דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צה"ל

משפט אלאור אזריה / תא"ל (מיל') שמואל זכאי העיד לטובת אזריה: "פעל לפי הנהלים"

מפקד אוגדת עזה לשעבר תמך בגירסת ההגנה לפיה אזריה חשש ממטען על גופו של המחבל ופתיחתו באש נעשתה מ"סיבה סבירה", אך הודה שלא קרא את נהלי הפתיחה באש שהוגדרו ע"י מפקד האוגדה

החייל אלאור אזריה לצד משפחתו ותת אלוף שמואל זכאי (צילום: דבר ראשון).
החייל אלאור אזריה לצד משפחתו ותת אלוף שמואל זכאי (צילום: דבר ראשון).
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

אתמול (שלישי) התקיים דיון נוסף במשפטו של אלאור אזריה, החייל המואשם בהריגת מחבל שכוב מנוטרל על הארץ לאחר פיגוע שאירע בחברון בחודש מרץ. בדיון ניסתה ההגנה לחזק את טענתה כי אזריה ירה במחבל מכיוון שחשש שהוא נושא מטען על גופו ושהוא עלול להפעיל אותו. תא"ל (מיל') שמואל זכאי, לשעבר מפקד אוגדת עזה, הופיע במשפט כעד מומחה וגיבה את הירי של אזריה מכיוון שלדעתו היתה לו "סיבה סבירה" לביצוע הירי. עם סיום עדותו ניגש זכאי לאזריה, לחץ את ידו של החייל ומשפחתו ואמר לו: "פעלת לפי הנהלים, אני מאמין בחפותך."

זכאי חזר ואמר לאורך עדותו כי "ירי ללא סיבה אך ורק כדי להרוג זה דבר פסול מעיקרו ונוגד את ערכי צה"ל. אך אם טען הנאשם שביצע את הירי משום שהוא חשש שהמחבל נושא על גופו מטען, הרי שזו סיבה סבירה לפתיחה באש". התובע במשפט, סא"ל נדב וייסמן לא ויתר לזכאי, וטען שלא קרא את הנהלים המחמירים לפתיחה באש שקבע מפקד האוגדה, ושחוות דעתו מתבססת על הנהלים הכלליים של פתיחה באש בצה"ל ולכן אינה רלבנטית.

תובע: האם קראת את ההוראה פתיחה באש של הגזרה הספציפית הזאת במלואה?

זכאי: מתקשה להאמין שיש סתירה בין הוראות פתיחה באש של המטה הכללי לבין הוראות פתיחה באש אחרות שניתנות לחיילים.

תובע: מוכר לך המושג החמרות?

זכאי: מוכר לי, זה רק מראה שמפקד יכול להחמיר את הוראות הפתיחה באש. זה בסמכותו, ולדעתי זה אחד מנתוני המפתח שגרם לי להגיש את חוות דעתי, בגלל שאחרי הזיכוי האג"מי (הכוונה להחלטת מפקד בשטח שהמחבל אינו מסוכן יותר וניתן להעניק לו טיפול רפואי – מ.ר.) המ"פ לא החמיר את הוראות הפתיחה באש כלפי פנים הזירה, כפי שעשה מפקד האוגדה, והשאיר את הוראות הפתיחה באש כפי שהיה במוצב.

אני מקבל את טענת המ"פ שאכן העריך שאין איום בזירה. כפי שאמר מפקד האוגדה, לקחת את הוראות פתיחה באש של המטה הכללי ולבצע עליהם החמרות, זה יכול להיות פר גיזרה או פר אירוע. אני כמפקד, למרות שהיה לי את הזכות לפתוח באש וזה תואם את נהלי הפתיחה באש, אני בחרתי להגביל את הפתיחה באש.

תובע: אם אתה יודע שבסמכותו של מפקד האוגדה להחמיר בהוראות פתיחה באש, למה לא קראת את ההוראות האלה?

זכאי: הבנתי גם בעדות המ"פ והמח"ט כי מפקד האוגדה הגביל את הוראות הפתיחה באש, בגלל החשש שירי שהוא על פי הוראות הפתיחה באש של המטה הכללי עלול לגרור נפגעים רבים ולהוסיף אש על גל הפיגועים הקיים.

לאחר החקירה הנגדית, גם השופט ירון סיטבון שאל את תא"ל זכאי מספר שאלות.

שופט: כשאתה מסתכל בעין מנוסה, האם משהו הפריע לך בהתנהגות הנאשם (לפני הירי, במהלכו ולאחריו, מ.ר)?

זכאי: אחלק לשתיים – פינוי הפצוע, הנאשם קר רוח, תנועות הגוף לא נראות תזזיתיות ופועל באופן סביר. מהרגע שהוא גומר את פינוי הנפגעים ועד הרגע שבו (אזריה) מבצע את הירי, עומד ומסתכל על המחבל, ניכר שהוא לא בדיוק מזהה ובטוח בסיטואציה, ולכן עושה שני צעדים קדימה. לא יכול להיכנס לראש שלו ולתחושה שלו. יכול להגיד שלא ניכר כאן על פניו משהו שיכול להצביע עליו, ולהגיד ש(אזריה) יורה מתוך סערת רגשות, או רוצה להרוג רק בשביל להרוג. שפת הגוף זה פעולות קרות, לא היסטריות או משהו קיצוני, אלא להיפך – קור רוח ושליטה עצמית.

שופט: היו חיילים שאמרו להם לאבטח את המחבל אבל לא עשו זאת. זה משנה?

זכאי: אם קצין מחליט לאבטח משהו, זה סימן שלפחות לקצין יש חשש. זה לא "קליר קאט" שאחרי הזיכוי הזה לא היה חשש, כי עובדה שקצין, מ"מ, החליט לתת פקודה ספציפית לאבטח. זה מעיד על חשש מסוים.

בסוף דבריו ביקר זכאי את רס"ן תום נעמן, מפקד הפלוגה והמפקד הבכיר בזמן האירוע. "מה שמטריד אותי זה שהמ"פ היה יכול למנוע את הירי של החייל אם היה מחמיר את הוראות הפתיחה באש לירי פנים לזירה, מתוך הבנה שירי כזה יכול לסכן את החיילים. היה מקום לתת הוראה כזאת… (נעמן) השאיר את החייל בהוראות האש הקודמות, ואם היה משנה את הוראות האש האירוע היה נמנע."

לאחר עדותו של זכאי עלה להעיד הצלם בניה וינברגר, תושב הישוב היהודי, אך כלל הנוכחים הוצאו מהאולם בגין סודיות.

בהמשך העיד הפסיכיאטר פרופ' מרק וייזר, שבדק את מצבו הנפשי של אזריה לאחר האירוע. לדבריו, הוא התרשם שאזריה היה שפוי במהלך האירוע. "לא מדובר בחסך שינה שעלול להשפיע על התנהגותו של הנאשם", והוסיף כי "אין הסבר של שעות שינה, ליקוי קוגנטי או בלבול שיכולים להסביר את התנהגות הנאשם לפי דעתי". על הבדיקה אמר פרופ' וייזר: "הסימפטומים הפוסט טראומטיים שמצאתי אצל אזריה לא מצדיקים קיום מתן אבחנה. לא התרשמתי שהנאשם סובל מפוסט טראומה."

בית הדין דחה את בקשת ההגנה לזמן לעדות את מפקד חטיבת בנימין לשעבר אל"מ ישראל שומר, ביחס לאירוע מיולי 2015 שבו הותקף רכבו באבנים על ידי פלסטינים סמוך לא-ראם. שומר יצא מרכבו וירה למוות באחד התוקפים הנמלטים, על אף שכבר לא סיכן אותו. בעקבות האירוע נפתחה חקירה בעניין, אך באפריל 2016 החליט הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את התיק. הסנגורים רצו להצביע על הדמיון לכאורה בין שני האירועים, ולהציג את חוות דעת הפרקליט הצבאי הראשי שהחליט לסגור את החקירה בעניינו של הקצין.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!