ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה אמר בעת סיור בחברת 'גט': "מודל המוניות השיתופיות לא מספיק, משרד התחבורה צריך לעשות יותר".
הסיור התקיים בהמשך לדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא ה"תחבורה השיתופית" בישראל. הוועדה ביקרה בהמשך במוקד החברה הפעיל 24 שעות ביממה ועוקב אחר כלל הנסיעות המבוצעות באמצעות האפליקציה, כאשר בישראל 6,000 נהגי מוניות נותנים שירות באמצעותה, 60 אלף באנגליה ו-80 אלף ברוסיה. השילוב בין טכנולוגיות ה-GPS עם השימוש בכרטיסי אשראי בטלפון הסלולרי הן התשתית ממנה צמחה חברת 'גט'. עם זאת, 'גט' איננה חברת תחבורה, אלא חברת טכנולוגיה שהאפליקציה שלה – 'גט טקסי' הצליחה להוות שירות תיווך איכותי בין נהגים לנוסעים. כמו בחברת אובר (UBER), גם נהגי 'גט' אינם שכירי החברה והיא לא נושאת בשום אחריות כלפיהם ׁׁ(אך בשונה ממנה – כל נהגי החברה הם נהגי מוניות מוסמכים).
כשטען מארק און, מנכ"ל חברת גט, כנגד כניסת של תחבורה ציבורית שמבוססת על נהגים שאינם מוסמכים לישראל ענה לו יו"ר הוועדה אורי מקלב כי "אנחנו מברכים על פעילות החברה למען התחבורה בישראל, יחד עם זאת אתם מציעים תחבורה ציבורית במתכונת שונה דרך מוניות משותפות אבל עדיין לא מדובר בתחבורה שיתופית. אפשר לשקול מה ואיך, אבל עם ההתקדמות הטכנולוגיה לא ניתן להתעלם מהאפשרויות הנוספות שיכולות לתת לציבור הרבה יותר, להוזיל עבורו עלויות ולתת פתרונות במקומות שהם לא קיימים".
דברים אלה שאמר יו"ר הוועדה מקלב הבליטו את העובדה כי עמדתו, על פיה יש לאפשר את כניסתו של שירות אובר לישראל, מנוגדת לעמדת משרד התחבורה בראשות השר ישראל כץ (הליכוד), המתנגד לכניסת השירות. לעמדתו של מקלב מצטרפת גם הרשות להגבלים עסקיים, שפנתה למשרד התחבורה לפני שבוע בבקשה דומה.
מצא את ההבדלים
השינויים הטכנולוגיים יצרו שפע של אפשרויות חדשות בתחום התחבורה וכן גם מושגים חדשים. אובר ו'גט' מפעילות שירות דומה במהותו – תיווך בין נוסעים פוטנציאליים לבין נהגי מוניות. המעמד שרכשה 'גט' בקרב נהגי המוניות בישראל ובקרב הנוסעים כאחד, מקשה על אובר להציע שירות דומה בארץ. עם זאת, ברשות אובר שירות נוסף, שנכון לעכשיו עוד מנוגד לחוק הישראלי, שנקרא 'אובר-איקס'. שירות זה מעודד בעלי רכב פרטי למסחֶר את רכבם ולהסיע בו נוסעים בתשלום, תוך תשלום עמלה לחברת אובר על שירות התיווך. למרות הכינוי "תחבורה שיתופית", מדובר בעסק כלכלי רגיל למדי, המנצל טכנולוגיות חדשות לטובת השכרות לטווח קצר של מקומות נסיעה.
'אובר איקס', כמו פלטפורמות מסחור אחרות המבוססות על תקשורת סלולרית ואינטרנט דוגמת איביי, הציגו עצמן כמיועדות לכל אדם מן השורה, המעוניין להרוויח כסף נוסף באמצעות רכבו הפרטי. עם זאת, במקומות אחרים בעולם בהם פועל השירות מתהווה פעמים רבות מצב בו מרבית מציעי השירותים בפלטפורמות הללו הם אנשים שזו פרנסתם העיקרית, אך הם אינם עובדי הפלטפורמה, אלא מעין קבלני משנה שלה.
מנכ"ל חברת 'גט', מארק און, טען און כי שירות תחבורה בצורה של נהגים בעלי מכוניות פרטיות שיגבו תשלום בעבור נסיעות תביא לתוצאה הפוכה מהמקווה – עליות מחירים ועומסים גדולים יותר בכבישים. אם בוחנים את שירות אובר איקס כתקדים, אכן הגיוני שהתרתו בישראל תגביר את רכישת הרכבים הפרטיים, מפני שמדובר בעצם ברשות להפוך כל רכב פרטי למונית. עם זאת, שירות אובר איקס נוטה דווקא להוריד את המחירים וזאת על חשבון הכנסות הנהגים והסרת פיקוח המדינה.
חלק נכבד מנהגי אובר איקס בארה"ב משתכרים פחות משכר מינימום, בין השאר, כי התקשו להעריך נכונה את הוצאות אחזקת הרכב, ביחס לתשלום שיקבלו, לאחר תשלום דמיי התיווך לאובר. חברת אובר מצידה נכונה לשלם לחלקם להם פיצוי כספי, אך לא להכיר בהם כעובדיה. בעיות משמעותיות יותר בשירותים דוגמת אובר איקס אינן קשורות לכסף, אלא לאופי העסקה – החברה מבצעת עסקת תיווך בין אנשים זרים, ללא כל אחריות מצידה, או מצד המדינה, כלפי הביצוע. בחו"ל, השירות תרם להתגברות התופעה של תקיפות אלימות כולל אלימות מינית, כלפי נהגים/ות וכלפי נוסעים/ות כאחד. אמנם, תופעה זו קיימת גם בשירותי המוניות הרגילים, אך במידה פחותה ויש לכך גם פתרונות חדשניים.
סילוק המדינה
לפיקוח של המדינה על הכשרות הנהגים, הסימון הברור של רכבים מורשים להסעת נוסעים והתקנות לפיקוח על מצב הרכבים, יש עלות שמגולמת במחיר הנסיעה במונית, אשר הסרתו היא האופן המרכזי בו הסעה ברכב פרטי לא מפוקח יכולה להוזיל את המחיר. אין בכך חדשנות טכנולוגית, אלא דרך עקיפה להחלשת כוחה של המדינה ע"י תאגידים רודפי רווח. במשרד התחבורה שוקדים על פתרונות אחרים להוזלת התחבורה והפחתת השימוש ברכב הפרטי, ללא ויתור על הפיקוח של המדינה.
במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי תוסדר הזכות לפצל חשבונית במונית רגילה – באופן שיאפשר להוזיל את הנסיעה ולחלק את עלותה בין 3 נוסעים, אשר נסיעתם תתווך בפלטפורמת רשת, ותוארך רק במעט. שירות דומה מפעילה חברת VIA הישראלית בארה"ב, של מוניות גדולות המציעות שירות תחבורה ציבורית עפ"י דרישה, אפשרות שניתן ליישם באופן עקרוני גם באמצעות הסדרה מחודשת של מוניות השירות בישראל. הגודש בכבישים ועלויות התחבורה מאיצות את החיפוש בישראל אחר פתרונות חדשניים. לצד השיפורים הנדרשים במערך התחבורה הציבורית, שירותי תחבורה המכונים "שיתופיים", למעשה מהווים פלטפורמות מסחור באמצעות כלכלת רשת. הם אינם קשורים בהכרח לשיתוף, אלא בעיקר וקודם כל להסרת פיקוח המדינה משירות חיוני.
