גם בשנת 2015 היה שיעור ההוצאה על רווחה בישראל נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, ותחולת העוני גבוהה מהממוצע בהן – כך קובע הדו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי שפורסם אתמול (שני). מהנתונים עולה כי בשנת 2015 הוציאה מדינת ישראל על קצבאות ושירותי בריאות ורווחה כ-16.1% מהתוצר המקומי הגולמי, כחמישית פחות מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי שבו חברות המדינות המפותחות). עוד עולה מהדו"ח כי מכל מדינות ה-OECD, בישראל הסיכוי של ילד להפוך לעני הוא הגבוה ביותר – 25%.

הוצאות רווחה ציבוריות כאחוז מהתמ"ג, מדינות OECD וישראל, 2014 (מתוך הדוח השנתי 2015 של המוסד לביטוח לאומי).

במוסד לביטוח לאומי מציינים כי בשנת 2015 התחזקה מערכת הביטחון הסוציאלי במעט: קצבאות הילדים גדלו, לאחר ביטול הקיצוץ שהנהיג שר האוצר הקודם יאיר לפיד באמצע 2013. חיזוק נוסף התקבל מחסכון חודשי של 50 ₪ לכל ילד, שישולם רטרואקטיבית ממאי 2015. בסך הכל הסתכמו תשלומי הקצבאות בכסף ובשירותים של המוסד לביטוח לאומי ב-2015 ב-74.2 מיליארד ש"ח, לעומת 71.6 מיליארד ב-2014.

15 שנים של שחיקה

במונחי תמ"ג, בשנת 2015 השקיעה מדינת ישראל 16.1% מהתמ"ג בתחום הרווחה -בקצבאות, שירותי בריאות ושירותי רווחה. יותר ממחצית ההוצאה (8.7% מהתמ"ג), הושקעה בתשלומי קצבאות, והיתר (7.2%) ל"תמיכה בעין" – שירותים לאזרחים שעיקרם שירותי בריאות. עם השנים חלקה של התמיכה בכסף בהוצאות הרווחה במונחי תמ"ג נשחק במידה מסוימת לעומת חלקם של השירותים בעין, שעלה במתינות. שיעור ההשקעה הציבורית ברווחה, שהגיע לשיאו בשנים 2001-2003 והיה כ-20% מהתוצר, ירד בעקביות עד 2006 ונעצר מאז ברמה של 16%-17% מהתמ"ג. ב-2015. שר האוצר בשנות השיא (2001-2003) היה סילבן שלום, ובתקופה שבה הצטמקו הוצאות הרווחה (2003-2006) שר האוצר היה בנימין נתניהו.

בחמש עשרה השנים האחרונות ירדה בעקביות ובהדרגה התמיכה בכסף לאנשים בגיל העבודה: מ-5.6% מהתמ"ג בשיאה בשנת 2001, עד 3.8% ב-2015 – מגמה המשקפת בעיקר את הקיצוץ בקצבאות. התמיכה לקשישים עלתה מ-4.6% ב-2013 ל-4.9% מהתמ"ג ב-2014 ו-2015 .בתחום ה"תמיכות בעין" עלה חלקה של ההוצאה לבריאות במתינות אך בעקביות בין 2011 ל-2014 ,מ-5.4% מהתמ"ג ל-5.7% ממנו, וב-2015 ירד מעט ל-5.55.

מובילים בשיעור הילדים העניים

על פי מדידת העוני של ה-OECD, אחד מכל ארבעה ילדים במדינת ישראל עני. הסיכוי של ילד בישראל להיות עני עומד על 25%, הסיכוי הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. ככל שעולה הגיל ההסתברות יורדת, אבל חשוב לציין שהסיכוי לצאת מעוני הוא נמוך מאוד. בגיל הפרישה שוב עולה ההסתברות להיות עני ל-21.7%, כלומר אחד מחמישה קשישים חי בעוני.

החיסון נגד עוני: מדיניות סוציאל דמוקרטית

הדו"ח כולל גם ניתוח של היקפי העוני בקבוצות גיל שונות על פי סוג המשטר הכלכלי במדינה. על פי מודל של החוקר הדני אספינג' אנדרסן סווגו המדינות כ"ליברליות" (לרוב מדינות אנגלוסקסיות – ארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה), "שמרניות" (מערב אירופה – גרמניה, צרפת, אוסטריה וכו') וסוציאל-דמוקרטיות (דנמרק, שוודיה ופינלנד). מהניתוח עולה שבמדינות הליברליות, וישראל בתוכן, היקף העוני בקרב ילדים וקשישים גבוה מאשר בגילאי העבודה. מצב זה מוסבר בהתערבות ממשלתית נמוכה למדי, שמתבטאת גם בחלקה הגדול יותר של ההכנסה מעבודה בסך ההכנסה במדינות אלו. לעומת זאת, במדינות השמרניות והסוציאל-דמוקרטיות היקף העוני של קשישים הוא הנמוך ביותר. במדינות בעלות משטר רווחה סוציאל-דמוקרטי היקף העוני בקרב הילדים והקשישים נמוך מזה שבקרב גילאי העבודה. זאת, על אף שבמדינות המערב שיעור הקשישים באוכלוסיה גבוה יותר מאשר בישראל.

תחולת עוני בקרב נפשות לפי קבוצת גיל ע״פ משטר הרווחה במדינה (מקור: דו״ח שנתי 2015 – המוסד לביטוח לאומי)

בישראל, קבוצת הגיל שמצבה הכלכלי הוא הטוב ביותר היא בני 51-65 העובדים המבוגרים יותר. בניגוד לשיעורי העוני הגבוהים בישראל בשאר קבוצות הגיל, בקבוצה זו היקף העוני נמוך בכ-47% מהיקף העוני הכללי, והוא נמוך גם מזה שבמדינות הליברליות וגבוה רק בקצת מהמדינות השמרניות. אפשר להסביר זאת בכך שהעובדים הללו נקלטו לעבודה בתקופה שבה חוקי והסדרי העבודה היו שונים ממה שנהוג בישראל בשנים האחרונות – העסקה קבלנית, ניידות ושיעורי התאגדות נמוכים.

הגרף מראה שבמדינות השייכות לאותו סוג של משטר רווחה, היקפי העוני לפי קבוצת גיל בדרך כלל דומות. יוצאים מהכלל הם הקשישים במדינות הליברליות וצעירים בני 18-25 במדינות הסוציאל-דמוקרטיות, ששיעורי העוני בקרבם גבוהים לעומת קבוצות גיל אחרות. מלבד הצעירים במדינות סוציאל דמוקרטיות, שיעורי העוני בכל שאר הגילאים נמוכים יותר במשטר רווחה זה לעומת המדינות הליברליות והשמרניות (שגם בהן – השמרניות – שיעורי העוני נמוכים למדי). בישראל, חוץ מקבוצת בני ה-51-65, היקפי העוני בכל הקבוצות גבוהים יותר מאשר בכל משטרי הרווחה.