דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט"ז בניסן תשפ"ד 24.04.24
28.4°תל אביב
  • 26.6°ירושלים
  • 28.4°תל אביב
  • 31.4°חיפה
  • 29.2°אשדוד
  • 31.3°באר שבע
  • 34.0°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 28.6°צפת
  • 30.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רשות העתיקות

מתחת לאדמה / עדויות להבקעת החומה השלישית של ירושלים התגלו במרכז העיר

במהלך חפירת רשות העתיקות במקום בו ייבנה הקמפוס החדש של בצלאל, נתגלו עדויות לשדה קרב והבקעת החומה שהקיפה את ירושלים בסוף ימי הבית השני. מנהלי החפירה: "הממצאים ממחישים את עוצמת ההפגזה".

אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות).
אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות).

עדויות מרשימות לשדה קרב והבקעת החומה השלישית שהקיפה את ירושלים בסוף ימי הבית השני, נחשפו במגרש הרוסים שבמרכז העיר. הממצא התגלה בחפירה ארכאולוגית שערכה רשות העתיקות בחורף האחרון, במקום בו עתיד להבנות הקמפוס החדש של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. במהלך החפירה, גילו הארכאולוגים שרידי מגדל שבלט מחומה, ומול חזיתו המערבית של המגדל נמצאו עשרות רבות של בליסטראות ואבני-קלע, אותן ירו הרומאים אל עבר שומרי החומה היהודים, שניצבו בראש המגדל.

תיאור המצור וחורבן ירושלים בימי המרד הגדול, ציור של דיויד רוברטס (מתוך ויקימדיה קומונס).
תיאור המצור וחורבן ירושלים בימי המרד הגדול, ציור של דיויד רוברטס (מתוך ויקימדיה קומונס).

לדברי ד"ר רינה אבנר וכפיר ארביב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות "זו עדות מרתקת להפגזה האינטנסיבית של הצבא הרומי, בראשות טיטוס, בדרכם לכבוש את העיר ולהחריב את בית-המקדש השני. ההפגזה נועדה לתקוף את שומרי החומה כדי לחפות ולאפשר לכוח הרומי לקרב את איילי-הניגוח, ובאמצעותם להבקיע את החומה".

כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע. (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות).
כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע. (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות).

ההיסטוריון ועד הראייה למלחמה, יוסף בן מתתיהו, מסר פרטים רבים על חומה זו. לדבריו, החומה נועדה להגן על הרובע החדש של העיר, שהחל להתפתח מחוץ לגבולותיה, ומצפון לשתי החומות שכבר עמדו. את בניית  החומה השלישית החל המלך אגריפס הראשון, אך זה הפסיק את הבנייה כדי שלא לעורר את זעמו של הקיסר קלאודיוס, ולהפיג את ספקותיו לגבי נאמנותו. בנייתה של החומה השלישית חודשה כעשרים שנים מאוחר יותר, על ידי מגני ירושלים, וזאת כחלק מביצור העיר והיערכות המורדים היהודים למרד הגדול כנגד הרומאים.

ד"ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות).
ד"ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות).

בן מתתיהו תאר בפרוטרוט את תוואי החומה, שתחילתה במגדל בשם היפיקוס, המזוהה כיום במצודה שבמגדל דוד. משם היא המשיכה צפונה אל מגדל פסיפינוס העצום, שהגן על הפינה הצפונית-מערבית של החומה. ממנו, החומה פנתה מזרחה וירדה אל קבר הלני המלכה, המזוהה עם המקום המכונה בשם קברי המלכים.

ראש חנית מהקרב מול צבא טיטוס (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות).
ראש חנית מהקרב מול צבא טיטוס (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות).

מאז ראשית המאה העשרים ועד לחפירה הנוכחית, לא נפתר הוויכוח לגבי זיהוי החומה השלישית ושאלת גבולות העיר ירושלים ערב המתקפה הרומאית בפיקודו של טיטוס. נדמה, כי התגלית החדשה במגרש הרוסים, היא הוכחה לקיומו של תוואי החומה באזור זה.

ממצאי החפירה יוצגו בכנס העשור של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" בשבוע הבא, יום ה', 27.10.2016 בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!