אחד החוקים השנויים במחלוקת שאמורים לעלות להצבעה במושב החורף הקרוב בכנסת ישראל, הוא ביטול חזקת הגיל הרך. על הצעת החוק הזו חתומים יואב קיש והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל (הליכוד). במושב הקודם עבר החוק בוועדת שרים לחקיקה ובקריאה טרומית, אך יו"ר הקואליציה דוד ביטן מנע ממנו להגיע להצבעה, בטענה כי לא היה רוב וכי הוא ניסה להגיע לפשרה בין מציעי החוק ומתנגדיו. שרת המשפטים איילת שקד אמרה אז כי היא לא תקדם את החוק, ובמקום זה תקים ועדה שתבחן את החלופות השונות.

ההתנגדות והתמיכה בביטול החוק חוצה מפלגות. בקואליציה ישנה התנגדות נשית חריפה לביטול החזקה שמובילות ח"כ שולי מועלם וח"כ מירב בן ארי. לאחר העימות בין ח"כ קיש לח"כ ביטן במושב הקודם, בעקבות אכזבתו של קיש מתגבות ביטן, לב העימות מצוי בקרב הליכודניקים. ח"כ קיש עסק בחודשים האחרונים בניסיון לחזק את עצמו ואת הצעת החוק שלו, כשבחודשים הארחונים הוא פוקד אבות גרושים לליכוד בניסיון להפעיל לחץ בתוך המפלגה. הקמפיין של קיש כלל בין היתר סרטונים שהפיץ בעמוד הפייסבוק שלו וכתבה גדולה בידיעות אחרונות. לדברי קיש, הוא פקד מאות אבות גרושים במהלך הקמפיין, אך מסרב למסור מספרים מדויקים.

לפני כשבועיים הוציא 'מטה הארגונים למען ילדים בחזקת הגיל הרך', מכתב לשרת המשפטים איילת שקד בו הם מבקשים מהשרה למנות את הוועדה שהבטיחה שתמנה על מנת לבחון את מסקנות ועדות שניט ושיפמן. "לא ניתן לערוך שינויים בעניין חזקת הגיל הרך, מבלי לתת את הדעת על ההשלכות שיש לשינויים אלה על הסוגיות האחרות הכרוכות בעניין זה, ובפרט סוגיית מזונות הילדים. הקמת הוועדה, כפי שהוצעה על ידך, הינה הזדמנות מצוינת לדון בכל הסוגיות הרלבנטיות בהליך הגירושין ולהסדירן ביחד, כמקשה אחת, תוך שימוש במומחים מתחום דיני המשפחה, כמו באנשי מקצוע אחרים הרלוונטיים לסכסוך כלכלנים, פסיכולוגים וכיו"ב, גברים ונשים כאחד." במטה הארגונים חברים עמותת ידיד, נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו, שדולת הנשים, מרכז מ.נ.ע, מרכז רקמן, איתך-מעכי-משפטניות למען צדק חברתי, קרן דפנה והקול הנשי.

אלינור דווידוב: "ואם הגירושין ברובם קורים בקרב המעמדות המוחלשים, ברור שמשמורת משותפת מחלישה את האם וילדיה – כלכלית ונפשית."

לדברי רן מלמד מעמותת 'ידיד' הסוגיה מורכבת משני אלמנטים, חזקת הגיל הרך והמזונות, "הבעיה כפי שאנו רואים אותה היא שמצד אחד אם החזקה תבוטל באופן חד צדדי מדובר בכלי מאוד אפקטיבי לאבות גרושים לא לשלם מזונות. אין הרבה אבות שכשהילד שלהם מגיע לגיל 6 (הגיל בו נגמרת החזקה ט.כ) פונים לבית משפט לקבל משמורת, אנחנו לא רואים נהירה של אבות ולכן אנו חושבים שמדובר במהלך כלכלי ולא במהלך שמדבר על טובת הילד. המהלך הזה ישאיר את האימהות היחידניות בחסר, שכן נשים מרוויחות כ-30% פחות שכר מגברים. בוועדת שיפמן שעסקה במזונות לא הביאו את הנתון הזה בחשבון. לכן צריך למצוא פתרון שיבחין בין חזקת הגיל הרך והמזונות ויקבע מהו פרק הזמן המינימלי לעבור למשמורת משותפת או לחזקת האב".

המאבק על ביטול חזקת הגיל הרך הגיע כבר למצבים אלימים, שכללו איומים והפחדות. לדברי מלמד, "האבות צועקים, אנחנו לא נצעק. מה שאנו רואים זה שהדיון הפך להיות פוליטי ומפלגתי, והשיח הפך להיות אלים ואגריסיבי. המשמעות של הקמת המטה לדעתי היא שמדובר בארגונים פרגמטיים שמבינים שאוכלוסית האמהות החד-הוריות היא האוכלוסיה הכי מוחלשת כיום ואי אפשר לנתק את זה. אנחנו מייצרים מאבק פרגמטי שיוצא מתוך תפיסה שהמרכז שלה הוא טובת הילד".

מטה הארגונים למען ילדים בחזקת הגיל הרך: "לא ניתן לערוך שינויים בעניין חזקת הגיל הרך, מבלי לתת את הדעת על ההשלכות שיש לשינויים אלה על הסוגיות האחרות הכרוכות בעניין זה, ובפרט סוגיית מזונות הילדים"

שינוי החוק צפוי לפגוע באימהות יחידניות בכמה היבטים; בהיבט הכלכלי, מצב של משמורת משותפת האם מקבלת מהאב פחות דמי מזונות, ומאחר שעל פי רוב נשים משתכרות פחות מגברים, ההפחתה הזו עלולה להיות קריטית עבורן.

"נשים הן עדיין המטפלות העיקריות בילדים ברוב המוחלט של משקי הבית בישראל בכלל ובמקרים של גירושין בפרט", אומרת אלינור דוידוב מנהלת הקמפיין נגד ביטול חזקת הגיל הרך ללא חלופה הולמת, "ואם הגירושין ברובם קורים בקרב המעמדות המוחלשים, ברור שמשמורת משותפת מחלישה את האם וילדיה – כלכלית ונפשית." בעיה נוספת בביטול החזקה היא שההסדרים המשותפים לרוב אינם מתממשים, ובפועל האם נותרת עם עיקר האחריות לטיפול בילדים ועם יכולת כלכלית נמוכה יותר עקב הקטנת דמי המזונות. דוידוב אומרת, "ברור שמשמורת משותפת היא פתרון יקר יותר, כיוון שהיא מחייבת שהבתים של שני ההורים יהיו ערוכים לחלוטין לגידול הילדים, ובישראל היא אף מורידה בפועל מסכום המזונות."

ממשרדה של שרת המשפטים איילת שקד לא נמסרה תגובה.