דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה ועבודה

תעסוקה / מחקר: מיקור חוץ בחברות ההייטק טוב פחות מההעסקה ישירה

אומרים על העסקה במיקור חוץ שהיא זולה יותר, מאפשרת החלפה מהירה של עובדים ומעשירה את הארגון בידע חדש. עבודת דוקטורט שפורסמה לאחרונה בדקה אמפירית וגילתה שהמציאות הפוכה. ד"ר נועם קוריאט: "בהעסקה ישירה כולם מרוויחים - העובדים וגם ההנהלה"

משרדי חברת הייטק ישראלית (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
משרדי חברת הייטק ישראלית (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בחברות ההיי-טק נהוג לחשוב שהתחום זקוק לגמישות תעסוקתית, ולפיכך שהעסקת עובדים במיקור חוץ תגביר את הגמישות הניהולית, תצמצם את עלויות ההעסקה ותגביר את יעילות הארגון. אבל שני מחקרים שערך לאחרונה ד"ר נועם קוריאט במסגרת לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן קובעים כי על אף הציפיה, המציאות בפועל שונה לחלוטין. במחקריו בחן קוריאט את הנחות היסוד על היתרונות בהעסקת עובדים חיצוניים בתחום טכנולוגיית המידע (IT), וגילה שעל פי רוב, ההיפך הוא הנכון. קוריאט, העובד במשרד התיירות כראש אגף מערכות מידע, דיגיטל וניו-מדיה, ערך את המחקרים במסגרת לימודיו לדוקטורט, בהנחיית הפרופ' רועי גלברד.

ההנחה הראשונה שנבחנה במחקר היא שהעסקת עובדים במיקור חוץ מאפשרת תחלופה מהירה של עובדים ללא מגבלות. בפועל, אומר קוריאט, התחלופה אינה מהירה כל כך: בדיקה משווה מגלה שהעובדים החיצוניים מועסקים בחברות לאורך תקופות זמן ארוכות, הדומות או מתקרבות לתקופות ההעסקה של העובדים בהעסקה ישירה. מיתוס נוסף שהמחקרים מפריכים הוא הטענה שעלות ההעסקה של עובדים חיצוניים היא נמוכה יותר. "במחקר שפורסם כפרק בספר, הראינו כי לפחות במגזר הציבורי, עלותו של עובד חיצוני גבוהה בכ-10% מעלות העסקת עובד פנימי בתנאים דומים" מסביר קוריאט, "סביר להניח שהדבר מתקיים גם בארגונים פרטיים, מאחר והספק שמעסיק את העובד בפועל מגלם בעלות שכרו את כלל עלויות העובד, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, היעדרויות, תקורות וסיכונים, ולכך נוסף כמובן גם רכיב הרווח".

ההיבט השלישי שבחן קוריאט במחקריו הוא שאלת הביצועים. "יש נטייה לחשוב כי עובדים חיצוניים מאפשרים גישה לידע ייחודי, שאין לארגון יתרון יחסי בלמידה שלו, וכן שהם עובדים טוב יותר מהעובדים הפנימיים", אומר קוריאט. "במחקר הדוקטורט שלי, לקחנו למעשה את נושא שיתוף הידע, שהנו משתנה שמתואם עם ביצועים ופרודוקטיביות ויחסית קל למדידה, וביקשנו להראות את הקשר בין אופן ההעסקה (פנימי/חיצוני) לשיתוף הידע". שיתוף ידע, והתנהגויות שיתופיות בכלל, הם נושאים חשובים ביותר לפעולה תקינה של ארגונים, ובפרט בקבוצות עבודה הנהוגות בעולם טכנולוגיית המידע. קבוצת העבודה מורכבת בדרך כלל מעובדים שמגיעים מדיסיפלינות שונות – מפתחים עם התמחויות שונות, מנתחי מערכות, תשתיות וכו', שפועלים יחד להשגת מטרה מסוימת. באופן פעולה כזה, מעיד קוריאט, זרימת הידע והיכולת של חברי הצוות לשתף פעולה היא גורם מפתח ביכולת להשיג תוצאות ולפעול בצורה יעילה.

"המחקר הראה שלא רק שיש הבדל בין עובדים פנימיים לחיצוניים בהבניית המוטיבציה לשיתוף ידע, אלא שעובדים חיצוניים הראו באופן מובהק תוצאות נמוכות יותר לשיתוף ידע בהשוואה לעובדים פנימיים", אומר קוריאט. "כך גם ברכיבים נוספים כמו הזדהות, פרקטיקות של משאבי אנוש, חוללות אמצעים וחוללות חיצונית (התפיסה של העובד כי האמצעים דוגמת טלפון, מחשב, שולחן וכן פרקטיקות, נהלים ורגולציה ארגונית העומדים לרשותו מאפשרים לבצע את משימותיו בהצלחה, נ.צ.כ). ניתן לומר שגם מיתוס הביצועים הופרך".

בנוסף לשאלונים המקובלים בספרות המחקרית, קוריאט בדק את סוגיית שיתוף הידע גם באמצעות טכניקה המכונה Workforce Analytics – בחינת נתונים אנונימיים על היקף השיחות והתכתובות שערכו העובדים באמצעות תוכנת תקשורת, בפרמטרים שונים כגון אורך השיחות, כמות השיחות ויוזמי השיחות. הנתונים פולחו לעובדים ישירים ועובדי מיקור חוץ, על מנת לאמוד את התקשורת ושיתוף הידע בין העובדים. משתי שיטות המחקר עלו ממצאים זהים – עובדים חיצוניים משתפים פחות ידע מעובדים פנימיים, ומכאן שהביצועים שלהם צפויים להיות נמוכים יותר.

גם ההנהלה מרוויחה מהעסקה ישירה

"חשוב להבין את המציאות התעסוקתית של עובדים חיצוניים בתחום ה-IT. הם רואים שני גורמים שאחראים על ההעסקה שלהם" מסביר קוריאט את ממצאי המחקר, "מצד אחד המעסיק-הספק שמעסיק אותם בפועל ומשלם להם שכר, ומהצד השני – הלקוח, שבמתקן שלו ובארגונו הם עובדים. הוא מנהל אותם בפועל, והם מבצעים את משימותיו. הדבר גורם במקרים רבים לדיסוננס אצל העובד, שקשה לו לבטא את עצמו בשפה או בערכים של שני הארגונים, דבר שמוביל לדוגמא לחוסר הזדהות עם שני הארגונים".

ההזדהות, לדבריו, משפיעה על הרצון לשתף ידע וכמובן גם על הביצועים. החוויות המזדמנות לעובדי מיקור חוץ המועסקים בשיטת "כתף אל כתף" עם העובדים ה"ישירים" בארגון, מובילים לדבריו להשוואה מתמדת, ולתחושת קיפוח בהיבטים של ביטחון תעסוקתי, הכשרה מקצועית, תמריצים ועוד. "האחד יוצא לנופש מטעם הארגון, אוכל בחדר האוכל המסובסד או החינמי של הארגון, מקבל חניה ויוצא לקורסים וללימודים על חשבון הארגון. בדרך כלל הוא מקבל גם יותר ימי חופשה ומחלה, ונגיש יותר לאמצעים (מחשב, טלפון, טאבלט, מקום ישיבה) עדיפים. ואילו השני לא יוצא לנופש של הארגון, נאלץ לאכול בתשלום מלא, חונה רחוק יותר, לא יוצא בדרך כלל לקורסים או להכשרה. נהנה מפחות ימי חופשה ומחלה, וכמובן שהוא גם לא מרגיש ביטחון רב מבחינה תעסוקתית".

"אנו הצענו את התזה כי מיקור-פנים של העובדים החיצוניים הוא למעשה win-win situation: גם המעסיק מרוויח עובד מרוצה יותר שמתפקד טוב יותר, וגם מרוויח מבחינה כלכלית. מהצד השני, העובד נהנה בין השאר מביטחון תעסוקתי ומתנאי עבודה משופרים – כולם מרוויחים" אומר קוריאט. המחקר לדבריו בחן את הנושא בתחום ה-IT בלבד. אך הוא נוטה להאמין כי מאפייני העבודה והמיומנויות הנדרשות מהעובדים בתחום זה שכיחים גם בתחומים אחרים. "עולם התעסוקה החדש נדרש למולטידיסיפלינריות, למידה עצמאית ופתרון של בעיות מורכבות, תוך עבודה במרחב גלובלי של לקוחות, ספקים, ועובדים אחרים בארגון, ולעיתים באופני העסקה ייחודים דוגמת עבודה וירטואלית. ניתן להניח שנושא שיתוף הידע הנו קריטי לביצועים טובים יותר כנראה גם בתחומים נוספים", הוא אומר.

המציאות נשארת מאחור

מחקריו של קוריאט מתייחסים הן למגזר הממשלתי, בו קיים מצב ייחודי של מיקור חוץ בשיעור חריג, והן למגזר הפרטי (בשנת 2008, כ-66% מעובדי יחידות ה-IT בשירותי הממשלה היו עובדים חיצוניים). במסגרת המחקר בחן קוריאט באמצעות שאלונים מספר ארגונים ממשלתיים, חברות ורשויות ממשלתיות, וכן גופים פרטיים מתחומי הממשל, הביטחון, הפיננסים, התעשייה ותחומים נוספים.

קוריאט מספר שמגיל צעיר למד במגמה ריאלית מוגברת ולימודי מחשבים, לאחר מכן שירת בתחום גם בצבא והמשיך למספר רב של תפקידים בתחומי הפיתוח, ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים וניהול תחום. וגם כיום הוא עובד כמנהל אגף במשרד התיירות. לקוריאט תואר שני והשלישי שקיבל מאוניברסיטת בר אילן הם בהתמחות במערכות מידע במנהל עסקים. מחקר הדוקטורט שלו זכה בשבוע שעבר במלגת מחקר מצטיין ע"ש יוסף קרא ז"ל, מטעם האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה ומשפחת קרא, בכנס השנתי של האגודה.

"סוגית מיקור החוץ ועובדים חיצוניים בתחום הIT בישראל, ובפרט במגזר הציבורי מוכרת לי מאוד" אמר קוריאט, "תמיד תהיתי מדוע נעשה שימוש בהיקפים שעל פניו נראו לי רחבים מאוד, ולתקופות זמן ארוכות, כאשר שיטת ההעסקה הזאת נועדה במקור לביצוע פרוייקטים אד-הוק, לתקופות זמן קצובות וקצרות בדרך כלל, ולאפשר לארגונים לתת מענה מהיר לעומסים רגעיים ולא קבועים. ומכאן באה המוטיבציה למחקר".

טכנולוגיות מידע, Information Technology או IT, הנו שם כולל לכלל הטכנולוגיות והתהליכים, דוגמת תשתיות, אחסון, רשתות תקשורת, תוכנה, אלגוריתמים וכדומה שמאפשרים תיעוד, שינוע, אבטחה, עיבוד, ניתוח, הפקת תובנות והצגת מידע (דיגיטלי כמובן) בכל מדיה או התקן אפשריים לרבות מחשב, סלולר, התקני שמע, וידאו וכדומה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!