דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אחרים החגים

בחזרה לשגרה / מהו סדר היום הצפוי לנו בתקופה הקרובה?

תקופת החגים הגיעה לסיומה ו'דבר ראשון' מגיש לקוראיו את הנושאים שעל סדר היום: המאבק על גיל הפרישה לנשים, עתידו של השידור הציבורי, המאבק על שכר המורים, וכמובן - תקציב המדינה

רחוב קינג ג׳ורג׳ בתל-אביב בשעות הבוקר (צילום ארכיון: סרגי אטל / פלאש 90).
רחוב קינג ג׳ורג׳ בתל-אביב בשעות הבוקר (צילום ארכיון: סרגי אטל / פלאש 90).

תקופת החגים הגיעה לסיומה, ומדינת ישראל חוזרת לעבודה. השנה זימן לנו לוח השנה העברי תקופה מרובת חופשות במיוחד, כשאף אחד מימי החג לא הצטלב עם סופי השבוע, דבר אשר הביא לכך שבחודש האחרון היו חמישה ימי עבודה, לא כולל תקופת חול המועד סוכות.

אז לכל מי שחזר מחו"ל, נפש בארץ או סתם נע בין ארוחה לארוחה, 'דבר ראשון' מגיש לכם קצת מסדר היום הצפוי לנו בתקופה הקרובה.

המאבק על גיל הפרישה לנשים

הוועדה שמונתה לבחינת העלאת גילת הפרישה לנשים העומד היום על 62, הגישה כבר את המלצותיה לשר האוצר משה כחלון, וזאת למרות שלא שררה הסכמה בין החברים בוועדה. על פי הדו"ח שהגישה, המייצג במידה רבה את עמדת האוצר, גיל הפרישה לנשים יעלה ל-65 באופן מדורג בעשור הקרוב, עם אפשרות להשאיר אותו על 64 במידה וימצא לנכון. בנוסף, המליצה הוועדה להקים מנגנון שיצמיד את גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים. בוועדה ומחוצה לה נשמעו קולות לפיהם מטרתן האמתית של המלצות אלה היא לעלות את גיל הזכאות לקצבאות זקנה לנשים, וזאת כדי למנוע את הגירעון האקטוארי בביטוח הלאומי. כחלון מצדו דחה את המלצות הוועדה ושלח את החברים בה לסבב תיקונים נוסף, במטרה להגיע להסכמה.

אולפן השידור של ׳כאן׳ (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
אולפן השידור של ׳כאן׳ (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

סיפורו העגום של תאגיד השידור הציבורי

נראה שהפארסה המלווה את הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש הולכת להציג מערכה נוספת בזמן הקרוב: לאחר שנתניהו, שבעבר קידם את סגירת רשות השידור והקמת התאגיד, הודיע כי התאגיד לא יקום, ולאחר שהושגה הצעת פשרה שדחתה את הקמתו לאפריל שנה הבאה, בשבועות האחרונים הולכת וגוברת התחושה כי התנאים הפוליטיים לביטול הקמתו של התאגיד הולכים ומתרקמים.

יו"ר הקואליציה ח"כ דויד ביטן מקדם הצעת חוק חדשה, המבטלת את הקמת התאגיד החדש ומשאירה את רשות השידור על כנה. ביטן, הטוען כי נתניהו אינו מעורב במהלך, מסביר את החקיקה בכך שהדבר יוביל לחסכון של כ-2 מיליארד שקלים. את החישוב של ביטן כבר סתרו גורמים רבים, ובינתיים פורסמה בעיתון 'הארץ' יוזמה נוספת לפיה יואחדו רשות השידור, גלי צה"ל, הטלוויזיה החינוכית וחלקים מהתאגיד להקמת גוף שידור חדש.

המפתח לעתידו של התאגיד החדש וכן לגורלם של עובדי רשות השידור מצוי כעת בידיו של כחלון, שהצהיר בעבר כי הוא ערב להקמתו של התאגיד לפי המתווה שהוסכם. אך האמת היא שלא פחות מכך, הכדור במגרש של נתניהו: אם יטיל את מלוא כובד משקלו על עצירת הקמתו של התאגיד, רבים הסיכויים שיצליח. לכולם ברור שהמצב כרגע, בו קיימים שני גופי שידור שעתידם לוט בערפל, הוא בלתי נסבל, וכך גם חוסר הביטחון התעסוקתי של מאות עובדים בשני הגופים.

מה בפנים ומה בחוץ. משה כחלון ויולי אדלשטיין (צילום: דוברות משרד האוצר)
מה בפנים ומה בחוץ. משה כחלון ויולי אדלשטיין (צילום: דוברות משרד האוצר)

מיסוי דירה שלישית – רגע האמת של כחלון

לפני כשבועיים הציגו שר האוצר משה כחלון ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את גרסתם המוסכמת של חוק ההסדרים, כשהבשורה המרכזית היא שחוק מיסוי דירה שלישית שמקדם כחלון נשאר בפנים. החוק, אשר קובע מיסים גבוהים על כל המחזיק בשלוש דירות ומעלה, אמור לפי כחלון להביא לשינוי של ממש בשוק הדיור, וזאת באמצעות יצירת מוטיבציה למחזיקים בדירות להשקעה למכור כמה שיותר נכסים, שאמור להציף את השוק בדירות למכירה ובכך להוריד את המחירים. מהלך זה הוא חלק ממדיניות אותה הוביל כחלון בצעדים אחרים כמו הכבדת מס הרכישה על דירה להשקעה, מדיניות אשר הביאה לירידה מסוימת בחלקם של המשקיעים בשוק הדיור.

כנגד החוק הוטחה ביקורת בכך שהמס הנוסף יתגלגל למשכירים, כי ניתן יהיה לעקוף אותו באמצעות רישום דירות על שמות ילדים וקרובי משפחה, וכי השפעתו על שוק הדיור תהיה שולית. מבין המבקרים יש הטוענים כי כל עוד ימשיך כחלון להתייחס לתפקידה של המדינה בשוק הדיור כרגולטרית ולא וכמשקיעה ויוזמת, לא יבוא שינוי של ממש במחירי הדיור. לכחלון בכל מקרה כבר אין ממש דרך חזרה, לאחר שהטיל הרבה ממשקלו ויוקרתו על קידום החוק שיעלה לדיונים בוועדת הכספים בתקופה הקרובה. יו"ר הועדה גפני כבר הכריז כי הוא מתנגד לחוק.

ספר התקציב. צילום: פלאש 90
ספר התקציב. צילום: פלאש 90

החוק החשוב ביותר במדינת ישראל – התקציב

ובזמן שהרעש נמשך, החוק החשוב ביותר מדינת ישראל, תקציב המדינה לשנים 2017-18 (ולהערכת רבים, אולי גם ל-2019), נרקם בתקופה זו והולך להגיע גם הוא לשולחנה של הכנסת. תאריך הגג לאישור החוק הוא ה-31 לדצמבר, ובהתאם להחלטה שקיבלה הממשלה באוגוסט האחרון, יעמוד סך התקציב על 359.7 מיליארד שקלים בלבד.

למרות ההצהרות שמיהרו לשחרר משרדי הממשלה עם אישור התקציב הראשוני, מדובר בקיצוץ של כ-10 מיליארד שקלים ביחס לטייס האוטומטי של משרד האוצר, אשר מבוסס על ההתחייבויות הקיימות וצפי האינפלציה. בהתאם לכך, צפוי גם התקציב, שיונח בקרוב על שולחן הממשלה, להכיל בתוכו קיצוצים וויתורים רבים. יש לציין שקיצוץ זה יתבצע למרות ששנת התקציב הקרובה הולכת להסתיים בעודפי גביית מסים אדירים, שנכון לחודש שעבר עמדו על כ-6 מיליארד שקלים מתחילת השנה.

עם זאת חשוב לציין כי דלתות האוצר עוד אינן סגורות: גודלו הסופי של התקציב יקבע רק כשתצביע הכנסת על חוק התקציב. למאבקם של משרדי הממשלה השונים על הרחבת תקציבם עוד יכולה להיות השפעה על גודל התקציב הכולל.

נושאים נוספים, בקצרה:

שכר המורים – המאבק על הבעיות בתשלום המשכורות של המורים צריך להביא לשינוי אך יש לזכור שמדובר בחזרה גנרלית בלבד: המורים חתומים על שקט תעשייתי בהתאם להסכם השכר האחרון שלהם, שקט שאמור לפוג בסוף השנה. אז יצאו כנראה המורים למאבק מקיף יותר על העלאת שכרם, שנותר נמוך יחסית, בעיקר למורים צעירים.

הפרטת הטסטים – לאחר שעתרו בוחני הנהיגה לבג"צ, קבע בית המשפט כי על שר התחבורה להסביר תוך 60 יום את הנחיצות שבהפרטת מבחני הנהיגה. כנגד ההפרטה עומדות טענות כבדות משקל של מורי הנהיגה, וכן של ארגון 'אור ירוק' שמתריע מפני הסכנות הבטיחותיות הגלומות במהלך.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!