דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
השבוע לפני

"דבר" לפני / תפילה וחשבון נפש: שלושה ראשי שנה ב"דבר"

המוסף הספרותי הראשון בארץ ישראל יוצא לאור, חשבון נפש במלאת שנה להקמת המדינה, והנשיא מתריע בראיון חג: "לא נחת ביעקב"

השבוע לפני. גרפיקה: דבר ראשון
השבוע לפני. גרפיקה: דבר ראשון

1949: המערכה העיקרית מתחילה למחרת המהפכה

האם המהפכה הציונית תימשך גם לאחר הקמת המדינה? מאמר שפירסם יחיאל הלפרן ב"דבר" בערב ראש השנה תש"י (23 בספטמבר 1949) מציג את השאלה הזו בהקשר רחב של עמים שזכו לחירות: "בדורנו התעוררו והגיעו לשחרור עמים מדוכאים רבים. אולם רק חלק מהם הצליח לפתח את החירות שהשיגו ולשמור עליה מפני הסכנות המרובות. המערכה העיקרית מתחילה לרוב למחרת המהפכה, והנשארים בני חורין הלכה למעשה ומשתמשים כראוי בחירותם ובשלטונם – מספרם קטן ביותר", כותב הלפרן, ומנסה לבחון את מצבה של מדינת ישראל, שהוקמה כשנה וחצי לפני כן, בפרספקטיבה זו.

הלהט לשוויון והמרי כנגד עול וקיפוח נחלש כשמדובר בחלשים מאיתנו. "דבר", 23.9.1948
הלהט לשוויון והמרי כנגד עול וקיפוח נחלש כשמדובר בחלשים מאיתנו. "דבר", 23.9.1948

 

"גם עתה גובר בתוכנו הלהט לשוויון והמרי לעוול ולקיפוח", כותב הלפרן ומתייחס לתנועה הקיבוצית, "אולם הפנים מכוונים בעיקר למעלה, ואולם לגבי החלשים ממנו, לגבי עמוסי סבל רב יותר מסבלנו – נחלש ואף פג לעיתים הלהט הזה. מסביב לעניין שינוי צורת עבודתם של שלוש מאות פועלי אפיה בתל אביב הוקם רעש גדול, מפלגות שלמות התייצבו למלחמה הזאת, ואילו מסביב לבעיות של מחנות העולים שבהם מתנוונים חיי אדם, חיים של רבבות, שורר למעשה שקט בציבורנו. ירידת הלהט לצדק ולשוויון בתוכנו – מן ההכרח שתפגע בעיקר בעולים החדשים, באלה העומדים לעלות, בגזולים ובשדודים שבהם; מן ההכרח שיפגע בעצם האפשרות של המשך העלייה ההמונית"

"המדינה בימינו מגלה יכולות בלתי מוגבלות כמעט בשטחים רבים מאוד. היא אינה מגלה יכולת בשאלת האדם ותכונותיו הנפשיות, בעניין העלאת סגולותיו המוסריות והגברת נכונותו לפעול ברוחן מרצונו החופשי. ולנו זהו הנכס היקר ביותר, מכשיר מלחמתנו העיקרי. אם מדינת ישראל תהיה בנדון זה חסרת אונים אף היא – התוכל להגשים את המשימה הגדולה שהטילה על עצמה?", שואל הלפרן וחותם בכך ש"ייתכן כי זהו עיקר הבעיות של האנושות כולה בדורנו".

 

1980: הנשיא מודאג

"מה שאני מרגיש השנה הוא בעצם המשך התהליך של השנה שקדמה לה, עם החרפה מסוימת, של 'לא נחת ביעקב'", אמר נשיא המדינה יצחק נבון בראיון לדניאל בלוך ב"דבר" שפורסם בראש השנה תשמ"א (10 בספטמבר 1980), "השנה הזאת חל תהליך גובר של פיחות בעבודה עצמית וגידול בהעסקת שכירים זרים, הן במושבים והן בקיבוצים… זהו תהליך שצריך להדאיג את כולנו, כי הוא פוגע בערך שהיה חשוב מאוד ומונח ביסודה של תנועת ההתיישבות", אמר הנשיא. הוא הוסיף כי "ראינו השנה התגברות מדאיגה של אלימות, עבריינות, נטילת החוק בידיים, התרסה נגד החוק". הנשיא ציין לחיוב את "הגידול בייצור העצמי, בעיקר התעשייתי" ואת ההתקדמות בניצול אנרגיית השמש.

האם אתה נתקל אישית בתופעות חיוביות, אירועים שריגשו אותך בשנה החולפת, שאל המראיין. "אני נפגש יותר ויותר עם ציבורים נהדרים של אנשים, נשים, צעירים ומבוגרים הפועלים בהתנדבות, המוכנים לתת מעצמם למען הכלל… הם יהדות הדממה בארץ שאין מספרים עליהם ואין יודעים עליהם", אמר הנשיא.

ראיון עם נשיא המדינה, יצחק נבון, בראש השנה תשמ"א. "דבר", 10.9.1980. הקליקו לצפייה במסך מלא
ראיון עם נשיא המדינה, יצחק נבון, בראש השנה תשמ"א. "דבר", 10.9.1980. הקליקו לצפייה במסך מלא

בהמשך הראיון הגדיר נבון את המטרות והיעדים של מדינת ישראל לתשמ"א, ואמר בין השאר כי "בתחום הכלכלי חברתי צריך להגיע לכך, שפועל ייצור יהיה דמות מכובדת בחברה, אדם המשתכר יחסית טוב יותר מאשר בשירותים ושתהיה הרגשת שליחות לאנשים שעוסקים בייצור ובייצוא. צריך לעמול יום-יום על כך, שתהיה לנו חברה צודקת, השואפת לשוויון מלא עד כמה שאפשר. חברה שוויונית באורח מלא זו אוטופיה. אבל ניתן להגיע לחברה צודקת המחלקת את המאמץ באופן צודק, נותנת הזדמנויות שוות לכל שכבותיה שתהיה חברה מבוססת על ערכים מסוריים ורמה תרבותית גבוהה, שכל אזרח יתגאה להשתייך אליה, יתפאר בה. שיהודי העולם יתפארו בה, חברה שהפרט בה מציג את ענייני הכלל לפני האינטרסים האישיים שלו"

"זו לא אוטופיה חולמנית, שאפשר להשיגה רק מעבר להררי חושך", הוסיף נבון, "ניתן להשיג זאת. יש נכונות ורצון אצל רוב הציבור. יש להציג בפניו אתגר ואנחנו, ראשי הדור ופרנסיו, צריכים לשמש מופת בדיבורנו ובהתנהגותנו. לצערי הרב אנחנו, המנהיגים, איננו משמשים מופת אישי וחיובי לדור הצעיר. ואי אפשר לחנך דור בהטפה ובסיסמאות. החינוך האמיתי הוא רק על ידי המופת החי של המנהיגים. יש צאן ויש רועה", אמר נבון.

מהם איחוליך לשנה החדשה, נשאל הנשיא בסיום הראיון, וענה: "שעם ישראל יכיר את הפוטנציאל האדיר הטמון בו – וייתן לו ביטוי"

1925: תפילה

שער "המוסף לשבתות ולמועדים" הראשון - "דבר", ראש השנה תרפ"ו
שער "המוסף לשבתות ולמועדים" הראשון – "דבר", ראש השנה תרפ"ו

בראש השנה תרפ"ו (18 בספטמבר 1925) הופיע לראשונה "המוסף לשבתות ולמועדים" ב"דבר" – חלק בעיתון שיועד לשירה, ספרות והגות, בעריכתו של דב סדן. את השם "מוסף" כתוספת לעיתון המציאו ב"דבר", בהשראת תפילת "מוסף" הנאמרת בשבתות ובחגים. לצד מסות וסיפורים פורסם ב"מוסף" הראשון שירו של שלום שפירא – "תפילה":

שלום שפירא, "תפילה", המוסף לשבתות ולמועדים, ערב ראש השנה תרפ"ו
שלום שפירא, "תפילה", המוסף לשבתות ולמועדים, ערב ראש השנה תרפ"ו
דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!