דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הנשיא ראובן ריבלין

בית הסוהר לקטינים / הנשיא ריבלין אירח נערים מכלא אופק לאירוע סליחה וחשבון נפש

"עכשיו זה יום הכיפורים, אנחנו כחברה צריכים לבקש סליחה מאותם נערים שלא עשינו את כל מה שיכולנו בשביל שהם לא יגיעו לבית סוהר." אמר אבטמו, מדריך ב'אופק'. הצצה מעבר לחומות.

נשיא המדינה ורעייתו  אירחו אירוע בהשתתפות נערים אסירים (קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ).
נשיא המדינה ורעייתו אירחו אירוע בהשתתפות נערים אסירים (קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ).
דוד טברסקי

"בכלא הכרתי את הגיבור הפרטי שלי, פ. כשאני מתסכל על מה שהוא עבר בחיים, הוא איבד את שני הוריו וגודל ע"י אחיו. כשאני מסתכל עליו אז אני, כאבטמו, מבין שאני יכול לעבור כל מכשול ומכשול. תמיד מדברים על סטטיסטיקות ונתונים אבל בסופו של דבר מדובר פה על לתת לנערים את האופק," אמר אבטמו, מדריך בכלא 'אופק'. "מבחינתי זה בכלל לא חשוב למה הנערים הגיעו לשם. בעיניי זה לא טבעי שנערים בגיל כזה מגיעים לכלא. אמרתי את זה בהתחלה, עכשיו זה יום הכיפורים, אנחנו כחברה צריכים לבקש סליחה מאותם נערים שלא עשינו את כל מה שיכולנו בשביל שהם לא יגיעו לבית סוהר." בסופו של דבר אבטמו הודה לנשיא על הקשבתו והנשיא ביקש להודות לו על מעשיו.

אתמול (חמישי) התקיים מפגש מיוחד בבית הנשיא לקראת יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה. אסירים מבית הכלא אופק השתתפו באירוע שכותרתו ״על תשובה, סליחה וחנינה". בקהל נכחו עשרות בני נוער, אסירים בבית הכלא מלווים בסגל בית הסוהר. כלא אופק נפתח במאי 2001 כבית סוהר עצמאי חינוכי-טיפולי בעקבות החלטה לחולל שינוי יסודי להקמת מסגרת שתעניק טיפול וחינוך ייחודי לאוכלוסייה צעירה ובמיוחד להפריד אותה מאוכלוסיה של אסירים מבוגרים במטרה למזער נזקים. לצד הצוות השיקומי מקצועי ב'אופק' ישנם בית ספר לצעירים, מועדונים, אולם אירועים ומתקני ספורט. בנוסף לכך קיימת הכשרה מקצועית, מיומנויות לחיים מענה לצרכים אישיים ועוד.

 נשיא המדינה ורעייתו אירחו אירוע בהשתתפות נערים אסירים (קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ).
נשיא המדינה ורעייתו אירחו אירוע בהשתתפות נערים אסירים (קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ).

לראות מבעד לחומות

יום העיון התקיים בנוכחות נציבת שב"ס רב גונדר עופרה קלינגר, מנכ"ל משרד הרווחה,  אנשי שרות המבחן, אנשי חינוך, מחלקת החנינות במשרד המשפטים, נציגי צה"ל. נשיא המדינה נושא באחריות להענקת חנינות ולמחיקת רישום פלילי המאפשרים לרבים מהנערים פתיחת דף חדש והשתלבות מחודשת בשוק העבודה.

קלינגר סיפרה על החשיבות ואתגריו של בית הסוהר ועל אחריות האסירים להמשך חייהם כמו האחריות של החברה על קליטתם חזרה אליה "יוזמה וארגון של סוג כזה של אירוע שעוסק בסליחה, מחילה וחזרה בתשובה, מאפשרת לנו לראות מבעד לחומות שמסתירות את בתי הסוהר בדרך כלל. הרחק מעיניי הציבור הישראלי שלא מוכן לראות את התמונה המורכבות ותגובות בסגנון: למה המפתח לא נזרק לים."

"תפקידנו הוא לא לא לשפוט ולא להירתע מחומרת העבירה. עלינו למצוא את הדרך להבחין באדם שמסתתר מאחורי. אם אנחנו לא נצליח לעשות את זה, הוא לא יצליח"

אבטמו, מדריך ב'אופק': "כשאני מסתכל עליו אז אני, כאבטמו, מבין שאני יכול לעבור כל מכשול ומכשול. תמיד מדברים על סטטיסטיקות ונתונים אבל בסופו של דבר מדובר פה על לתת לנערים את האופק. מבחינתי זה בכלל לא חשוב למה הנערים הגיעו לשם. בעיניי זה לא טבעי שנערים בגיל כזה מגיעים לכלא."

"המבחן הוא מורכב. אנחנו נבחנים האם סיפקנו כלים, החברה נבחנת האם היא מוכנה לקלוט את האסיר חזרה, אבל יותר מכל – המבחן הוא של האסיר. האם הוא יסכים לנתק את כבלי עברו? האם ישוב לפשע? או אולי יש בשבילו אפשרות אחרת?"

קלינגר ציינה במיוחד את הקושי שבהתמדה, ועל כך שהאמונה היא דבר שמחייב את הסוהרים והמטפלים בדרך ארוכה. "יש סיפוק כשרואים אדם שהגיע מהתחתית השפלה ביותר של הקיום האנושי למשהו, לאיזושהי פרצת דרך. לבל נשלה את עצמנו – הגאווה והסיפוק מהולים בדרך כלל בחשש לכך שהדברים לא יצליחו"

לבסוף, קלינגר הדגישה את האחריות של החברה כלפי האסיר בעת שחרורו "אסיר שעבר תהליך שיקום מוצלח בבית הסוהר, עשוי למעוד תוך דקות בודדות בעת שחרורו. אם הקהילה לא תקלוט אותו כראוי, אם מערכת האכיפה תיטפל אליו לא לצורך – אנחנו נחזיר אותו, בניגוד לכל הגיון, חזרה למאסר ונקבע את מסלול חייו בשנית. אם בתי הסוהר לא יהיו ראויים לשהיית בן אדם – אף אסיר לא יוכל התייחס אליו כאל אדם."

שורשים

בפאנל מיוחד השתתפו שלושה אסירים ואסיר משוחרר – ל', פ' ו א', מלווים בסגל בית הסוהר והצוות הטיפולי. בפאנל הציגו את תהליכי הטיפול והשיקום שהם עוברים בבית הסוהר בארבע תכניות מרכזיות בהן פרוייקט "שורשים", פרוייקט מיוחד לנוער יוצא הקהילה האתיופית ו"צהלה", המאפשר את השתלבותם של אסירים משוחררים בצה"ל לאחר שחרורם.

 נשיא המדינה ורעייתו אירחו אירוע בהשתתפות נערים אסירים (קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ).
נשיא המדינה ורעייתו אירחו אירוע בהשתתפות נערים אסירים (קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ).

"כל בוקר יש מסדר מפקד בתא אחר-כך הולכים לחינוך, בצהריים אוכלים ארוחה באגף ואח"כ יש חוגים וקבוצות", סיפר ל'. "אני בקבוצת 'תנופה', מלמדים אותנו על הסכנות בחיים שלנו שאנחנו לא יודעים אותן, ובעיקר נותנים כלים לאלו שרוצים לשנות את החיים שלהם ולא רוצים לחזור יותר לבית הסוהר. בקבוצות הגענו למסקנה שהדברים שנראים לנו הכי מובן מאליו בחוץ, בפנים מסכלים עליהם באור אחר."

ברכה, עובדת סוציאלית באופק ובת העדה האתיופית, סיפרה על פרוייקט 'שורשים', המפגיש את הנערים האסירים עם סיפורי הגיבורה הציוניים של יונה בוגלה ואבא מהרי. ברכה סיפרה על המצב הקשה בו חלק גדול מהאסירים הם בני העדה האתיופית, ביחס לא פורפורציונאלי לחלקם באוכלוסיה, "אנחנו כאן בגלל הנתונים בשטח שמראים שיש ייצוג יתר מובחן של הקהילה בכלא. היו תקופות ש 30%-40% מהאסירים היו יוצאי אתיופיה, רוב הנערים שנמצאים באופק הם נערים שנולדו בארץ. הם לא מחוברים לא לתרבות המוצא ולא לתרבות המקום. אנחנו לומדים את סיפוריי העלייה, על התרבות ובעיקר נפגשים דרך האישים שהנהיגו את העלייה."

הגיבורים שלנו

פ' בן 15, אשר איבד את הוריו בילדותו והגיע לכלא אופק למאסר של 11 חודשים, סיפר על הפרוייקט, "לצד גיבורי ישראל יש לנו את הגיבורים שלנו, של העלייה. הכרנו את הסיפורים שלהם ודרכם הכרנו את הסיפור שלנו. עד שהגעתי לכלא לא הכרתי בכלל את הסיפורים האלו. אח שלי ניסה להגיד לי הרבה דברים אבל שמתי עליו פס. דרך הפרוייקט הבנתי את הדברים האלו. ובעיקר התחברתי למדריך שלי, אבטמו, שלימד אותי וחיזק אותי."

"היו תקופות ש 30%-40% מהאסירים היו יוצאי אתיופיה, רוב הנערים שנמצאים באופק הם נערים שנולדו בארץ. הם לא מחוברים לא לתרבות המוצא ולא לתרבות המקום. אנחנו לומדים את סיפוריי העלייה, על התרבות ובעיקר נפגשים דרך האישים שהנהיגו את העלייה."

אבטמו, המדריך של פ', סרן במילואים בחטיבת הצנחנים, הוא חלק מקבוצה של קצינים וקצינות שמגיעים להתנדב עם הנערים בכלא. אבטמו סיפר על המשמעות המיוחדת של סיפורי העלייה ככלי חינוכי, "המטרה שלנו מאוד פשוטה – לשנות מציאות. דרך הסיפורים האישיים של הסיפורים שלנו, הגיבורים שלנו, דרך זה לתת כלים לנערים לבוא מתוך מקום של חוזקה וגבורה. ללמוד להכיר את הגיבורים שיש לנו בתוך הבית. אנחנו מלמדים על הגיבורים שפחות מוכרים בחברה הישראלית, כמו יונה בוגלה, שהוא ההרצל של יהודי אתיופיה."

דן חפץ אל"מ במילואים ולשעבר מג"ד גולני סיפר על תוכנית 'צהלה' שמטרתה לאפשר לנערים משוחררים להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל, "תכלית הפרויקט הוא להחזיר את הנערים לחיים נורמטיייבים וגיוס לצבא. השלב הראשון הוא ליווי הנערים בכלא,  אח"כ ללוות אותם אחרי השחרור ואז במהלך הצבא."

בית ספר אופק

אליאב, אסיר משוחחר שסיים את המחזור הראשון של הפרוייט, מתנדב היום כמדריך בוגר בפרוייקט, "גדלתי בשיכון ד' בטבריה, ומגיל מאוד קטן כל החברים התחלנו להסתבך בשטויות. בגיל 15 מצאתי את עצמי באופק, והמשפחה שלי לקחה את זה מאוד קשה. אולי זה יישמע מוזר, אבל זה שנכנסתי לאופק זה הדבר הכי טוב שקרה לי. בזמן שחברים שלי במכינה שבאו מהקיבוץ התאמנו לצבא אנחנו התאמנו להיות הקבוצה הכי חזקה בשכונה. באופק, שלפעמים אני קורא לו בית ספר אופק, היה לי הרבה זמן לחשוב. מאוד משתדלים שם לעשות את המקום פחות בית סוהר ויותר חוויה לימודית שנשכיל ממנה. בזכות הסבלנות וההתמדה אני מעריך כל אחד בכלא. עשו איתנו תהליך מאוד מאוד מעמיק, שהפך אותנו למשפחה עם ערכים."

במהלך האירוע האומנים עודד גדיר וארז לב ארי ביצעו שיר מתוך הפרויקט "קולות, צלילים וזכרונות", במסגרתו הולחנו שירים שנכתבו על ידי הנערים בבית הסוהר, והוצג מונולוג של אסיר מתוך פרויקט התיאטרון הקהילתי של בית הסוהר. שסיפר על האתגרים והמבוכה שליוו אותו לאורך התלבטותו להשתתף בקבוצת התאטרון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!