על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (חמישי) במחצית הראשונה של 2016 נרשם גידול בשיעור הצמיחה כשהתוצר גדל בשיעור שנתי של 3.2%. מדובר בנתון מפתיע מאחר שבסוף 2015 חתך בנק ישראל את תחזית הצמיחה ל-2016 והעמיד אותה על 2.8% בלבד. הרבעון הראשון של השנה הצדיק את חששותיו של בנק ישראל ואף חמור מכך כשרשם צמיחה של 2.3% בלבד. במאי עדכן בנק הפועלים את תחזית הצמיחה שלו וצפה צמיחה של 2.2%. ביולי עדכן גם ארגון ה-OECD את תחזית הצמיחה שלו לישראל כלפי מטה, מ-3.2% ל2.5%. תחזיות אלה הגבירו את החשש כי המשק הישראלי עלול להיקלע למיתון. על רקע זה, עדכון הנתונים של הרבעון השני שפורסם אתמול הכה את התחזיות הפסימיות וסימן שינוי כיוון עם צמיחה (שנתית) של 4.3% של התוצר בחודשים אפריל עד יוני.

את רכיבי הצמיחה ברבעון השני מוביל יצוא הסחורות והשרותים עם צמיחה של 13.7% (בחישוב שנתי). גם כאן, מדובר בנתון מפתיע על רקע מסע ההסברה שמובילה התאחדות התעשיינים להצלת התעשייה והייצוא הישראלים. הצריכה הפרטית הנמצאת בעלייה מרשימה כבר תקופה והפכה לקטר הצמיחה המרכזי של ישראל רשמה גם ברבעון השני נתוני צמיחה מרשימים של 9.9%. מצד אחד תרמו לצמיחה בצריכה הפרטית העליה בשכר בעקבות הסכם השכר החדש במגזר הציבורי והעלאת שכר המינימום. מן הצד השני היה זה הגדילה בחוב של משקי הבית. הנתון המפתיע השלישי נזקף לזכותה של הממשלה שהגדילה את הצמיחה בצריכה הציבורית ב שיעור של 8.9%.

נתוני הלמ"ס מפתיעים לחיוב. ייתכן ובחודש הבא, כשיפורסמו נתוני הרבעון השלישי יתברר כי מדובר במהמורה סטטיסטית. אם מגמת הגידול בצמיחה תימשך בנק ישראל יעדכן את תחזית הצמיחה שלו. אחד הנתונים המשמעותיים המושפעים באופן מהיר מצמיחה במשק הוא הכנסות המדינה ממסים. תקציב 2017-2018 נשען עדיין על ההערכות ש-2016-2017 יהיו שנים של צמיחה נמוכה מאוד. זו גם הסיבה שבגינה משרד האוצר קידם קיצוץ בתקציב 2016, וזאת כדי לתמוך בשנה עם צפי הכנסות נמוך (2017) על ידי הקדמת הוצאות מ-2017 ל-2016. אם 2016 אכן תהיה שנה של גידול בצמיחה יתברר כי הקיצוץ המוקדם והפגיעה בשירותים החברתיים שבאה אתו היו לחינם, גם על פי אמות המידה שאיתן מתנהל האוצר.