מִי-יִתֶּן-לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה. הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה. אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר. בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי-רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר (תהלים נה, ז-י)
כִּי רָאִיתִי גַּם בַּעֲלֵי שְׂרָרָה וָהוֹן, שֶׁכָּל מַאֲוַיֵּיהֶם – מָמוֹן
וּמִשֶּׁנָּחָה דַּעְתָּם, תִּשָּׁלַח גַּם יָדָם…
וְרָאִיתִי גַּם בּוֹחֲנֵי כְּלָיוֹת וָלֵב שֶׁל חַיָּלִים
שֶׁלְּרֶגַע שָׁכְחוּ שֶׁבְּמִלְחָמָה כְּמוֹ בְּמִלְחָמָה –
קוֹרִים דְּבָרִים…
אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁטּוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ – מְיֻסָּרִים-מוּסָרִיִּים!
עַם לְבָדָד בַּמִּשְׁכָּנוֹת,
וּמַאֲרָב לו כַּטֶּרֶף – בַּמִּנְהָרוֹת.
הַלָּזֶה יִקָּרֵא: "אֵם כָּל הַמִּלְחָמוֹת?"
וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים יֵחָתֵם –
עַם הַסֵּפֶר חָדַל מִלִּקְרֹא מִלִּים
הוּא כְּבָר מְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים,
וּלְעֵת מְצֹא מְחַפֵּשׂ פּוֹקִימוֹנִים…
אָח! לוּ הָיִיתִי צִפּוֹר, הָיָה לִי הַכּוֹחַ לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם לִפְעָמִים.