קבוצת בז"ן הודיעה ביום חמישי האחרון, בשעה אחת בצהריים על תקלה במפעל "כרמל אולפינים" המחייבת הזרמת עודפי גזים ללפידים במשך מספר שעות. לדברי המפעל, "הנהלת המפעל ועובדיו נוקטים בכל האמצעים כדי לחזור לפעילות שגרתית בהקדם האפשרי. הפעילות מבוצעת בתיאום מלא עם הרשויות". על פי עדי ראיה, הלפידים הופעלו באופן לא רצוף לפחות עד השעה שבע בערב. מכיוון שקצב ההזרמה וסדירותה אינם קבועים, רק כאשר יתקבל במשרד להגנת הסביבה הדיווח של המפעל ובו התחקיר בעקבות התקלה, ניתן יהיה לקבל נתונים רשמיים לגבי כמות החומר שהוזרמה ללפידים.

מפעלי הקבוצה עומדים בפני שימוע של המשרד להגנת הסביבה ביום חמישי הבא, זאת לאחר שימוע שערכה עיריית חיפה בשבוע שעבר עקב התקלות התכופות והזרמות גדולות של גזים לשריפה במתקני הלפידים. בנוסף, בשבוע שעבר, בימים חמישי ושישי, שרר במפרץ מזג אוויר המכונה "אינברסיה" בו האוויר "כלוא" והזיהום הנפלט לא מתפזר. מערך ניטור האוויר קלט עליה בריכוז המזהמים, בעקבותיה נציגת 'מגמה ירוקה' הפצירה במשרד להגנת הסביבה להורות למפעלים לצמצם פעילות, מטעמים בריאותיים ולא בשל תקלה. נציגי המשרד בדקו במשך מספר שעות את הנתונים, ולבסוף הורו למפעל לצמצם את פעילותו עד אשר ישתנה מזג האוויר. לדברי ד"ר רויטל גולדשמיט מארגון 'מגמה ירוקה', האירוע הזה משקף שינוי מגמה חיובי מבחינת המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, היא מצרה על כך שהמשרד לא פרסם אזהרה לציבור אודות ריכוז המזהמים הגבוה.

השימוש במתקני הלפידים במפרץ חיפה גורר כעס רב בקרב התושבים. זיהום אוויר, בדרך כלל, אינו נראה לעין, והשפעותיו הבריאותיות הן כמעט תמיד תוצאה של חשיפה מצטברת ולא של אירוע בודד. לפי הסברי קבוצת בז"ן, בדומה להסברי המשרד להגנת הסביבה, השימוש במתקני הלפידים אינו פעולה מכוונת או שגרתית, אלא פתרון חירום בעת תקלות המיועד למנוע פיצוץ בצנרת. עפ"י שלומי בסון, סמנכ"ל איכות הסביבה בקבוצת בז"ן, "הלהבה נראית בלילה גדולה מגודלה האמיתי. ככל שהבעירה מלאה יותר, כך הלפיד פולט פחות זיהום. כל חומר שהמפעל מזרים ללפיד, נעשה בלית ברירה, וזה הפסד כספי נטו למפעל, ששורף חומר גלם במקום למכור אותו כתזקיק".

בסון מסביר כי צבע העשן הוא אחד האינדיקטורים לאיכות השריפה. כאשר החלה התקלה, צבע העשן היה שחור. זאת כתוצאה מחוסר בקיטור, בעיה משנית שטופלה במהירות רבה. בשריפה מיטבית, הלפיד פולט עשן לבן, המורכב ברובו המוחלט מאדי מים, כאשר תחמוצות החנקן והגופרית הנפלטות לאוויר הן בשיעור של עשיריות האחוז מסך החומר שמוזרם ללפיד.

ד"ר רויטל גולדשמיט מארגון 'מגמה ירוקה' מסכימה לטענה העובדתית שמדגישים גם בבז"ן, כי בעת שימוש בלפידים מערך ניטור האוויר לא מזהה עליה בזיהום האוויר. לפי דעתה הסיבה לכך איננה היעדר תוספת זיהום, אלא מערך ניטור הלוקה בחסר: "בתקלה הקודמת מערך הניטור לא גילה את פליטת האתילן, כי חלק מהחומרים המסוכנים בכלל לא מנוטרים ובכללם האתילן. כעת, בזמן התקלה מערך הניטור לא מפיק נתונים ולא ניתן לגלות מה נפלט". לדעתה, הצעד המתבקש הוא שהמשרד להגנת הסביבה יפתח מחדש את היתרי הפליטה שכבר הוציא, ויוסיף בהם החמרות. כמו כן, על ועדות התכנון לחזור בהן מההחלטה להתיר הרחבה של התעשיות המזהמות בחיפה.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה, קרא בצהריים למשרד להגנת הסביבה לסגור מיידית את מפעל "כרמל אולפינים", לפחות עד שיתבררו הגורמים לתקלות הזיהום החוזרות ונשנות. לדבריו, "הממשלה והמשרד צריכים להבין שעידן הקנסות והנזיפות הגיע לקיצו וכי יש להבטיח את הגנת הציבור ביד קשה". בשבוע שעבר אמר יהב מול מצלמות הערוץ הראשון, כי יוציא צו סגירה מנהלי למפעל "כרמל אולפינים" בגין הפרת רשיון העסק, מבלי להמתין לחוות דעתו של המשרד להגנת הסביבה. בשעות הערב הוציאה דוברות העירייה הודעה כי פרוטוקול השימוע, שנערך אחר הצהריים, נמסר לבז"ן לעיון ותגובה. כמו כן, נמסר כי העירייה ממתינה לבדיקת נסיבות התקלה ע"י המשרד להגנת הסביבה. ההודעות האחרונות של העירייה משקפות מצב בו ראש העיר יוצא לתקשורת בהצהרות חריפות ביותר כנגד מפעלי התעשייה, אך אינו נוקט בצעדים מרסנים כלפיהם. בכך למעשה הוא מטיל את עיקר האחריות על המשרד להגנת הסביבה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "נציגי המשרד הגיעו באופן מיידי למפעל, מפקחים על פעולותיו, ובודקים כי יצומצם השימוש בחומרי הגלם. המשרד רואה בחומרה את ריבוי התקלות לאחרונה בקבוצת בז"ן, ובשל אירועים של פליטת עשן שחור מהארובות, אי העברת מידע מלא מצד המפעל ואי עמידה בנוהל דיגום בארובה, זומנו מנהלים לשימוע במשרד ביום ה' הבא".

בשיחה עם 'דבר ראשון' אמר שלומי בסון מבז"ן, כי "כל עוד המפעלים קיימים, יהיו מדי פעם תקלות. אומרים עלינו שאנחנו "משחררים חומרים ללפיד". זה לא נכון. זה נעשה בלית ברירה כדי למנוע פיצוץ שיכול להיגרם מלחץ של גזים בטמפרטורות גבוהות במתקני הזיקוק". לשיטתו, חלק מהדרישות של המשרד להגנת הסביבה הן דרישות מחמירות באופן בלתי ריאלי, אך הוא לא הסכים לפרט מהן התקנות הספציפיות בהן המפעל אינו יכול לעמוד. בסון חושב שהדרישות הסביבתיות צריכות להלום את כושרו של המפעל לבצע פרויקטים להפחתת פליטות. לפי דוחו"ת בז"ן בעשור האחרון הושקעו 1.2 מיליארד שקלים בפרויקטים כאלו.