אמש (שלישי) נשא ברק אובמה, נשיא ארה"ב, את נאומו האחרון כנשיא בפני העצרת הכללית האומות המאוחדות. בישראל נרשמה דריכות לקראת הנאום, בקשר להתייחסותו של מנהיג המעצמה החשובה בעולם לישראל, אך מרכז נאומו של אובמה עסק בשלל נושאים אחרים. ההתייחסות של נשיא ארה"ב לישראל היתה מצומצמת, אם כי ממוקדת, "ישראל ופלסטין יהיו במקום טוב יותר אם הרשות תלחם בהסתה ותקבל את הלגיטימיות של קיומה של מדינת ישראל. אבל גם ישראל תצטרך להבין שהיא לא יכולה לכבוש ולהתנחל בשטח פלסטיני".
"מעומקי המשבר הכלכלי הגדול של זמננו, ניווטנו את תגובתנו בשביל להמנע מהעמקת האסון ולהחזיר את כלכלת העולם לצמיחה." אמר אובמה בפתח נאומו, כשהוא מונה מספר הישגים בולטים ממהלך כהונתו, "לקחנו מהטרוריסטים את מקלטיהם וחיזקנו את מדיניות אי-הפצת הנשק הגרעיני. מנענו את בעיית איראן הגרעינית דרך דיפלומטיה. חידשנו קשרים דיפלומטיים עם קובה, עזרנו לקולומביה במלחמה הארוכה ביותר בדרום אמריקה ואנחנו מקבלים בברכה את נציגה של מיאנמר לאסיפה זו, שנבחר בבחירות דמוקרטיות. פיתחנו מודלים שיהפכו קהילות לעצמאיות יותר במקום לתלויות בחסדים וכן הפכנו את קרן המטבע העולמית והבנק העולמי ליותר ייצוגיים."
מהצד השני, התייחס אובמה למשברים הפוקדים כיום את העולם, "אנחנו רואים מדי יום בחדשות את זרם הפליטים הבורחים מעימותים אלימים, משברים כלכליים שכובלים עובדים וקהילות. מדינות שמטילות צנזורה על מידע ורודפות עיתונאים. רשתות טרור והסתה המפיצות כעס ושנאה כלפי מיעוטים ומוסלמים. אנחנו יכולים לבחור ללכת קדימה עם מודל יותר טוב של שיתוף פעולה ושילוב או לסגת לעולם מופרד בחדות, עולם הנמצא בעימות תמידי".
כלכלה שעובדת עבור הרוב
בהתייחס לנושאים הכלכליים ציין אובמה את יתרונתיו של השוק החופשי ששיפר את חייהם של מיליארדים, "במשך 25 השנים האחרונות צומצם מספר האנשים החיים תחת עוני קיצוני ממעל 40% למתחת ל10%". אולם, אובמה מכיר גם בכשלי השוק ובתוצאותיהם, והתייחס לאי השיוויון ההולך וגדל בתוך המדינות, "השארנו את המוסדות הבין לאומיים לא מצוידים, לא מתוקצבים וללא משאבים כדי להתמודד עם אתגרים לאומיים.
"אנחנו צריכים להתחיל להפוך את הכלכלה העולמית לכזו שתעבוד עבור כל האנשים ולא רק לאלו שלמעלה. בזמן שהשוק החופשי העלה את רמת החיים מסביב לעולם, גלובליזציה משולבת עם התקדמות טכנולוגית החלישה את מעמדם של עובדים ואת היכולת שלהם להבטיח שכר מכובד". בתוך כך התייחס אובמה גם למקומם של איגודי העובדים שנחלש, ובשל כך למצב העובדים, "בכלכלות מתקדמות כמו שלנו, מקומם של האיגודים המקצועיים התערער והרבה עבודות מתחום הייצור נעלמו. לעתים קרובות, אלו שהרוויחו הכי הרבה מהגלובליזציה, השתמשו בכוחם הפוליטי בשביל לערער עוד יותר את מצבם של העובדים. בארצות המתפתחות, איגודי עובדים מדוכאים והצמיחה של מעמד הביניים נעצרת בגלל שחיתות ותת-השקעה".
"עולם שבו אחוז אחד מהאנשים מחזיק באותה כמות של הון כמו שאר 99 האחוזים, לעולם לא יהיה יציב. אני מבין שאי-השיוויון בין העשירים לעניים היה קיים תמיד, אבל בדיוק כמו שילד בשכונת עוני רואה את גורד השחקים שלידו, הטכנולוגיה כיום מאפשרת לכל בנאדם עם סמארטפון הצצה לאיך הפריוולגיים מבנינו חיים ואת ההבדלים שבין חייהם לאחרים. הממשלות לא יכולות לעמוד בציפיות ובצרכי האנשים, ותחושת אי-הצדק מתפשטת חותרת תחת האמונה של האנשים במערכת".
"אני מאמין שיש דרך אחרת – כלכלות מצליחות יותר כשאנחנו מצמצמים את הפערים בין העשירים לעניים, והצמיחה מתבססת ומתרחבת. זה אומר לכבד את הזכויות של העובדים להתאגד ולהרוויח משכורות שמאפשרות חיים בכבוד. זה אומר להשקיע באזרחינו – ביכולות שלהם, בחינוך שלהם. זה אומר להרחיב את רשתות הביטחון שמגנות על העמים שלנו מקשיים, ומאפשרות להם לקחת יותר סיכונים – למצוא עבודה חדשה או להתחיל מיזם חדש".
אובמה התייחס להצלחת המדיניות הכלכלית שלו בתקופתו כנשיא ארה"ב, ובין היתר ציין שיצר 15 מיליון מקומות עבודה חדשים, צמצם את האחיזה של העשירון העליון מהחזקה של 90% מסך כל העושר ל-50%, והוריד את אחוזי העוני, למצב בו היו לפני 50 שנה. כמו כן התייחס אובמה להסכם השותפות הטראנס-פסיפי, וייחס חשיבות שהוא יהיה גם ירוק יותר וגם ישפר את התנאים והזכויות העובדים. יש לציין שאלו בדיוק הנקודות אותן מבקרים מתנגדי ההסכם, הטוענים שההסכם ירע את מצבם של העובדים. אובמה קישר בין המדיניות הכלכלית הפנימית למדיניות החוץ הפנימית: "בסכום קטן בהרבה ממה שהוצאנו על המלחמה בעיראק, יכולנו לתמוך במוסדות במדינות שבריריות, וכך הן לא היו מתמוטטות מלכתחילה. היינו יכולים להשקיע בכלכלות מתעוררות, שהיו הופכות לשווקים למוצרים שאנו מייצרים. זה לא רק הדבר הנכון לעשות. זה הדבר החכם לעשות".
הכמיהה למנהיג חזק והדמוקרטיות
בנאומו התייחס אובמה לאתגרים ביצירת דמוקרטיות בארצות טוטליטריות, בהן אין מסורת דמוקרטית, "זה לא מפתיע שהרבה אנשים כמהים להנהגה של 'איש חזק', במודל שעובד מלמעלה למטה, יותר מאשר למוסד דמוקרטי וחזק, אבל אני חושב שזו מחשבה שגויה. אני מאמין שהדרך הדמוקרטית היא עדיין הדרך הנכונה. חינוך צריך להיות נחלת הכלל, ותקשורת עצמאית צריכה לבקר ניצול של כוח."
אובמה התייחס למדינות כמו אוקראינה ובוצוואנה, שבחרו בדמוקרטיה מכיוון שהאנשים במדינות האלו רצו לחיות בחברה חופשית יותר, "אני יכול להבין איך חברה שמרנית מוקירה יותר ערכים של איחוד והתלכדות, יותר מחברה מפולגת כמו שלי. אבל זה לא אומר שאנשים רגילים באפריקה, אסיה ואפילו במזרח התיכון מעדיפים שלטון שרירותי שמונע מהם את היכולת להביע את קולם ולעצב את חייהם. אני מאמין שהרוח הזו אוניברסאלית, ואם אתם מפקפקים בכך – תקשיבו לקולותיהם של צעירים מכל רחבי העולם הקוראים לחופש, כבוד והאפשרות לשלוט על חייהם".
בהמשך נאומו, ביקר אובמה ממשלות ואירגונים פונדמנטליסטיים המשתמשים במסורת ככלי פוליטי למהלכים גזעניים ואלימים, "אם בשם הדת אנחנו רודפים אחר אנשים בעלי דתות אחרות, אם כולאים ומכים אנשים בעלי נטיות מיניות שונות, אם המסורת מונעת מנשים ללכת לבית ספר, זה אינו ראוי".
מעמדה ותפקידה של ארה"ב בעולם
"הרבה מבעלי בריתנו מאמינים שכל הבעיות קורות ונפתרות בוושינגטון, ואולי יותר מדי אנשים בוושינגטון גם מאמינים בכך גם", אמר אובמה וגרר צחוק מהקהל. "אני מאמין שאמריקה הייתה כוח חזק שהצליח לחשוב מעבר לאינטרס העצמי הצר. עשינו טעויות במשך 25 השנה האחרונות – ואני מכיר בחלקן, כשעשינו טעויות – ניסינו להודות בהן. אבל, עבדנו בשביל למגר עוני, רעב ומחלות מעבר לגבולותינו."
אובמה קרא לעולם ללא נשק גרעיני, והדגיש את המחויבות של כל המדינות למאבק הזה. הסכם הגרעין עם איראן, אשר לטענתו מגביל את יכולתה לייצור נשק גרעיני, זכה כמובן לאיזכור חיובי מצד הנשיא האמריקאי. אובמה ציין בחיוב את שיתוף הפעולה של איראן, אשר לדעתו מגביר את הביטחון. במקביל, ביקר את צפון קוריאה והסכנה שהיא מביא לעולם עם הניסויים בנשק גרעיני.
"ליתושים אין גבולות, אם לא נהפוך לתמידית את הדחיפות שבה נלחמנו באבולה – על-ידי חיזוק מערכת הבריאות הציבורית שלנו, ועל ידי השקעה בתרופות והנסגה לאחור של הסיבות שהביאו להתפרצות המגיפות".
"כוח ההמצאה האנושי מאפשר לנו להאכיל את כל הרעבים ולתת לכל ילדינו – כולל בנותינו – את האפשרות לחינוך שהוא הבסיס להזדמנות בחיינו. אבל, אנחנו צריכים להשקיע את הכסף במקום בו בני אדם רעבים זקוקים לו".
אובמה, מודע לביקורת מבית כלפי מדיניות ארה"ב בעולם, התייחס למחויבות הבינלאומית שיש לו, "הוספנו 50 אלף חיילים לכוחות האו"ם, הם מצויידים טוב יותר, ומוכנים ומוכנים להתמודד עם מצבי חירום. אנחנו צריכים כולנו לברך את המחויבות להגברת הסיוע שנעשתה באסיפה הזו כאן. אנחנו חייבים להמשיך הלאה גם כשהפוליטיקה מקשה – גברים, נשים וילדים חפים מפשע שברחו מכל מה שהכירו ואהבו מביטים עלינו. אנחנו חייבים שתהיה לנו האמפתיה כלפיהם. עולמנו יהיה בטוח יותר אם נהיה מוכנים לעזור לאלו שצריכים עזרה, ולמדינות שנושאות בעול הכבד ביותר בקבלתן של הפליטים האלו. הרבה מדינות עושות עכשיו את הדבר הנכון. אבל הרבה מדינות, במיוחד אלו שהתברכו בעושר רב, צריכות לעשות יותר כדי לעזור לאותם פליטים, גם אם הן מתעקשות שהפליטים יצטרכו להתאמץ יותר כדי לאמץ הערכים והתנהגות של הקהילות שנותנות להם מקלט".
התקווה והדור הצעיר
"הרשו לי לסכם בכך שאני יודע שההיסטוריה מספרת סיפור אחר ממה שסיפרתי פה היום. יש צד הרבה יותר אפל וציני להיסטוריה. בני אנוש הרבה פעמים מונעים על-ידי חמדנות וכוח. מדינות גדולות לאורך רוב ההיסטוריה דחפו מדינות קטנות הצידה. אנחנו צריכים לזכור שהכרעותיהם של בני אדם הובילו למלחמות עולם, אבל גם להקמת האומות המאוחדות כדי שמלחמת עולם לא תקרה שוב. כל אחד מאיתנו כמנהיג, יכול לבחור להתנגד לדחפים הרעים שבתוכנו ולאמץ את אלו שפועלים לטובתנו".
אובמה ציטט לקראת סוף הנאום את דר' מרטין לותר קינג, בזמן שישב בכלא והביע תקווה בדור העתיד: "'התקדמות האנושות לעולם לא מתקדמת על גלגלי הכורח. היא מגיעה בזכות המאמצים המרובים של אנשים המוכנים לשתף פעולה עם אלוהים'. במהלך שמונה השנים האחרונות, ראיתי את הרוח הזו באנשים צעירים שהם יותר אינטלגנטיים, יותר סובלניים, יותר שלמים ויותר מגוונים מהדור שלנו. נכון, חלק מזה בא עם אידאליזם ורוח נעורים, אבל זה משתלב עם נגישות המידע שיש להם על מקומות ואנשים אחרים בעולם – דבר המוביל להבנה המיוחדת שעתידם קשור עם גורלות בני האדם בצד השני של העולם".
