"איפה ההחלטה הכתובה של השר על ביצוע הרפורמה?" שאלה השופטת אסתר חיות בדיון שערך אתמול (חמישי) בג"ץ בעתירה שהגישו ארבעה בוחנים ומורה לנהיגה כנגד מהלך הפרטת מבחני הנהיגה. בסיכום הדיון תבעו השופטים חיות, צבי זילברטל וניל הנדל כי המדינה להציג עד סוף השבוע את החלטתו הכתובה של שר התחבורה ישראל כץ על ביצוע הרפורמה, ומסמכים נוספים הנוגעים להתקנת התקנות הנחוצות לשם יישומה.
"היה דיון ארוך ולא פשוט" אמר ל'דבר ראשון' עו"ד גלעד ברנע המייצג את העותרים, "בסופו של דבר הבעיות המרכזיות שעולות ממהלך ההפרטה של השר צפו והיו ברורות לבית המשפט. ובאופן כללי אני חושב שהדיון היה טוב". ברנע הוסיף כי "בהערכה זהירה" הוא מאמין שהחלטת השופטים תהיה לטובת העותרים.
לדבריו, העתירה מעלה שתי טענות עיקריות כנגד המהלך: הראשונה היא שאסור בכלל להפריט בכלל את מערך הבחינות המעשיות, והשנייה שתהליך ההפרטה התבצע שלא עומדת מבחינה משפטית.
"הרושם הוא, וכך עלה גם מהדיון הקודם, שבתיק הזה השופטים לא מקבלים את הטענה שלא ניתן להפריט או להעביר את הפעילות לידיים פרטיות" הסביר ברנע, "אני חושב אחרת ואמשיך לטעון את זה, אבל אני באמת לא חושב שהתיק יוכרע על בסיס הטענה הזו".
לעומת זאת העריך ברנע כי חוסר התקינות המנהלתי – הן הפרוצדורלי והן המהותי – של האופן בו פעל שר התחבורה לא הניח את דעתו של בית המשפט. בנושא זה אמרו השופטים במהלך הדיון דברים ברורים ואף דרשו, כאמור, כי המדינה תציג בפניהם מסמכים שונים – ביניהם החלטה כתובה של השר בנושא וביטוי תקציבי לרפורמה בהצעת חוק התקציב לשנת 2017.
ברנע העריך שהכרעת בג"ץ על ביטול הרפורמה, אם תהיה כזאת, תהיה זה על בסיס הבעיות המנהלתיות ולא על בסיס ההיבט המהותי של ההפרטה.
בעיות מנהלתיות-פרוצדורליות
לטענת ברנע מדובר במהלך שמשנה סדרי בראשית, שנעשה "ללא פיילוט או ניסיון, כל הבוחנים הופכים מעובדי מדינה הכפופים לתקשיר לעובדי קבלן פרטי. כל זה – ויש לנו רק מכרז. אין חקיקה ראשית. לא הייתה חקיקת משנה ואפילו לא תיקון תקנות. ואפילו לא החלטה סדורה של השר. עושים פה מהפכה – איפה החלטה של השר שמראה 'שקלתי בחנתי, הציגו בפני חלופות?'". ברנע הדגיש כי פקודת התעבורה היא פקודה חריגה שכן היא מעניקה סמכויות לשר לתקנן תקנות בלי להזדקק לאישור הכנסת. עם זאת, במקרה זה לא תוקנו עדיין התקנות.
במהלך הדיון היום אישרה המדינה כי התקנות הדרושות לביצוע הרפורמה טרם תוקנו. אולם לטענת נציג המדינה מדובר בתקנות מקצועיות המצריכות דיון עם הזכיין שיזכה במכרז.
השופטת חיות אמרה כי במידה ומדובר בידע טכני שאינו קיים במשרד, ניתן להיעזר במיקור חוץ גם לשם תיקון התקנות. "כל תיקוני התקנות שאנחנו מדברים עליהם הם דברים טכניים ומקצועיים" הבהיר נציג המדינה, "לגבי הטענה שאין החלטה של השר – יש החלטה של השר. זה שלא הועבר לידי חברי דיון פנימי. אבל יש החלטה של שר". חיות הקשתה והבהירה שצריכה להיות החלטה כתובה, בתגובה טענה המדינה כי תוכל להמציא לבית הדין החלטה כתובה שכזאת כבר בימים הקרובים.
בעניין התקנות הדרושות הוסיפה המדינה שמרגע שבית הדין האזורי לעבודה בירושלים יסיר את צו ההקפאה שהטיל על המכרז במסגרת סכסוך העבודה בין ועד בוחני הנהיגה והמשרד על יישום הרפורמה, יוכל המשרד לתקנן את התקנות הנדרשות בתוך שלושה חודשים.
ברנע טען כי המדינה הוציאה את המכרז בלא לקבל לכך הרשאה תקציבית, ובניגוד לחוק יסוד התקציב. "יש שם הוראה מפורשת שאומרת שכדי להוציא חוזה של המדינה צריך הרשאה תקציבית" הסביר, "יש לצד זה עבירת משמעת של עובד שמוציא את זה. והאנשים שיוצאים כאן הוציאו מכרז בלא אישור תקציבי. זה לא סעיף טכני, הסעיף הזה מגן על כוח הכנסת לפקח על הממשלה. אז מי שעשה זאת עשה זאת בלא סמכות, באופן בוטה".
בתגובה לטענה זו אמר נציג המדינה כי "היה סיכום באגף התקציבים שנצא למכרז ביחס לשנים הבאות. כתב התשובה הוגש למיטב זיכרוני לפני שהוגשה הצעת חוק תקציב 2017. הוא עוד לא עבר בכנסת אבל יש הצעת חוק ולמיטב זיכרוני זה נמצא שם". השופטת חיות ביקשה מהמדינה להמציא לה גם את הסעיף הרלוונטי בהצעת התקציב.
הפרטה של סמכויות הסמכה
על שאלת חוקיות ההפרטה של סמכויות מסוג זה, ענתה המדינה כי החוק הקיים מתיר לה להאציל סמכויות על בוחני נהיגה חיצוניים מכיוון שהוא קובע כי בוחן נהיגה הוא כל מי שהסמיכה המדינה לתפקיד זה. עוד הוסיף נציג המדינה כי שיקול הדעת שיינתן לבוחנים החיצוניים אחרי ביצוע הרפורמה יהיה מוגבל בלבד, זאת עקב הכנסתן לשימוש של טכנולוגיות חדשות – כמו מצלמות ומערכות ניווט לווייניות – לתהליך הבחינה.
"אנחנו מדברים על רישיון נהיגה, שזה דבר מסכן חיים, מקיים חיים ולעתים אף מציל חיים" אמר ברנע בתגובה, "הרישיון הנרחב ביותר שהמדינה נותנת. מעל ארבעה מיליון רישיונות כאלה, ומבחן הנהיגה המעשי הוא השלב האחרון לקראת קבלת רישיון. ברור שאת שיקול הדעת מי יעלה על הכביש לא ניתן כיום לתת באופן מלא למחשב. המדינה אומר ששיקול הדעת שיישאר לבוחנים הוא שולי. הוא לא שולי. אי אפשר להפוך את הבוחן לרובוט ותמיד יישארו שוליים של סובייקטיביות." העותרים הציגו בפני בית המשפט את טופס המבחן המוצע על ידי המדינה, שצורף לכתב התשובה שלה, הכולל גם היבטים של שיקול דעת מצד הבוחן: האם הנבחן לחץ על דוושת הדלק בעצמה הנכונה? האם גלש במהירות הנכונה? החלפת הילוכים – האם החליף להילוך המתאים לתנאי הדרך והמהירות?.
"ברור שהמדינה צריכה לשאוף לשוויון, לניטרול שיקול הדעת הסובייקטיבי ולמניעת שרירות" סיכם ברנע, "אבל תמיד יהיה רכיב רחב של שיקול דעת".
