דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
26.5°תל אביב
  • 26.0°ירושלים
  • 26.5°תל אביב
  • 29.2°חיפה
  • 25.9°אשדוד
  • 25.7°באר שבע
  • 32.4°אילת
  • 30.6°טבריה
  • 26.6°צפת
  • 27.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יריב בן אהרון

פרידה / יריב בן אהרון, מחנך וחוקר תנועת העבודה, נפטר בגיל 82

בן אהרון היה מעורכי הקובץ המיתולוגי "שיח לוחמים", חקר טקסטים יהודיים וציוניים וחינך לאורם בתנועות הנוער ובמכינות קדם צבאיות

יריב בן אהרון (צילום ארכיון: דבר ראשון)
יריב בן אהרון (צילום ארכיון: דבר ראשון)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

איש ההגות, המחנך והסופר יריב בן אהרון הלך לעולמו אתמול (שבת) בגיל 82. בן אהרון היה ממובילי חוג "שדמות" לגיבוש זהות יהודית-חילונית בתנועה הקיבוצית וממייסדי המכינה הקדם צבאית להכשרת מנהיגות חברתית ע"ש רבין באורנים. הלווייתו תתקיים היום (ראשון), בקיבוץ ראש הנקרה בשעה 11:00.

יריב בן אהרון נולד בקיבוץ גבעת חיים למרים וליצחק בן אהרון, יו"ר ההסתדרות לשעבר ומי שכיהן כשר וכחבר כנסת מטעם אחדות העבודה, מפ"ם והמערך. ספרו "פלג" מתאר את ילדותו הקיבוצית, ואת ההשפעה שהיתה לדמות אביו הפעיל והמפורסם על ילדותו. הוא שירת בחיל השריון והשתתף במלחמת סיני כמפקד טנק צעיר. לימים היה גם למפקד גדוד שריון במילואים. שירת גם במלחמת ששת הימים, בקרבות השריון של עמק דותן שבשומרון, וגם במלחמת ההתשה.

בן אהרון היה בין עורכי העדויות שהתפרסמו בחוברת "שיח לוחמים" בשנת 1968, שהביאו לידי ביטוי את לבטיהם של לוחמים צעירים בני התנועה הקיבוצית, וזכתה לתהודה רבה. החבורה שערכה חוברת זו כונתה לימים "חוג שדמות", על שם הביטאון החינוכי של התנועה הקיבוצית. בסוף שנות השבעים עבר בן אהרון לקיבוץ ראש הנקרה בו היה חבר עד יום מותו.

לאחר שירותו הצבאי למד בן אהרון לימודי יהדות בסמינר הקיבוצים, בירושלים ובמכללת אורנים בה היה בין מייסדי המגמה ללימודי יהדות. הוא הרבה לעסוק במדרש הן של מקורות יהודיים מתקופת המקרא וחז"ל, והן של כותבים ציוניים מאוחרים יותר, בייחוד הוגיה הבולטים של תנועת העבודה. יחד עם חברים נוספים נהג לפרסם מסכתות לכתביהם של ברל כצנלסון, י.ח ברנר, נתן אלתרמן ואחרים – כשהוא נשען על תוצרת דפי המסכת התלמודיים, עם הטקסט הנדרש במרכזן ומסביבן מדרשים וקטעים השופכים אור על הקטע המרכזי.

בעבודתו החינוכית הרבה להפגש ולפעול במשותף עם תנועות הנוער והמכינות הקדם צבאיות, במטרה לעצב חינוך עם שורשים יהודיים עמוקים, הקושר ציונות חילונית עם הומניזם וסוציאליות. בתוך כך נטל חלק משמעותי במגמת ההתפתחות של בתי מדרש ולימודי יהדות חילוניים חדשים.

"יריב היה מהפכן וחלוץ, והאמין כי תורה מחייבת היא רק תורה יוצרת ועל היצירה המחנכת נתן את נפשו הכואבת ואוהבת יום יום", כתב עליו ההיסטוריון מוקי צור מקיבוץ עין גב, שהיה מתלמידיו. "הוא חי את תקוות הדו-שיח ואת שתיקת העולם ללא אשליות אך עם תקווה עיקשת בתלמידיו, והם עומדים עתה בפני הריקנות והכאב ונשבעים כי 'כל החשבון עוד לא נגמר' ו'את דרך הרוח מי יידע': יש לעשות הכל שחלומותיו לצדק, לחיי רוח עשירים, ליצירה של קהילה לומדת ואחראית יביאו לקידום מתמיד של תיקון האדם, של תיקון האדם היהודי".

"עמוק וצנוע, אינלקטואל וסקרן" כתבה עליו חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בדף הפייסבוק שלה, "כל חייו הוא עמל, באופטימיות, על עיצובה של יהדות חילונית עמוסה בתוכן של אמת. עגלה מלאה. מלאה בערכים עתיקים ומתחדשים כאחד. הוא האמין בטוב שבאדם ובשוויון בין בני אדם, והשפיע עמוקות על השיח העכשווי של תנועות הנוער, של המכינות הקדם צבאיות ובראשן מכינת רבין, ושל עוד רבים, ואני ביניהם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!