הרמטכ"ל גדי איזנקוט אישר השבוע את פקודת "השירות המשותף" של גברים ונשים, וזאת לאחר שנים של דיונים סוערים בנושא.

בפקודה החדשה מפורטים מספר שינויים משמעותיים שמטרתם לכבד את כלל המשרתים בצה"ל. על פי הפקודה "מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל ולשמור על לכידות המסגרת הצבאית, והיא מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית דמוקרטית, ועל תפיסת צבא העם, ולפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות. המדיניות קמה מתוך תפיסה ממלכתית, שוויונית וסובלנית, המעוגנת בערכי כבוד האדם ורוח צה"ל".

השינויים העיקריים

חיילים דתיים יוכל לבחור שלא להגיע לאירועי תרבות והווי אם הוא חושש כי אלו יפגעו "באמונתם, בערכיהם, או באורח חייהם הדתי". כמו כן ההחלטה תתקבל על פי שיקול דעתם של מפקדיו וכן יהיה עליהם להציע לחייל פעילות חלופית, אך זו לא תהיה תורנות או משימת שמירה.

מאידך, חייל דתי יהיה מחוייב לקחת חלק בטקסים רשמיים וזאת גם אם נשים ישירו באירוע. הטקסים הרישמיים הם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, טקס יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, טקסי התייחדות חיילים או חטיבתיים ואירועים במעמד אישיות ממלכתית או אירועים נוספים שיקבעו על ידי ראש אכ"א.

שינוי נוסף הוא היכולת של אדם דתי לבקש לא לקיים פעילות משותפת עם המין השני תוך הדגשה של תורנות שמירה, ניווט ונסיעה ברכב כמו כן יתווספו שני סעיפים הבאים לברר מניעת השתתפות עקב אורח חיים דתי, אחד כלפי יחידות לוחמה מעורבות והשני כלפי הדרכות שיש בהן "חשש למגע גופני, לייחוד או ללבוש חשוף".  על פי הפקודה יישאל החייל אם הדבר יפגע באורח חייו הדתי.

הפקודה על הדרכות כוללת גם אפשרות כי אם לא יוכלו בצבא להבטיח הדרכה שלא פוגעת באורח חייו הדתי, יוכל החייל הדתי להימנע ממנה, כל עוד היא אינה הכרחית וקשורה באופן ישיר לפן מבצעי.

כבר לא מתקלחים ביחד

הפקודה מתייחסת גם לשינויים מבניים כמו הפרדה מוחלטת בין מקלחות של נשים וגברים, כמו כן יותקנו וילונות ודלתות על כל תא של מקלחת. שטחים ציבוריים כמו הספרייה, מועדון היחידה ומתקני היחידה, יוצאו אל מחוץ לאזורי המגורים וישכנו בשטחים ניטראליים. כמו כן כל השינויים המבניים יחייבו את המבנים הצבאיים שיבנו החל מיום הפקודה.

שמירה על מרחב בטוח

סעיף משמעותי נוסף בפקודת "השירות המשותף" מתייחס לחיילת שמסיבה כלשהי נשארה לבדה בבסיס, אם בגלל שרותקה או במידה ונשללה חופשתה. במצב כזה, לא תלון החיילת בבסיס אלא אם יתקיימו שני תנאים: הראשון הוא שישארו איתה לפחות שתי חיילות שלא מוצבות לשמירה מחוץ למגורים, והתנאי השני הוא שהחיילת לא תהיה "מנותקת ומבודדת משאר החיילות שביחידה, בכל תקופת הלינה ביחידה".

השילוב הראוי

עד לפני חתימת הפקודה על ידי אייזנקוט, פעל צה"ל על פי פקודת "השילוב הראוי" שהסדירה היבטים מסוימים הקשורים לשירות משותף בין נשים לגברים, כדוגמת איסור כניסה למגורי המגדר השני, איסור מגע "לא הולם" בין מגדרים וכן הנחיות לחיילים דתיים המשרתים ביחידות מעורבות, אך סוגיות רבות לא נכללו בתוכה כמו נוכחות בטקסים ואירועים רישמיים ביחס לסוגיית שירת הנשים, פעילות מעורבת, לרוב חברתית, עם חיילות, ושינה משותפת בזמני חירום.

דר" ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נעמן בטכניון עורך הספר "בין הכיפה לכומתה" התייחס לעידכון הפקודה והסביר את הרקע שלה: "הפקודה הזאת צמחה מתוך הטלטלה שמתרחשת בחמש השנים האחרונות ובעקבות השינויים שהתחוללו ברבנות הצבאית, כל מיני תחומים שהיו בעבר בחיל חינוך עברו לרבנות, למשל ענף ערכי צה"ל. בשלב מסוים הענף בוטל ועבר לראש אכ"א. הפקודה היא שלב נוסף בתהליך התיקון.

גל מנה שני דברים חיוביים שלדעתו יוצרת הפקודה: "הפקודה מרסנת את התופעה של ארגונים חיצוניים שמשפיעים על צה"ל ויוצרת מצב ברור ומוגדר מה מותר ומה אסור ואיך צריך לנהוג כאשר כל הדברים האלה מפוקחים ומוכרים על ידי גורמים בתוך הצבא. אני רואה בצורה מאוד חיובית את העובדה שהגורם הדומיננטי ביותר זה ראש אכ"א.

הוא הוסיף כי "כשיש עמימות קשה להתמודד ואז מפקדים מסוימים מושכים לכיוונים שלהם ונוצרים מתחים. הפקודה לא משאירה מקום לעמימות. הכל ברור ויש לפעול לפי הפקודות."

גל מציין עוד השפעה שעשויה להיות לפקודה: "ברגע שמרחיבים או מגדילים את מרחב הסובלנות באמונותיהם וערכיהם של חיילים שונים, זה פותח אפשרויות למצבים שלא חשבנו עליהם כמו בדואים ודרוזים שגם יכולים להגיד שלא רוצים להיות חלק אולי מארוע שלא מתאים להם ופוגע באמונתם או בערכיהם".