בסוף שנת 2015 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מנתה כ-939 אלף איש, שהם 11.1% מאוכלוסיית המדינה. קרוב למחצית (44%) מהאזרחים הוותיקים הם בני 75 ומעלה כ-3,105 מהם בני מאה שנים ומעלה. כך עולה מנתונים שפרסמה השבוע (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האזרח הוותיק הבינלאומי שיחול מחר, ה-1 באוקטובר.

מכלל האזרחים הוותיקים, נשים מהוות כ-56% (523.9 אלף), וגברים כ-44% (415.0 אלף). חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל. בגיל 85 ומעלה נשים מהוות כ-63% וגברים כ-37%.

עם קום המדינה היוו בני ה-65 ומעלה 4% בלבד מכלל אוכלוסיית המדינה. מאז 1995, חלקם באוכלוסייה יציב (כ-10%). בשנים האחרונות חלה עלייה הדרגתית בחלקם באוכלוסייה ו על פי תחזיות הלמ"ס, עד שנת 2035 יעלה חלקם ל-14.6%, והם ימנו כ-1.660 מיליון איש.

אם תהיתם מהי החלוקה של בני גיל הזהב לפי לאום, הרי שבסוף שנת 2015 היוו היהודים 88% מכלל בני 65 ומעלה (לעומת כ-75% מכלל האוכלוסייה) והערבים היוו 8% (לעומת כ-21% מכלל האוכלוסייה).

חלקם של בני 65 ומעלה היה 13.0% באוכלוסייה היהודית ו-4.4% באוכלוסייה הערבית. חלקם היחסי הנמוך של בני 65 ומעלה בקרב האוכלוסייה הערבית נובע בחלקו משיעור גדול של ילדים באוכלוסייה זו.

שוק העבודה

האזרחים הוותיקים לוקחים חלק גם בשוק העבודה, גם אם לא תמיד מבחירה. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2015, 19.1% מבני 65 ומעלה השתתפו בכוח העבודה (26.9% בקרב גברים ו-13.0% בקרב נשים). באופן טבעי, אחוז המשתתפים בכוח העבודה יורד עם הגיל: בקבוצת הגיל 65-69 – 37.9% ואילו בגילאי 70+ רק 9.2% השתתפו בכוח העבודה. שיעור התעסוקה בקרב בני 65 ומעלה עמד 18.5% בשנת 2015. 26.0% בקרב גברים ו 12.6% בקרב נשים.

מערכת הרווחה

בשנת 2015 כ-283 אלף בני 65 ומעלה היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות בישראל, והיוו כ-22% מתוך סך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בכל הגילים, לעומת כ-11% מכלל אוכלוסיית ישראל. 30% מבני 65 ומעלה באוכלוסיית ישראל רשומים במחלקות לשירותים חברתיים וכמעט מחצית מבני 75 ומעלה.

למרבית בני 65 ומעלה הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים (266 אלף) הוגדרה נזקקות, הסיבה שבגינה הפרט פנה או הופנה למשרד הרווחה. עבור 74% מתוכם, הנזקקות הרשומה על ידי העובד הסוציאלי היא "זקנה", נזקקות זו כוללת בעיות הנובעות מזקנה ומצב סיעודי. בקרב הנשים בנות 65 ומעלה אחוז זה גבוה מאשר בקרב הגברים (77% לעומת 68%, בהתאמה).

הנזקקות השנייה השכיחה ביותר בקרב בני 65 ומעלה (12%) היא "סיבות רפואיות ומוגבלות", הכוללת בין השאר בעיות הנובעות ממחלות אקוטיות/כרוניות או ממגבלות ומומים פיזיים. אחוז בעלי נזקקות זו גבוה יותר בקרב הגברים (14%) מאשר בקרב הנשים (11%) בני 65 ומעלה. ל-8% מבני 65 ומעלה הנזקקות המוגדרת היא של "עוני וקשיי הכנסה", 7% בקרב הנשים ו-9% בקרב הגברים.

השכלה

בשנת הלימודים  תשע"ה (2014/15) 142 תושבים בני 65 ומעלה קיבלו תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לעומת 152 בשנה שקדמה לה). רובם הגדול קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (111 תארים – 78.2%), והיתר קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות (31 תארים – 21.8%). רוב בני 65 ומעלה קיבלו תואר שני (53.5% לעומת 23.8% בקרב כלל מקבלי תארים), בעוד שבכלל האוכלוסייה התואר השכיח ביותר היה תואר ראשון. כ-15% מבני 65+ קיבלו תואר שלישי, לעומת 2.2% בכלל האוכלוסייה.

לא היו ערבים בקרב מקבלי תארים בני 65 ומעלה. לשם השוואה, שיעור הערבים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל היה 10.0%.

רוב מקבלי תארים (66.0%) בני 65+, גרו ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (אשכולות 10-7). לשם השוואה, 40.4% מכלל מקבלי התארים בישראל, גרו ביישובים אלו.

מדד שביעות הרצון

למרות הכל, 85% מבני 65 ומעלה דיווחו כי הם מרוצים מחייהם. שביעות הרצון מהחיים קשורה במצב בריאות: ל-64% יש בעיה בריאותית או פיזית אשר מפריעה להם בפעולות יומיומיות. מאלה שיש להם בעיה כזו, 80% מרוצים מחייהם, לעומת 94% מאלה שאין להם בעיה.

16% מבני 65 ומעלה מעריכים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר (לעומת 59% מהצעירים יותר, בני 64-20). 46% מעריכים שחייהם לא ישתנו, ול-20% מבני 65 ומעלה הערכה פסימית לגבי העתיד, והם מעריכים כי חייהם יהיו פחות טובים בשנים הקרובות (לעומת 6% מהצעירים יותר), 18% לא ידעו להשיב.

69% מבני 65 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי. זאת לעומת 57% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. כמו כן, 74% מבני 65 ומעלה מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות, לעומת 60% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. 53% מהמועסקים בגיל זה, מרוצים מהכנסתם.

8% מבני 65+ הרגישו עניים בשנה האחרונה (14% מהאוכלוסייה הצעירה יותר).