ההסתדרות מתנגדת לעתירת מרכז השלטון המקומי לבג"ץ כנגד הממשלה, בדרישה שלא יינקטו סנקציות כנגד רשויות מקומיות שטרם הנגישו מוסדותיהם לאנשים עם מוגבלויות, עד להקצאתו של תקציב ייעודי לביצוע פעולות ההנגשה. היום מסרה ההסתדרות לבג"ץ את עמדתה באמצעות היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר ועו"ד יפתח הלינג.

ההסתדרות קראה לבג"ץ לדחות את עתירת מרכז השלטון המקומי, בטענה כי מדובר במחלוקת כספית בין הרשויות המקומיות לבין ממשלת ישראל, וכי אין לאפשר לרשויות המקומיות לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשלה על גבו של ציבור האנשים עם מוגבלויות, תוך פגיעה חמורה בשילובם בשוק העבודה. ההסתדרות העריכה בבקשתה כי הנגשת מוסדות הציבור עשויה לסייע בהעסקתם של עשרות אלפי עובדים עם מוגבלות כאשר דחייה בהנגשה תמנע מהם את פרנסתם בכבוד, ותפגע במשק בכללותו.

כמיליון ושש מאות אלף איש, 18% מאזרחי ישראל מוגדרים כאנשים עם מוגבלות. שיעור התעסוקה בקרב ציבור זה הוא נמוך – 51% לעומת 74% בכלל האוכלוסייה – נתון הפוגע בכבודו ובפרנסתו. בנוסף, על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2014, הדרתם של אנשים עם מוגבלות פוגעת בתוצר הלאומי הגולמי בכ-5 מיליארד שקלים, באופן הפוגע בחברה הישראלית כולה.

"אני חושב שלשלטון המקומי יש אפשרות להנהיג את הנושא הזה, בצורה מדהימה, אחראית וטובה, ולעשות את הצעד הנדרש אחרי כל כך הרבה שנים שלא מייצרים לנו מרחב נגיש – לפתוח את המרחב בפנינו ולתת לנו להיות חלק מחיי הקהילה", אמר ל'דבר ראשון' גיא שימחי, הממונה בהסתדרות על תחום העסקת אנשים עם מוגבלויות. "השלטון המקומי הוא מרכז החיים בישראל, יש שם את כל הפעילויות החברתיות והקהילתיות. יש להם את הכלים המשמעותיים ביותר לשינוי עבור האדם, והרשויות כרגע הולכות למהלך שאומר שהן לא מסוגלות ואין להן את הכלים לעשות את זה. זאת אמירה פחדנית ומתחמקת, לא אמירה של מנהיגים כלפי כ-20% מהציבור שהם אחראיים עליו".

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שתוקן בשנת 2010 קובע כי מוסדות ציבור שונים יהיו נגישים לציבור האנשים עם מוגבלות. החוק חל הן על מוסדות בבעלות רשויות המדינה והן על מוסדות פרטיים. התיקון לחוק קבע לוח זמנים להנגשת מוסדות הציבור הקיימים, כאשר פרק הזמן שניתן לרשויות המקומיות על מנת להנגיש את מוסדותיהן הוא הארוך ביותר – עד לשנת 2021.

ביוני השנה עתר מרכז השלטון המקומי לבג"ץ בדרישה שהממשלה תקצה לרשויות המקומיות תקציב פיתוח ייעודי רב שנתי למימון התאמות הנגישות שהחוק דורש מהן, וביקש כי עד להקצאתו של תקציב שכזה לא יינקטו סנקציות כנגד רשויות שנמנעו מהנגשת המוסדות. המרכז ביקש כי נציג שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים יחדל מלהוציא "צווי נגישות" המופנים כלפי רשויות מקומיות המורים להן לפעול להנגשת מוסדותיהן, וכי היועץ המשפטי לממשלה יימנע מנקיטה בהליכים פליליים נגד הרשויות המקומיות.

בנוסף ביקש מרכז השלטון המקומי להורות לשרת המשפטים לקבוע תקנות שלא יאפשרו בינתיים לאנשים עם מוגבלות להגיש כנגד הרשויות המקומיות תביעות לפיצויים ללא הוכחת נזק בגין אי הנגשת מבני ציבור.

"השעיית הסמכויות הפליליות, או מתן חסינות מפני תובענות אזרחיות, משמעה בפועל דחייה של הנגשת מוסדות הציבור ושל המשך ההרחקה של עשרות אלפי עובדים מעולם העבודה" אמר היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, "ההסתדרות לא תוכל לעמוד מנגד ולא תאפשר זאת".

ממרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות נמסר כי הם תומכים בהנגשת המרחב הציבורי. "עלות ההנגשה מוערכת בכ-15 מיליארד ש"ח ובלתי אפשרית ליישום עד 2021 ללא מימון תואם מהממשלה. על כן, פנה מרכז השלטון המקומי ביוזמתו לבג"ץ בבקשה לחייב את המדינה לסייע לרשויות במימון ביצוע ההנגשה, בכדי שהרשויות תוכלנה לעמוד בדרישות החוק. דיון בעתירה נקבע לינואר 2017".