דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
העסקה ישירה

העסקה ישירה / האם תצביעו למפלגה שמעבירה הכנסה מעניים לעשירים?

פרופסור יוסף זעירא טוען במסמך שהכין עבור 'הקואליציה להעסקה ישירה', כי שכר הישראלים אינו עולה בעקבות כיווצה של ההעסקה הישירה. העסקה קבלנית כדרך להחליש את העובדים הישראלים, כולם.

מחאה כנגד העסקה קבלנית במגזר הציבורי (צילום ארכיון: נעם רבקין פנטון / פלאש 90).
מחאה כנגד העסקה קבלנית במגזר הציבורי (צילום ארכיון: נעם רבקין פנטון / פלאש 90).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"הפרטת שירותים רבים והורדת עלותם על ידי העסקת עובדים בשכר נמוך בהרבה, מאפשרת להעביר הכנסה מן העניים לעשירים יותר. השאלה היא אם זו העברת ההכנסה בה רוצה הציבור בישראל היא שאלה פתוחה, שכן מעולם לא הוצגו הפרטות השירות הציבורי באופן זה בפני ציבור המצביעים". כך שואל פרופסור יוסף זעירא, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסמך שחיבר עבור 'הקואליציה הארצית להעסקה ישירה', 'המוקד לבטחון תזונתי ומאבק ברעב' והמחלקה לע"ס במכללת תל חי.

במסמך חושף זעירא את המשמעויות הכלכליות של התרחבות תופעת ההעסקה הלא ישירה בישראל. "פרופ' יוסף זעירא הציג ממצאים אלו גם בפני ועדת אלאלוף, אולם הם לא הוכנסו לבסוף להמלצות הוועדה" הסבירה עו"ס אורנה עמוס, רכזת 'הקואליציה הארצית להעסקה ישירה'. "פנינו אליו על מנת שיכתוב לנו ממצאים מחקריים כלכליים בסוגיה זו. מדובר למעשה בפרק המעשיר את הצעת 'המתווה לחזרה להעסקה ישירה' שניסחה 'הקואליציה הארצית להעסקה ישירה'".

הפגנה בעד העסקה ישירה של עובדי קבלן במשרדי ההממשלה. צילום: פלאש 90.
הפגנה בעד העסקה ישירה של עובדי קבלן במשרדי ההממשלה. צילום: פלאש 90.

"פעמים רבות מצדיקים את ההפרטה של שירות מסוים, כמו ניקיון או אבטחה, בטענה כי המגזר הפרטי יודע לבצע אותו ביעילות רבה יותר מן המגזר הציבורי, מעצם היותו תחרותי" כותב זעירא במסמך, אולם מסביר כי מעולם לא נעשתה בדיקה מסודרת ועקבית של שירותים שביצועם הופרט ולכן אין ביסוס אמפירי מסודר לטענה זו.

יתרה מכך, כשמדברים על יעילות כמושג כלכלי, מסביר זעירא – הכוונה היא לשיפור התועלת והתפוקות, מבלי לפגוע בתועלת ובתפוקות של האחר. "פעמים רבות ההפרטה מאפשרת הורדת עלויות, בשל הוזלת מחיר העבודה. כלומר, בעוד עובדי מדינה משתכרים שכר נאות ומקבלים הטבות חברתיות, שהושגו במאמצים רבים בעבר במגזר הציבורי, עובדים חיצוניים מקבלים שכר נמוך יותר, שכר מינימום או קרוב לו, ואינם זכאים לרוב ההטבות שלהם זכאים עובדי המדינה", מסביר זעירא. "אך חשוב להבין שהורדה כזו של עלות השירות החברתי אינה מוגדרת כלל כשיפור יעילות בכלכלה. זוהי לכל היותר העברת הכנסה מן העובדים, שהכנסתם ירדה, למי שנהנה מהורדת ההוצאה הציבורית, שהם משלמי המסים".

לדבריו, העברת הכנסה מאוכלוסיה אחת לאחרת אינה מהווה לכשעצמה שיפור ביעילות. זעירא מדגיש כי כמחצית מהשכירים בישראל אינם מגיעים כלל לסף התשלום של מס ההכנסה, ולפיכך קיצוצם של מיסים ישירים על מנת לצמצם עלויות שכר מעמיקות עוד יותר את הפערים הכלכליים-חברתיים בישראל.

פרופ' יוסף זעירא (תמונה באדיבות המצולם).
פרופ' יוסף זעירא (תמונה באדיבות המצולם).

"חשוב להבין כי שירות ציבורי צריך להישפט לא רק על פי עלותו, אלא גם על פי איכות והיקף השירות שהוא מספק. נכון, השירות הציבורי אינו נמכר בשוק הפתוח, ולכן אין לנו אומדן ברור כמה הוא מבוקש על ידי הציבור, אך עדיין אנו יכולים לנתח וללמוד בדרכים שונות מה האיכות ומה ההיקף של השירות", כותב זעירא ומבהיר כי לגוף מבצע פרטי של שירות ציבורי יש אינטרסים ותמריצים שונים מאשר לעובדי המגזר הציבורי.

יותר העסקה ישירה – פחות שכר

את תופעת ההעסקה הלא ישירה קושר זעירא לתופעה רחבה בהרבה של שקיעת כוחה של העבודה המאורגנת בישראל, והתוצאה היא לדבריו קיפאון בעליית השכר בישראל. התהליך נמשך לדבריו מאז שנות השמונים, ובא לידי ביטוי בירידה דרמטית של שיעור העובדים החברים באיגוד המקצועי. 70% מהעובדים הישראלים היו מאוגדים עד לשנות השמונים, וכיום מדובר בכ-24%, ירידת שיעור העובדים הנכללים בהסכמי שכר קיבוציים מ-80% לכ-50%, וגידול משמעותי בהיקף ההעסקה הלא ישירה.

פרופ' יוסף זעירא: "חשוב להבין כי שירות ציבורי צריך להישפט לא רק על פי עלותו, אלא גם על פי איכות והיקף השירות שהוא מספק."

"התוצאה העיקרית של החלשות זו היא הממצא כי השכר בישראל הפסיק לעלות מאז שנת 2000, מזה 15 שנה (בערכו הריאלי, המנוכה מהשפעת עליית יוקר המחיה). יתר על כן, בניגוד לטענות רבות בתקשורת כי המפתח לעליית שכר הוא עליית פריון, בשנים אלו עלה פריון העבודה בשיעור ניכר, בעוד שהשכר נשאר במקומו" קובע זעירא. לדבריו הצד השני של קיפאון עליית השכר הריאלי הוא עליית הרווחים של ההון בישראל. את דבריו אלו הוא מחזק בנתוני בנק ישראל המעידים כי שיעור הרווח הנקי  בישראל עלה באופן חד אחרי שנת 2000, ממוצע רב שנתי של כ-8%  לרמה של כ-15% אחוזים.

לדברי זעירא ההעסקה הלא ישירה מחזקת מגמות אלו כיוון שהיא גורמת לשחיקת השכר בשוק העבודה אל מתחת לשכר שיווי משקל תחרותי. "העסקה לא ישירה מסייעת למי שרוצה לשלם פחות שכר לעובדי השירות הציבורי, ובכך לאפשר הורדת מסים, המקלה בדרך כלל על בעלי ההכנסות הגבוהות, שכן אלו מיסים פרוגרסיביים" הוא מסכם. נטל המסים הישירים בישראל ירד ב-15 השנים האחרונות מ-20% מן התוצר ל-15% אחוזי תוצר, "מי שמשלם את המחיר על כך הם, בין השאר, השכירים בישראל, כ-3.5 מיליון אישה ואיש, ועוד כמה אלפי עצמאים קטנים, שהכנסתם צמודה לשכר".

"אופן העסקה זה קובע סטנדרט חדש ונמוך יותר לציפיות שכר. מה שבטווח ארוך כמובן יפגע גם בעובדים מן המניין" מסבירה עמוס, "מלבד זאת, כוח המיקוח של ועדי העובדים מן המניין יורד בגלל הקטנת יחידת המיקוח שלהם מול המעסיק. כלומר ככל שיש יותר עובדי קבלן, כך יש פחות עובדים מן המניין, והמשמעות היא הפחתה בכושר ובכוח העומד לרשות הארגון במו"מ, ולפיכך הישגים נמוכים יותר".

פרופ' יוסף זעירא: "העסקה לא ישירה מסייעת למי שרוצה לשלם פחות שכר לעובדי השירות הציבורי, ובכך לאפשר הורדת מסים, המקלה בדרך כלל על בעלי ההכנסות הגבוהות, שכן אלו מיסים פרוגרסיביים"

איך פוגעת ההפרטה במעמדות המוחלשים?

את הוצאת אספקת המים ברשויות המקומיות למכרז הוא נותן כדוגמא: "כל פעולה על פי מכרז היא קצרת טווח במהותה, ועל כן היא יוצרת תמריץ לכל תאגיד כזה להשקעת-חסר בתשתית המים". בעיה זו ניתן לדבריו לפתור באמצעות פיקוח כמובן – אולם גם למנגנון פיקוח ישנן עלויות משלו. בעיה נוספת היא זווית הראיה הצרה של הרווח. בעוד שהעיריות הסתייגו מניתוק בתים מהחיבור למים לאחר שאחרו בתשלום החובות, תאגידי המים הפכו זאת לשיטה.

"האם העיריות טעו ותאגידי המים תיקנו טעות זאת?" תוהה זעירא. "ניתוק ממים במקרים של פיגור בתשלומים נעשה לרוב לצרכנים בעייתיים, בעלי הכנסה נמוכה. הפגיעה בהם יכולה לגרום להידרדרות נוספת במצבם ולהזדקקות נוספת לשירותי הרווחה העירוניים. כל עוד נוהל משק המים על ידי העיריות הוא הפנים שיקול זה ודאג לטיפול מאוזן יותר במקרים החברתיים הקשים. כאשר מופרט הטיפול במים, דואג התאגיד רק להכנסותיו, ואינו מפנים את עלות צעדיו עבור מנגנוני הרווחה ולכן מביא לתוצאה שהיא באופן ברור בלתי יעילה". 

דוגמא נוספת שמציין זעירא היא תוכנית ויסקונסין, במסגרתה הופרט הטיפול במציאת עבודה בחלק מן הרשויות המקומיות בין השנים 2004-2007, לידי חברות פרטיות. חברות אלו קיבלו תשלום על פי מספר ה"לקוחות" שהפסיקו לקבל קצבאות ביטוח לאומי, דמי אבטלה או השלמת הכנסה. בסופו של דבר הופסקה התוכנית בשל מחאה ציבורית וריבוי התלונות של משתתפים. "ברור גם שהתוכנית לא ראתה את מכלול השיקולים הקשורים למגזר הציבורי" כתב זעירא, "כך למשל, השאיפה להעביר כמה שיותר מקבלי קצבאות לשוק העבודה התנגשה עם הצורך של עובדים, בייחוד במשפחות חד-הוריות, להשקיע זמן בטיפול בילדיהם ובדאגה לבל ידרדרו לעבריינות. במקרה כזה, החברה העוסקת בהשמה אינה מפנימה את העלויות העתידיות הכרוכות בהזנחת הילדים והדבר מהווה פגיעה ביעילות במובן העמוק של המילה".

פרופ' זעירא: "הפרטת שירותים רבים והורדת עלותם על ידי העסקת עובדים בשכר נמוך בהרבה, מאפשרת להעביר הכנסה מן העניים לעשירים יותר. השאלה היא אם זו העברת ההכנסה בה רוצה הציבור בישראל היא שאלה פתוחה, שכן מעולם לא הוצגו הפרטות השירות הציבורי באופן זה בפני ציבור המצביעים"

"כמשלם מיסים יש לך אינטרס לקבל שירותים מיטבים בתחום חינוך, רווחה, בריאות." אומרת עמוס. "בדו"ח הבין-משרדי שהוגש בספטמבר השנה, ועסק בשירותים החברתיים המופרטים, מודה המדינה במפורש בכישלון תהליך מיקור החוץ והפיקוח של משרדי הממשלה השונים (רווחה, חינוך, בריאות ועליה). המלצות הוועדה היו לטייב את תהליך מיקור החוץ, מבלי להתייחס לעובדים ולזכויותיהם. בדו"ח יש פרוט מלא על הכשלון הזה". הדו"ח מהווה למעשה ניסיון ראשון של משרדי הממשלה למפות אילו שירותים ניתנים במיקור חוץ ובאיזה היקף – ומפורטים בו 276 שירותים הניתנים על ידי כ-1,300 ספקים פרטיים. בין היתר צויין בדו"ח כי בכ-60% מהמכרזים מבוצעת בקרה רק אחת לשנה.

הקואליציה הארצית להעסקה ישירה הוקמה בשנת 2010, במטרה להקטין את היקף תופעת ההעסקה הקבלנית בישראל. הקואליציה מורכבת מעובדי קבלן ומנציגי ארגונים ופעילים ששמו לעצמם למטרה להיאבק בתופעה זו. היא פועלת באפיקים של אקטיביזם בשטח, פיתוח מנהיגות לקידום מאבקים להעסקה ישירה ולובי מול מקבלי ההחלטות והמחוקקים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!