דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעולם

בחירות בארה"ב / קלינטון וטראמפ נפגשו הלילה פעם שלישית ואחרונה

20 יום לבחירות בארה"ב נפגשו שני המועמדים לעימות אחרון שניסה לעסוק בתוכן אך נגרר שוב ושוב אל אותן התבטאויות צפויות ששמענו בעבר. כעת זכות הדיבור לבוחר/ת האמריקני/ת.

אדם צופה בעימות הקודם בין קלינטון לטראמפ (צילום: AP)
אדם צופה בעימות הקודם בין קלינטון לטראמפ (צילום: AP)
יאיר ויטמן
יאיר ויטמן
עורך ניו- מדיה
צרו קשר עם המערכת:

העימות הנשיאותי השלישי והאחרון בין מועמד המפלגה הרפובליקנית, דונלד טראמפ, לבין מועמדת המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון נערך הלילה (חמישי, 4:00 שעון ישראל).

שני המועמדים הגיעו לעימות, 10 ימים לאחר העימות הקודם, כשבאמתחתם הולכים ומצטברים "שרצים", בין אם מדובר בהתרבות התלונות על הטרדות ותקיפות מיניות נגד טראמפ או הדלפה של אי-מיילים נוספים של קלינטון הפוגעים באמינותה.

אך מבין שניהם, נראה כי קלינטון נהנית מיתרון יחסי בסקרים כשגם אם במבחן הפופולריות היא מובילה על טראמפ באחוזים בודדים על-פי רוב הסקרים, שיטת הבחירות כמעט ומבטיחה את ניצחונה, כך על פי הסטטיסטיקאי ואיש הסקרים האמריקני נייט סילבר, שכן היא כמעט מבטיחה לקלינטון ניצחון במדינות המעניקות לה קרוב ל-300 אלקטורים, הרבה מעל 270 הדרושים כדי לזכות בנשיאות ומצמצמת את שדה המערכה האפשרי למדינות המתנדנדות (בראשן פלורידה ואוהיו) שגם ברובן, כך על-פי סילבר, סיכוייה לזכות גדולים. עם זאת, ידועה לכולנו האמרה על סקרים ובושם, "להריח אבל לא לשתות", וברור כי הסקר הקובע ייערך בקנה מידה לאומי ביום הבחירות עצמו.

ברוח אווירת ההימורים שאופפת את המדינה סביב שאלת זהותו או זהותה של הזוכה בבחירות, העימות נערך בעיר לאס וגאס, בירת ההימורים האמריקנית והתקיים בשיטת שאלות קבועות מראש ודי זהות כל מועמד/ת מצד המנחה, כריס וואלאס מרשת FOX, עם זמן קצוב לכל אחד מהמועמדים להשיב. השאלות עסקו בנושאי הגירה, כלכלה, מדיניות חוץ, יחס לביהמ"ש העליון ועוד והתחושה המרכזית שדומה שעלתה מהעימות היא כמה הכל צפוי.

כך בשאלה על מינוי שופט חדש לביהמ"ש העליון ואולי אף 3-2 שופטים נוספים במהלך הכהונה, סמכות משמעותית ביותר לנשיא שמעצבת את פניו של המוסד המשפטי הבכיר במדינה. קלינטון התחייבה שמי שהיא תמנה, ובתור התחלה יהיה זה המועמד של הנשיא אובמה שהסנאט דחה בינתיים באופן חריג, יהיה מועמד שיקדם זכויות נשים, זכויות לקהילה הגאה ומאבק למען שיטה פוליטית שמבטיחה את כוחו של הציבור על פני בעלי ההון. לעומתה טראמפ התחייב למנות שופטים שיגנו על התיקון ה-2 לחוקה בדבר הזכות לשאת נשק ויגבילו את החופש לבצע הפלות. כאן הקשה המנחה ושאל את טראמפ אם הוא מתכוון ששופטים שיימנה יהפכו את פסק הדין "רו נגד ווייד", אבן דרך במאבק החוקתי בארה"ב על זכותה של אשה על גופה והחופש לבצע הפלה גם בשליש השלישי להריונה במידה וקיים חשש לחייה. על כך השיב טראמפ שכשהפסיקה תתבטל ההכרעה תחזור לחקיקה במדינות השונות ושאם ימנה 3-2 שופטים, היא אכן תתבטל.

בנושא הגירה חזרו המועמדים למנטרות הקבועות שלהם כשבעוד טראמפ מדבר על החומה שיקים בין ארה"ב למקסיקו ובמימון האחרונה, קלינטון התחייבה למדיניות הגירה שתשקף את מהותה של אמריקה ותקפה את מדיניות טראמפ על כך שבכוונתו לגרש 15 מליון איש, דבר שיצריך הקמה של רשויות אכיפה חדשות. טראמפ השיב שגם אובמה גרש מליוני מהגרים ואף אחד לא מצמץ ושמדיניותה אינה הוגנת כלפי אנשים הממתינים בתור כחוק לקבלת אזרחות אמריקאית.

עימות מצד המנחה של קלינטון עם ציטוט שלה בדבר חשיבות גבולות פתוחים הוציא ממנה ספין מאולץ בדבר מעורבות רוסיה בהדלפות ויקיליקס והימנעותו של טראמפ מגינוי פוטין וההתערבות לכאורה של רוסיה בבחירות בארה"ב. טראמפ הגיב בספין משלו ותקף את קלינטון על שהיא ואובמה מסרבים להשתמש בביטוי "איסלאם רדיקלי" בעוד הוא מתכוון להילחם בו.

בנושאי כלכלה התחייבה קלינטון למעורבות מוגברת של הממשלה בכלכלה כשלצד יצירת מקומות עבודה ופיתוח מערכת החינוך, הבריאות ותשתיות, התחייבה שלא להעלות מיסים למעמד הביניים מצד אחד ולא להגדיל את החוב הלאומי מצד שני. הכסף, כך לטענתה, יגיע ממיסוי צודק יותר של האחוזון העליון ושל התאגידים הגדולים. טראמפ לעומתה דיבר על קיצוצי מס נרחבים וצמצום מעורבות הממשלה בכלכלה תוך הרחבת התחרות במשק ומשא ומתן מחודש על הסכמי סחר שיש לארה"ב, הסכמים שנחתמו בתקופתו של הנשיא ביל קלינטון ושלטענתו פשוט גרועים לכלכלה האמריקנית.

בשלב זה נראה היה כי טראמפ איבד את שלוותו ועבר לתקוף את קלינטון על כך שהיתרון היחיד שיש לה עליו הוא נסיון אבל שזה נסיון רע. "ב-30 שנות כהונה לא עשית דבר ממה שאמרת. את רק מדברת". על כך השיבה קלינטון כי בזמן שהיא פעלה כעו"ד לצמצום פערים וחיזוק שכונות, טראמפ נתבע על אפליה על רקע גזעי ובזמן שהיא צפתה בחיסולו של בן-לאדן, טראמפ היה עסוק בצילומי תכנית הראליטי שלו, "המתמחה".

בשאלת הכשירות לנשיאות עלה נושא ההאשמות ההולכות ומצטברות נגד טראמפ על תקיפות והטרדות מיניות. טראמפ שטען שאף אחד לא מכבד נשים יותר ממנו וגרר פרץ צחוק מהקהל תקף בחזרה בסוגיית המיילים של קלינטון שנשמרו בשרת לא מאובטח ונמחקו על-ידי אנשיה, דבר שהוביל לחקירה של ה-FBI. עוד טען שהוא לא מכיר את הנשים המתלוננות ואו שהן מחפשות תהילה או שהן נשלחו מטעם מטה הבחירות של קלינטון.

דיון על מדיניות החוץ התמקד, איך לא, בנעשה במזרח התיכון ולא חידש דבר כשטראמפ האשים את קלינטון שהמתקפה במוסול מתוזמנת לטובת הקמפיין שלה ושדאע"ש בכלל קמו בזכות הוואקום שנוצר בגלל האופן בו היא ואובמה הוציאו את כוחות ארה"ב מעיראק. זאת בתגובה להאשמה מצד קלינטון שבעימות הקודם טראמפ טעה כשטען שסוריה ורוסיה נלחמות בדאע"ש כשבעצם הן אלה שיוצרות את המשבר ההומניטרי בחלב.

נושא חדש שכן עלה הוא האופן בו שני המועמדים הולכים להתמודד עם החוב הלאומי ההולך ותופח של ארה"ב והחשש כי בתוך כמה שנים הקרנות השונות (המקבילה האמריקנית לביטוח הלאומי וחברות הביטוח הרפואיות) לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי הציבור.

חשוב להזכיר כי היחס בין החוב הלאומי של ארה"ב לבין התוצר שלה עומד כיום על כ-77% (בישראל על כ-60% ורובו חוב פנימי) ובעוד שכלכלנים מעריכים שתכניותיה של קלינטון יעלו אותו אל מעל ל-80%, שיא מאז מלחמת העולם ה-2, אותם כלכלנים מעריכים כי תכניתו הכלכלית של טראמפ תעלה את היחס אל מעל ל-100%, בעיקר בשל קיצוצי המיסים שהוא מתכנן. על כך השיב טראמפ שהם טועים ושהתכנית שלו תביא לצמיחה במשק האמריקני שכיום לא קיימת ולהפסקת הבריחה של משרות למקסיקו ומדינות אחרות. בהקשר דומה, אמרה קלינטון בשלב מוקדם יותר בעימות כי היחיד מבניהם שהעביר עבודות למקסיקו הוא טראמפ עצמו וכי רק המדיניות שהיא מתכוונת להנהיג, מדיניות של צמיחה מהמרכז תוך חיזוק מעמד הביניים והימנעות מהגדלת החוב הלאומי תאושש את הכלכלה האמריקנית.

עוד נקודה שעלתה בעימות ונראה כי מסעירה את התקשורת האמריקנית היא סירובו של טראמפ להצהיר שיקבל על עצמו את תוצאת הבחירות, תהא אשר תהא. עמדתו זו, שאינה מגובה על-ידי סגנו, מייק פנס וגם לא על-ידי ביתו בראיון שנתנה אתמול, נחשבת מאד לא מקובלת ונוגדת את המסורת האמריקנית של אופן העברת השלטון.

סקר CNN שנערך עם תום העימות הכתיר את קלינטון כמנצחת עם 52% לעומת 39% לטראמפ. הסקר כמובן צויץ מחדש על-ידי קלינטון כשטראמפ ממול מנפנף בסקר של הוושינגטון טיימס (אתר חדשות שאינו ידוע באמינותו אך ידוע בימניותו, ואין לבלבלו עם הוושינגטון פוסט הוותיק) על-פיו הוא ניצח עם 77% תמיכה.

ב-20 הימים שעוד נותרו אנו נראה את המועמדים ככל הנראה משליכים את מלוא כובד משקלם על המדינות המתנדנדות ומגייסים לטובתם את הבכירים במפלגותיהם כמו גם דמויות ציבוריות נוספות וכוכבים מתחום הקולנוע, המוזיקה והספורט.

ב-8 בנובמבר יתקיימו הבחירות כשבניגוד לישראל, בארה"ב קיימת האפשרות להצביע מראש, זכות אותה ניצלו מיליונים ומטה הבחירות של קלינטון מעודד במרץ מחשש לאיבוד המומנט שלה בסקרים וחשיפות אפשריות של שלדים נוספים בארונה או בחשבון המייל שלה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!