דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ו בניסן תשפ"ד 23.04.24
29.5°תל אביב
  • 30.4°ירושלים
  • 29.5°תל אביב
  • 28.7°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 35.5°באר שבע
  • 39.2°אילת
  • 34.4°טבריה
  • 29.4°צפת
  • 32.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
איוןם המנהרות

מחדל מנהרות הטרור / מדוע לא נערכו מפקדי צה"ל לאיום המנהרות במהלך צוק איתן?

על פי ממצאים חלקיים של דוח פנים צה"לי על מבצע צוק איתן שנחשפו בגל"צ, נמצאו כשלים רבים במוכנות הצבא לאיום המנהרות. דוח המבקר המדינה שיתפרסם בחודש הבא חושף, ככל הנראה, מחדלים גם בקרב מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי.

חשיפת מנהרת טרור בעוטף עזה, יולי 2014 (צילום: דובר צה"ל)
חשיפת מנהרת טרור בעוטף עזה, יולי 2014 (צילום: דובר צה"ל)
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

כתב גלי צה"ל טל לב-רם,חשף ביום שלישי השבוע צה"ל חלק ממצאי תקציר הדוח הצבאי על לקחי מבצע צוק איתן, שכתיבתו הסתיימה מספר חודשים לאחר המבצע. הוועדה בראשות האלוף יוסי בכר תחקרה את מוכנותו של צה"ל לאיום המנהרות חשפה כשלים רבים. על פי תקציר הדוח, המנהרות ההתקפיות היו "בחזקת נעלם", משמע – שהאיום היה ידוע אך צה"ל לא ייחס לו את המשמעות הראויה, ובעקבות זאת לא היה מוכן בצורה מיטבית על מנת להתמודד אתו. "הייתה הכרה של האיום, אך עצמותיו וממדיו לא נתפסו", לשון הדוח.

בתהליך כתיבת הדוח נחקרו כלל המפקדים הבכירים בצה"ל, כולל מפקדי החטיבות שלחמו במבצע ומפקדי הכוחות שנגעו בנושא הטיפול במנהרות.

צוק איתן, ארכיון. צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל.
צוק איתן, ארכיון. צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל.

הוועדה הצבאית קבעה כי חטיבות זרוע היבשה שנלחמו במבצע, לא היו מוכנות להתמודד עם איום המנהרות תוך כדי תמרון התקפי. משמעות הדבר היא שהכוחות הקרקעיים שנכנסו לעזה עשרה ימים לאחר תחילת המבצע, לא היו ערוכים בזמן אמת להתמודד עם תנאי הלחמה בשטח. עוד נכתב כי שיטות הפעולה של הצבא להתמודדות עם המנהרות ההתקפיות, לא נעשו בהתאם לתכנית אופרטיבית מסודרת. תכנית ממשית לא הייתה קיימת ולכן גדודים ופלוגות שהתאמנו לקראת מבצע צבאי לא יכלו להיות ערוכים.

על פי הדוח, רק על ידי שינויים שבוצעו זמן קצר לפני המבצע, ניתן היה לפגוע במנהרות פגיעה משמעותית, אך מהלך זה לקח זמן ממושך. עוד נכתב בדוח כי כמות המנהרות, יותר מ-30, לא הייתה ידועה מראש למפקדי החטיבות והאוגדות.

ליקוים נוספים המפורטים בדוח עוסקים בגודל הפגיעה המועט של צה"ל במחבלים לעומת כמות כוח האש שהופעלה בעת המבצע. כמו כן, קבעה הוועדה כי חמאס הצליח לפקד על אנשיו לאורך המבצע בצורה טובה יחסית עד ליומו האחרון, וכן הירי תלול מסלול על ישראל לא נפסק עד היום האחרון.

מאז מבצע צוק איתן בקיץ 2014 נשמר שקט יחסי בעוטף עזה, למרות הנפילות שהיו בשדרות בחודש האחרון. המבצע שארך שבעה שבועות ויום, ונהרגו בו 67 לוחמי צה"ל, חשף בין היתר את הטקטיקה החדשה של חמאס – מנהרות הטרור. כ-30 מנהרות טרור הושמדו במהלך המבצע, כאשר 10 מהן חדרו לשטח ישראל ו-4 מנהרות שהיו בתהליך חפירה לעבר הגבול.

שנתיים לאחר המבצע ביקשו משפחות שכולות להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מוכנות צה"ל "הוועדה תתחקר את כל אירועי המלחמה ובעלי התפקידים – כולל את תהליך קבלת ההחלטות" כתבו 32 המשפחות במכתב. ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב לבקשתן להקים ועדה ממלכתית חיצונית.

דוח המבקר

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא החל לעסוק בנושא המנהרות והאיומים הנשקפים מהן בפברואר 2014, כחצי שנה לפני המבצע. בפברואר 2016 העביר את טיוטת הדוח לראש הממשלה, שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל גדי אייזנקוט.

על פי ההערכות, דוח המבקר אמור להתפרסם בחודש הבא ולשקף מחדלים קשים בעיקר בהתנהלות הדרגים הצבאיים הבכירים ביניהם הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, שנטען כי ביומו הראשון של מבצע "צוק איתן" שהחל עם חשיפת מנהרת הטרור סמוך לכרם שלום, אמר בקבינט המדיני-ביטחוני כי לא צפוי שחמאס יבצעו עוד פעולות טרור ממנהרות. במציאות אירעו ארבעה מקרים בהן מחבלי חמאס הגיחו ממנהרות ופגעו בחיילי צה"ל.

לוועדה לביקורת המדינה בכנסת סמכות למנוע את חשיפת דוח המבקר לציבור, ובמקרה כזה ניתן יהיה לעתור לבג"ץ.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי, "מיד לאחר מערכת ״צוק איתן״, מינה הרמטכ״ל דאז רא״ל (מיל׳) בנימין (בני) גנץ, ועדה בראשות אלוף יוסי בכר, לצורך תחקור מערכת ההכנה וההתמודדות של צה״ל עם איום המנהרות.

כלל לקחי הוועדה הובאו לידי ביטוי בתוכניות העבודה של צה״ל בכלל ושל פיקוד דרום וזרוע היבשה בפרט. עד כה מומשו מרבית הלקחים ביניהם הגדלת כמות היחידות שמוכשרות להתמודד עם התווך התת קרקעי, הקמת תשתיות להכשרה ואימונים ותיקוף תורת הלחימה הצה״לית בתחום.
נושא ההתמודדות עם התווך התת קרקעי נמצא כיום בראש סדר העדיפויות הצה״לי ומושקעים מאמצים רבים הן בבנין הכוח, הן בתכניות המבצעיות והן בפעולות בשטח כדי לספק מענה מיטבי לאיום".

בצה"ל הבהירו עוד כי הוועדה סיימה את מלאכתה לפני כשנתיים, וכי לממצאיה אין קשר לדוח מבקר המדינה שיפורסם בקרוב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!