דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

הכלי שהכניע תאגידי ענק: שביתת החרם של איגודי העובדים במדינות הנורדיות

מעסיק שלא מוכן לחתום על הסכם קיבוצי, מוחרם על ידי עובדים מאוגדים, ולא זוכה לשירותים כמו פינוי זבל, בנקאות או שינוע סחורה | הכלי שאינו מוכר בעולם הגיע להישגים משמעותיים גם מול חברות בינלאומיות עוצמתיות

הפגנה של טיסים בחברת ריינאייר בדנמרק (צילום: Photo by Thomas Lohnes/Getty Images)
הפגנה של טיסים בחברת ריינאייר בדנמרק (צילום: Photo by Thomas Lohnes/Getty Images)

אחת משיטות מאבק העובדים המעניינות והייחודיות ביותר היא שביתת החרם (או המצור) במדינות הנורדיות. למרות האפקטיביות הרבה שלה, וחשיבותה למודל הכלכלה הסקנדינבי שהשיג את שיעור השוויון הגבוה ביותר ושיעור העוני הנמוך ביותר בעולם, שיטת מאבק זו כמעט ולא ידועה מחוץ לאזור.

המדינות הנורדיות הן המאוגדות ביותר בעולם: בפינלנד, שבדיה ודניה 67-72% מאוגדים, ובנורבגיה כ-50%. נתון זה מעניק לאיגודים כוח ועוצמה רבה, אולם מצד שני, גם מטיל עליהם אחריות וחובת הוכחה.

שוק העבודה הסקנדינבי נשלט על-ידי הסכמים קיבוציים בין ארגוני המעסיקים לאיגודי העובדים. לעובדים יש כוח מיקוח קולקטיבי, שהופך אותם לחזקים מספיק כדי להתמודד עם המעסיקים. שביתת החרם היא אחד הכלים שיש באמצעותם על מנת לשמור ולתחזק את עולם העבודה הסקנדינבי השוויוני.

שביתת החרם פורצת כאשר מעסיק כלשהו מסרב לחתום על ההסכמים הקיבוציים או מפר אותם. האיגודים מכריזים על חרם או מצור (Blockade), במסגרתו מסרבים עובדים מאוגדים אחרים לבצע כל מלאכה או לשרת את הפירמה או העסק עליו מטילים חרם.

בחברה הסקנדינבית המאוגדת, משמעות החרם היא שחשמלאים ושיפוצניקים יסרבו לתקן תקלות, עובדי זבל יסרבו לפנות את הפחים, נהגים יסרבו לשנע סחורה, פקידים בבנק יסרבו לתת שירות, עיתונאים יסרבו לפרסם בעיתונות וכו', עד אשר הפירמה/עסק תחתום על ההסכם הקיבוצי. סוג שביתה שכזו מותר על פי חוק במדינות סקנדינביה, ואסורה בכמעט כל מדינה אחרת. מכיוון ששביתת חרם משמעותה מכת מוות לעסק, המעבידים יעדיפו תמיד לחתום על הסכם קיבוצי. כה גדול חששם של המעסיקים משביתת החרם שההסכמים במדינות סקנדינביה תקפים גם לגבי עסקים בהם העובדים אינם מאוגדים.

הישגים מול תאגידי ענק

בשנת 1995, נכנסה חברת הצעצועים האמריקנית Toys R' Us לשבדיה, ולא הבינה את שוק העבודה הסקנדינבי. היא סירבה לחתום על הסכם קיבוצי. עבור האיגוד המקצועי השבדי פעולה זו נחשבה לפרובוקציה והיא הכריזה על שביתת חרם. ההנהלה האמריקנית הופתעה מחומרת התגובה ובראיון שנערך עם מנהליה הבכירים נטען ש"אנו מופתעים מיחסי הציבור השליליים שקיבלנו". אחרי 3 חודשים הם נכנעו וחתמו על ההסכם הקיבוצי.

בשנת 2015, חברת התעופה האירית Ryanair רצתה לפתוח סניף בדנמרק, אבל סירבה לחתום על הסכם קיבוציבטענה שהיא חברת לואו קוסט עם מחירים זולים. בתגובה הוכרז נגדה שביתת חרם. היא תבעה בבית משפט בדנמרק, שקבע לטובת זכותו של האיגוד להכריז על שביתת חרם.

במהלך כל הפרשייה, הנהלת Ryanair התייחסה בזלזול לדרישה להסכם קיבוצי. בראיון שנערך עם מנכ"ל החברה מייקל אולירי, הוא לעג לאיגוד ולדרישתו ועשה תנועה של סילוק זבוב טורדני, והתלונן ש"לא נותנים לנו פתחון פה הוגן בדנמרק". האיגודים הגיבו ש"אנחנו לא רוצים שייווצר בדנמרק תרבות וחברת Ryanair, אנו לא ניתן להם לייצא אותה לכאן".

קרנות ההון הפנסיוניות הממשלתיות אפילו מכרו את מניות Ryanair שהיו ברשותן. Ryanair נטשה בזעם את החלטתה לפתוח סניף בדנמרק (אבל המשיכה לטוס אליה). בשנת 2021, שש שנים, אחרי שנטשה בזעם, הודיעה Ryanair שהיא החליטה להקים את הסניף בדנמרק ולחתום על הסכם קיבוצי. כנראה, שההבנה שהסניף רווחי כלכלית ניצחה את האגו והפוזה של ההנהלה הבכירה, גם במחיר חתימה על הסכם קיבוצי עם האיגודים, ו-Ryanair חזרה עם זנבה בין רגליה.

כדי לתחזק את מודל ההסכם הקיבוצי פותחים האיגודים בשביתות חרם גם כנגד עסקים קטנים ולא רק תאגידי ענק. בשנת 2006, סירבה הבעלים של מסעדת סלטים קטנה בשם Wild N' Fresh בעיר גטבורג בשבדיה על ההסכם בטענה שעובדיה לא מאוגדים. היא הסבירה שהסכם קיבוצי חשוב בתאגידים גדולים, אבל לא במסעדות קטנות. היא אפילו השתמשה בשיח הזהויות, בכך שהיא אישה יזמית שמתנכלים לה, שבעלה מהגר תורכי, שהיא פעילה למען מהגרים וזכויותיהם, ששביתת החרם הזאת נגועה בשוביניזם וגזענות. בשיתוף פעולה עם הימין השבדי, טענו בחברה שהאיגודים בשבדיה פועלים בשיטות הפחדה, כמו מאפיה.

כמו בכל שביתת חרם, מחוץ לעסק עמדו עשרות פעילי איגודים, עם וסטים אדומים/כתומים זוהרים כדי להבהיר שיש חרם על העסק, חילקו פליירים, צעקו סיסמאות, והסבירו ללקוחות שלא להיכנס ולאכול שם. לבסוף, נמכרה המסעדה והבעלים החדשים הזדרז ומיהר לחתום על הסכם קיבוצי עם האיגודים. מסעדות אחרות בעיר שלא חתמו על ההסכם מיהרו גם הם לחתום.

האיחוד האירופי ניסה להתערב אבל ויתר

שביתות חרם הוכרזו גם נגד חברות של עובדים זרים בסקנדינביה, בהם העובדים כלל לא היו אזרחי המדינה. בפינלנד ב-2006 נפתחה שביתת חרם נגד חברה בשם MSB שהעסיקה חשמלאים פולנים. בעטיו של החרם, נאלצה החברה לחתום על ההסכם הקיבוצי הענפי שהיה רלוונטי לחשמלאים פינים.

אולם, המקרה המפורסם ביותר היה המקרה של חברת הבנייה הלטבית Laval. חברת בנייה שפעלה בשבדיה בשנת 2004, סירבה לחתום על ההסכם הקיבוצי בטענה שפועלי הבניין הלטבים אותה העסיקה, חתומים על הסכם של איגוד העובדים הלטבי. החברה התמוטטה עקב שביתת החרם וקרסה. לאחר שבית המשפט השבדי זרק את תביעתם מכל המדרגות, פנתה החברה לבית המשפט האירופאי. בית משפט זה נודע בנטייתו לטובת המעסיקים, והוא אכן פסק ששביתת החרם הייתה לא חוקית ופגעה בחופש התעסוקה של חברת Laval, והיוותה אפליה לגבי איגוד העובדים הלטבי שפועלי הבניין היו חברים במסגרתו וחתמו על ההסכם הקיבוצי שלו.

דעת הקהל בשבדיה נרעשה מפסק דין זה, ופוליטיקאים אחדים אף איימו שאם זו משמעות הצטרפות שבדיה לאיחוד האירופאי אולי עדיף ששבדיה תעזוב את האיחוד. בשבדיה נקבע חוק שכל חברה זרה מחויבת לדווח שהיא פועלת בהתאם להסכם הקיבוצי השבדי (אבל לא לחתום עליו בפועל). עם עליית ממשלת השמאל לשלטון בשבדיה החוק בוטל ונקבע שזכותו של האיגוד העובדים להטיל שביתת חרם גם על חברות זרות אפילו במידה ועובדיהן חתומים על הסכם אחר עם איגוד מקצועי של מדינה אחרת. לטענת ממשלת השמאל זו הדרך הטובה והבטוחה ביותר לשמור על המודל הסקנדינבי לשוק העבודה. האיחוד האירופאי נאלץ לבלוע את גאוותו ולהבליג.

הכותב הינו פרופסור להיסטוריה

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!