עד להחלטה אחרת ונקבע מועד דיון נוסף בנובמבר. לאחרונה עשרות ארגונים עתרו לביהמ"ש בדרישה לבטל את המכרז: "משרד הבריאות עובר על החוק ופוגע הן בנפגעי הנפש, והן בעובדים".

בתגובה להחלטת בית המשפט, אמר עו"ד ניר רבר, המייצג את העותרים: "המועד לקבלת הצעות למכרז נדחה עד שלא יידונו הטענות שלנו על המכרז. בנוסף מנה בית המשפט שורה של בעיות שהוא רואה במכרז היום: עניין התעריפים ופגיעה בזכויות שמגיעות לנפגעי הנפש מתוקף החוק. ביהמ"ש נתן הזדמנות למשרד הבריאות להגיב לעתירה שלנו ונקבע דיון בנושא ב14.11. יש כאן מצב שבו ביהמ"ש אומר למדינה – כשאתם מפרסמים מכרז מהסוג הזה צריך לוודא שלא גורעים שירותים שהחוק מקנה ושהמדינה נותנת את התקציב שמכסה את הדרישות שהיא עצמה הציבה."

שינוי התפישה – שילוב בקהילה

המכרז התעתד לקבוע את היקף וסוג השירות שיקבלו כ-15,000 נפגעי הנפש במסגרות השיקום הקיימות והעתידיות. את העתירה הגישו ארגוני משפחות נפגעי הנפש ביחד עם עשרות ארגונים, עמותות ומלכ"רים ובראשם פורום בריאות הנפש, המרכז כ-60 מפעילי הוסטלים ציבוריים ופרטיים, מפעלים מוגנים ושירותים בקהילה לשיקום ושילוב של נפגעי הנפש.

בתחילת השבוע אישרה הממשלה את המלצות ועדת טרכטנברג משנת 2011 להגברת הפיקוח על שירותי מיקור החוץ של המשרדים החברתיים. בה בעת, הממשלה עלולה, אם לא תשנה את תנאי המכרז, תפגע באלפי משתקמי נפש. הפגיעה מקוממת עוד יותר כשמתברר שמשרד הבריאות לא עומד בתנאים והסטנדרטים שהוא עצמו הציב למכרז.

כחלק משינוי התפיסה הדוגלת בכך שנפגעי נפש ישתקמו במסגרת הקהילה ולא בבתי החולים, הוציא משרד הבריאות לפני שנתיים מכרז לקבלנים אשר יפעילו דיור למתמודדים בקהילה. כנגד המכרז הזה הוגשה עתירה בשל ליקויים שנפלו בו. בתגובה לעתירה, משך משרד הבריאות את המכרז, והמשיך להפעיל את מוסדות השיקום כפי שהיה עד אותה עת. בשנת 2015 הוציא המשרד שוב מכרז, ושוב הוגשה עתירה על כך שיש במכרז ליקויים, ושוב משרד הבריאות משך את המכרז. באפריל האחרון משרד הבריאות יצא עם המכרז המדובר, ואתמול (רביעי) דן בית המשפט המחוזי לעבודה בעתירה לביטולו, וקבע דיון נוסף לנובמבר.

המכרז והליקויים

בחוות הדעת שנכתבה לבקשת העותרים על ידי עו"ד דוד בועז, יש פירוט של כל הליקויים שנמצאו במכרז. בועז טוען שהחריגות והפגמים שמצא במכרז נוגעים ל-12 נושאים, ביניהם; תחשיב שגוי של עלויות הבינוי, המעבר של ההוסטל ממבנה אחוד לקהילה תומכת אינו מתומחר, תמחור חסר של עלויות שכר הדירה של משתקמים בהוסטל, תעריפי שכר נמוכים מהראוי, הוספת דרישות של בטיחות אש וביטוח לא תומחרו כנדרש, תמחור חסר של תעריפי הדרכה והכשרה ועוד ועוד.

בנוסף, טוען בועז, קיימים פערים נוספים אשר משפיעים על התעריף במקרים נקודתיים כמו מדרגות תקינה שאינן מתעדכנות עם גידול בכמות הדיירים, תמחור חסר של העסקת מנהל מקצועי עבור ספקים המשרתים יותר מ-90 דיירים ועוד.

הדוגמה הבולטת לכך שהמכרז לא עומד בחוקי המדינה היא נושא השכר. במכרז, תעריפי השכר המפורטים של מזכיר, טבח ונאמן איכות, נמוכים משכר המינימום הצפוי לעמוד בינואר 2017 על 5,000 שקלים לא כולל החזרי נסיעות. תעריפי עלות המעסיק במכרז של מקצועות אלו הם 6,127 שקלים עבור מזכיר וטבח, ו-6,050 שקלים עבור נאמן איכות, הכוללים החזרי נסיעות. בקיזוז עלויות המעסיק בשיעור של 29.33% מהשכר ברוטו, על-פי קביעת ועדת התעריפים, יקבלו העובדים שכר של 4,737 שקלים ו-4,679 שקלים בהתאמה – שכר הנמוך משכר המינימום, וזאת מבלי לחשב החזרי נסיעה.

(גרפיקה: דבר ראשון)

משרד הבריאות – נגד עצמו

דבר נוסף ביחס לשכר שעולה מחוות הדעת הוא פערים בשכר בין משרת מדריך המועסק על ידי משרד הרווחה ובין משרת מדריך במכרז של משרד הבריאות. תעריף שכר של מדריך המועסק על ידי משרד הרווחה עומד על 6,994 שקלים, בעוד שתעריף משרת מדריך במכרז של משרד הבריאות עומד על 5,737 שקלים. לדברי בועז "אין הבדל מהותי בין דרישות התפקיד של בעלי המקצוע בין המסגרות השונות, ולפיכך אין סיבה לפערי השכר בין המכרזים השונים". איזה מסר מעביר משרד הבריאות שכך הוא מתמחר את השירותים האלה?

בועז טוען שהמשמעות של קיום המכרז כפי שהוא יפגע באופן ממשי ברמת השיקום של המטופלים זאת עקב הפסד כספי של הספקים. על בסיס חישוב שבועז עשה עולה כי התעריף הראוי גבוה בין 25% ל-45% מתעריף המכרז. לדוגמא, התעריף הראוי ליום לדייר בשירות "קהילה תומכת גדולה" הוא 239.96 שקלים בעוד שהמכרז קובע את התעריף על 167.63 שקלים.

בחוות הדעת שהוציאה ב-2015 חברת GSE העוסקת במחקר אנליטי ואשר הועסקה על ידי משרד הבריאות נכתב בין השאר כי יש להתאים את שכר העובדים לשכר המינימום במשק, אולם, משרד הבריאות בחר להתעלם מכך.

לדברי בועז, "GSE מצביעה בחוות דעתה מיוני 2015 על שגיאות נוספות בתחשיבי משרד הבריאות, כגון ההנחות שהתפוסה במסגרות מלאה, ששיעור ההיוון נמוך מדי, ששיעור הרווח נמוך מדי (משום שאינו תואם את סיכוני הספק) ועוד. במקום להמליץ על תיקון כל אלה, GSE ממליצה משום מה להעלות את שיעור התקורה מ-8% ל-12%. המלצה זו תמוהה פעמיים: א. מדוע להעלות רכיב מסוים בתעריף כדי לפצות על תמחור חסר ברכיב אחר של התעריף? ב. מדוע אין המלצה זו מלווה בתחשיב או בהסבר מנומק כיצד מהלך זה פותר את הפערים בתעריפים הנובעים מהשגיאות הנ"ל, עפ"י GSE".

תגובת משרד הבריאות:

"ליבת מכרז השירות בדיור היא מתן אפשרויות למשתקם לממש את יכולותיו ולעודדו להעצמה אישית, לאינטראקציה חברתית ולשילוב קהילתי. המכרז החדש מבטא את תפיסת המשרד למעבר משירותים כוללניים ו"מוסדיים" במודל המבני הנוכחי (הוסטל) – למודל מבני של קהילה תומכת שפירושו המעשי הינו מגורים בדירה נורמטיבית המשולבת בקהילה. במכרז מגולם עוד היבט של בחינה מתמדת של שירותי הדיור תוך עמידה ביעדי השיקום ושילוב המתמודדים בקהילה. המשרד אינו רואה גריעה בשירותים אלא טיוב, פיתוח והתאמה אישית ברוח ערכי כבוד האדם. יש לציין כי בתהליך העבודה על המכרז נערכו פגישות עם יזמי השיקום בתחום בריאות הנפש ועמדתם נשמעה. המשרד עדכן את סטנדרט המכרז מבחינה מקצועית וכלכלית בין היתר בהמשך לשיחות אלו. כמו כן, נערכו לאחרונה שיחות עם ארגוני משפחות המתמודדים. העתירה נדונה בבית המשפט ומשרד הבריאות מסר את עמדתו בהתאם".