"המצב שלנו גם ככה קשה. בעלי בכלא, אני מגדלת את הילדים, מפרנסת יחידה, ואני צריכה להוציא הרבה כסף כדי שאפשר יהיה לדבר אתו בטלפון בכלא," אמרה השבוע אשת אסיר השפוט לשנים רבות בכלא ל'דבר ראשון'.

לטענת האישה עמה שוחחנו, ועל פי תלונותיהם של אסירים שהגיעו לידי המערכת, עלות השימוש במערכת הטלפונים שהותקנה בכל בתי הכלא בישראל במהלך שנת 2013 גבוהה בהרבה מהעלות המקובלת כיום בשוק וכן ממערכת הטלפונים הציבוריים בה נעשה שימוש בבתי הכלא עד 2013. התוצאה היא שדווקא אסירים, אשר שיחת הטלפון עם המשפחה מחוץ לכותלי הכלא, או עם עורך הדין המטפל בעניינם, היא צורך חיוני עבורם, משלמים יותר בעבור השירות, ומעוטי היכולת שבהם נאלצים לוותר על השיחה.

"הדבר היחיד שיש לאסירים לקשר עם העולם החיצון זה טלפונים, וגם את זה מגבילים להם?"

מן המפורסמות, כי 'מהפכת הסלולר' מלפני מספר שנים הביאה לירידת מחירים דרמטית, וחבילת תקשורת הכוללת שיחות ללא הגבלה, הודעות SMS וחבילת גלישה באינטרנט עולה כ-70 ₪ בקירוב. אך האסירים הכלואים בבתי הכלא לא זוכים להנות ממהפכה זו, ויש שיאמרו שיש בכך היגיון: לאסירים אין אישור להחזיק טלפונים סלולריים בתאם, וזהו למעשה אחד המאפיינים המגדירים של כליאתם. אך האם נכון להגביל את התקשורת עם עולם החוץ באמצעות מחיר השיחה לאסיר, המעמיד את הטלפון שלרשותם מחוץ להישג ידו של אסיר עני? ויתרה מכך, האם נכון וראוי שחברה פרטית – חברת בינת, בשליטת האחים זיסאפל – והשב"ס גם יחד ישיאו רווחים ממצב זה?

חשוב לציין, התלונות שהגיעו למערכת 'דבר ראשון' מגיעות מאסירים שהורשעו בפשעים מתועבים, מהחמורים בספר החוקים. כך גם בעלה של האישה עמה שוחחנו. בשירות בתי הסוהר טוענים כי למערכת הטלפונים שהותקנה יש יכולות בדמות זיהוי קולי אישי שעשויות לאפשר לשב"ס למנוע מפושעים מורשעים לנסות וליצור קשר, לדוגמא, עם נפגע העבירה שבגינה הורשעו. עוד טוענים בשב"ס כי במכרז שבו נבחרה החברה שהקימה ומפעילה את מערך הטלפונים ניתן המשקל בעיקר להצעה שהציעה עלות השיחה הנמוכה ביותר לאסיר.

"הדברים הכי חשובים שיש לאסיר זה חופשה וטלפון", אמר ד"ר תומר עינת, קרימינולוג מאוניברסיטת בר-אילן, ל'דבר ראשון'. "הטלפון הוא פונקציה מאוד מרכזית בחיי היומיום של האסיר. אם שוללים מאסיר גישה לטלפון זו פגיעה מאוד קשה. יש לטלפונים אלמנט של ונטילציה, לדבר עם העולם החיצוני, וחשיבות לבריאות הנפשית שלהם".

להיות אסיר

על מנת להבין את החשיבות של שיחות הטלפון עבור אסירים, וגם כיצד הפכו שיחות האסירים למקור לרווח, צריך להכיר מעט את תנאי החיים הבסיסיים בכלא. במתקנים השונים בניהול השב"ס בישראל מוחזקים קרוב ל-21,000 אסירים. כ-12,500 הם אסירים פליליים, כ-6,000 אסירים ביטחוניים וכ-2,500 מוגדרים כמסתננים. ההתייחסות בכתבה זו היא לתנאיהם של האסירים הפליליים, אשר שונים במעט מתנאי האסירים האחרים.

כאמור, טלפונים סלולריים אסורים בשימוש. על פי המחקר התופעה של הברחת טלפונים סלולריים לאסירים פליליים נפוצה פחות מאשר בקרב האסירים הביטחוניים. האסירים רשאים להשתמש בטלפון בזמן שהם אינם מחויבים להיות בתאיהם והם עושים זאת באמצעות כרטיסים אותם הם רוכשים בקנטינה ("מרכז מכר" בעברית, שם נמכרים לאסירים כרטיסי הטלפון, סיגריות וחטיפים).

"באמצעות הטלפון יכול האסיר לשמור על קשר עם עו"ד המייצג אותו ומייעץ בכל שלבי מאסרו ועם גורמי טיפול ושיקום שמחוץ לבית הסוהר

את הכסף עשוי מיעוט מהאסירים להרוויח בעבודה בתחומי הכלא, בשכר אסירים נמוך. ד"ר עינת הסביר: "שב"ס מנסה לעשות כמיטב יכולתו לגרום לאסירים לעבוד. אך זה מצומצם ולכן השב"ס מעסיק אסירים בכל מיני עבודות רס"ר כמו חלוקת אוכל, גינון, אינסטלציה וכיו"ב. על עבודות כאלה מקבל אסיר 7 ₪ ליום עבודה. יש אחוז גבוה של אסירים שלא מקבל כסף מבחוץ ומתקיים מ-200 ₪ לחודש אתם הוא אמור לקנות בסדר עדיפויות הבא: שיחות טלפון, סיגריות וקנטינה".

4 מיליון סיבות למכור לאסירים שיחות טלפון

חברת התשתית הקווית מוכרת לחברת בינת ולשב"ס את דקות השיחה, שהן בתורן מוכרות לאסירים בדמות כרטיסים, בעלות של 50 ₪ לכרטיס. העלות שבה חברת התשתית הקווית יכולה למכור דקת שיחה מפוקחת על פי חוק, והעלות הזו היא אגורה אחת. כלומר כל אגורה מעל לסכום של אגורה אחת שבה נמכרת דקת השיחה לאסיר היא רווח (אם לא כוללים את עלות ההקמה – על כך בהמשך). עלות דקת שיחה לאסיר היא 14 אגורות, כלומר 13 אגורות מעל התעריף שבה נרכשת דקת השיחה.

בית חברת בינת בתל-אביב, החברה שזכתה במכרז ומפעילה את מערכת 'שחף'. הרווחים השנתיים המובטחים מהשימוש של האסירים במערכת מוערכים במיליונים. (צילום: דבר ראשון).

אם נניח שכל אסיר יקיים 5 דקות שיחה ביום בממוצע, במהלך ימי החול בלבד, הרי שמדובר בהכנסה שנתית מובטחת למעשה של למעלה מ-4 מיליון שקלים. לחברת בינת, המפעילה של המערכת, ולשב"ס (מיד יוסבר) יש אינטרס מובנה להבטיח כי האסירים ידברו כמה שיותר, וכך לחולל הכנסות גבוהות מכך. ואכן, הממצאים שבידי 'דבר ראשון' מראים כי בינת ושב"ס מממשים אינטרס זה.

הכירו את "שחף"

בשנת 2013 הוכנסה לשירות בתי הסוהר מערכת טלפונים חדשה שהחליפה את מערכת הטלפונים הציבוריים של בזק. המערכת נקראת "שחף" ומופעלת ע"י חברת בינת, אחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל, הנמצאת בשליטת חלוצי ההיי-טק הישראלי – יהודה וזוהר זיסאפל.

הייחוד של המערכת אותה ביקשו בשב"ס היא ביכולת הזיהוי הקולי של האסירים, שתאפשר מעקב והקלטה של שיחות שונות, בעיקר על מנת למנוע ביצוע מעשי פשע – אם זה במתן הנחיות אל מחוץ לכלא, ואם זה בניסיונות איום של עבריינים על נפגעי העבירות או עדים כנגדם. יתכן שההתמודדות עם הצורך הביטחוני הזה נדרשת, אך בעבר כבר הועלו שאלות לגבי מידת החוקיות של השימוש במערכת כה מתוחכמת, הנסמכת על דגימות קול של האסירים. סוגיה זו דורשת דיון נפרד.

עד 2013 אסירים תקשרו עם העולם החיצוני באמצעות כרטיסי טלכרט שנקנו בקנטינה בכלא. מחיר הכרטיסים היה מפוקח והתעריף נקבע במסגרת תקנות התקשורת. אך במערכת החדשה "שחף" התעריף גבוה באופן משמעותי ואינו מפוקח.

כך, לדוגמא: אסיר המבקש לדבר כ-2,000 דקות שיחה ישלם כ-278 ₪. במערכת הטלפונים הציבוריים היה עליו לשלם כ-110 ₪, אילו היה מדבר בזמן "שפל", כלומר כאשר עלות השיחה נמוכה. כלומר התעריף הנוכחי גבוה ב-153% ממה שהיה עליו לשלם לפני השינוי. ההשוואה לעלות חבילת תקשורת סלולרית מקובלת, אשר עולה כיום, כאמור, כ-70 ₪ לחודש, מדגישה עוד יותר את העלות הגבוהה עבור האסיר.

לאסירים יקר יותר להתקשר (גרפיקה: דבר ראשון).

השוואה נוספת בין המצב החדש, לאחר התקנת מערכת "שחף" מבית בינת, למצב הקודם מראה כי אסיר שישוחח כ-20% מזמן השיחה בזמן שיא ישלם כיום את אותו סכום, 278 ₪, מפני שהמערכת החדשה אינה כוללת "זמן שיא" ו"זמן שפל". בעבר העלות הייתה מגיעה לכ-195 ₪. גם במתאר הזה עדיין מדובר בהפרש של כ-43% בעלות, כלומר: אסירים צריכים לשלם יותר לאחר התקנת המערכת החדשה.

בתשובה לפנייתנו השיבו לנו בשב"ס בנוגע לנקודה זו: "הטבלה בפנייתך איננה מדויקת מאחר ואיננה מביאה בחשבון חיוג ליעדים נייחים – חישוב נכון יוביל לתוצאה ברורה כי האסיר משלם נכון להיום כ-35% בממוצע פחות מששילם בעבר".

מכרז בעייתי

מכל האמור ברור מדוע חברת בינת מעוניינת בכך שהאסירים ירכשו כמה שיותר דקות שיחה. אך כיצד הפך שב"ס לשותף ברווחים אלו?

התשובה לכך נמצאת כבר במסמכי המכרז שהוציא שב"ס להקמת המערכת. על פי המכרז חלק מרווחי החברה המפעילה של מערכת הטלפונים יועברו לשב"ס. בחמש השנים הראשונות להפעלת המערכת יועברו 5% מההכנסות שיתקבלו מהכלואים, ובחמש השנים הנוספות יועברו לשב"ס 8% מההכנסות.

בתגובה לפנייתנו אישרו בשב"ס כי "חלק מרווחי חברת בינת מופרשים לשב"ס", אך הבהירו כי הכספים משמשים "לטובת תחזוקת המערכת ע"י טכנאים בלבד".

עם זאת, העובדה כי הסכום ששב"ס מקבל הינו באחוז מההכנסות מהאסירים, ולא צמוד לעלות התחזוקה בפועל, מייצר לשב"ס אינטרס בהשאת הרווחים.

בעיה נוספת במכרז שהוצא במהלך שנת 2012, ונדונה גם בכנסת בוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ דוד אזולאי (ש"ס, כיום שר הדתות), קשורה בהיות המכרז מסוג BOT. במכרז מסוג זה החברה הזוכה מקימה ומפעילה את התשתית עבור המדינה, ובסוף תקופת הזכיון – עשר שנים במקרה זה – התשתית תועבר לידי המדינה.

זה אולי נשמע דבר סביר וטוב מבחינת המדינה שתקבל לבעלותה את המערכת ב-2023. אלא שהמשמעות היא כי האסירים בעצם מממנים, באמצעות רכישת השיחות, את הקמת התשתית שהמדינה תקבל לידיה בסוף התקופה, ואת כל העלויות הכרוכות בהקמתה ותפעולה. השאלה שעולה כאן היא האם זה ראוי שדווקא האסירים, ובהם מעוטי יכולת, יממנו הקמת תשתית שתישאר בבעלות המדינה? ובהתחשב בכך שהמערכת אמורה לסייע במעקב אחר אסירים המבקשים לבצע פשעים, האם נכון שאסירים אחרים, אולי גם כאלה שמבקשים לחזור למוטב, יממנו את דרכי המעקב אחר האסירים העבריינים?

"השאלה היא מה שב"ס עושים עם הכסף שנשאר להם מהמערכת הזאת?" מתקומם שר הדתות דוד אזולאי בשיחה עם 'דבר ראשון'. כאמור, אזולאי נחשף לפרטי המכרז כבר בשנת 2012 ומתח ביקורת על הדרך שבה מתוכננת הפעלת מערכת הטלפונים. "הדבר היחיד שיש לאסירים לקשר עם העולם החיצון זה טלפונים, וגם את זה מגבילים להם?" הוא שואל בכעס.

ח"כ דוד אזולאי, שר הדתות. "מה שב"ס עושים עם הכסף שנשאר להם?" (צילום: פלאש 90).

בשב"ס מדגישים כי השיקול המרכזי בבחירת החברה הזוכה במכרז היה המחיר הנמוך לדקה עבור האסיר.

בשולי הדברים נציין כי הרשות להגבלים עסקיים הודיעה בחודש מאי האחרון כי בכוונתה להגיש כתבי אישום כנגד שבע חברות טכנולוגיה ישראליות, בהן בינת, בגין חשדות "כי החברות ביצעו ביניהן תיאומים כעניין שבשגרה ב-22 מכרזים שונים במהלך השנים 2009-2012, בהיקף כספי כולל של עשרות מיליוני ₪". ל'דבר ראשון' לא ידוע אם המכרז להתקנת מערכת הטלפונים כלול במכרזים החשודים על פי הרשות להגבלים עסקיים.

קהל שבוי

על פי תלונותיהם של האסירים שהגיעו למערכת 'דבר ראשון' חברת בינת והשב"ס משיאים רווחים מ"השוק" של האסירים, שהוא – בהגדרה – "קהל שבוי".

אלה הן כמה מהשיטות בהן נעשה שימוש:

הסכום המירבי שאסיר עשוי לעשות בו שימוש הוא 1,600 ₪ בחודש (סכום שמגיע מהמשפחות בחוץ), והקצבה חודשית זו מחולקת לשתי פעימות חצי חודשיות, כך שאסיר אינו יכול לצבור את הסכום בין פעימה לפעימה. על פי תלונותיהם של אסירים שהגיעו למערכת 'דבר ראשון' שיטה זו מעודדת את האסירים לרכוש כרטיסי שיחה לשימוש בטלפון, גם אם מדובר במספר דקות רב יותר משהוא עשוי לבצע בפועל, כיוון שזהו בעצם המוצר היחיד שניתן לצבור אותו מחודש לחודש.

תלונה נוספת של האסירים קשורה בתשלומים המושתים עליהם במקרה של נזק שנגרם למכשירי הטלפון. כאשר נשבר רכיב בטלפון לא מתקנים אותו עד שאחד האסירים מודה בגרימת הקלקול ואז הוא נקנס. עלות כל רכיב שכזה נעה בין מאות שקלים לאלפי שקלים. לדברי האסירים הטלפונים עשויים מחומרים לא איכותיים ויכולים להישבר בקלות.

בנוסף, כשאסיר משתחרר הוא לא מקבל החזר על דקות שיחה שנותרו לו בכרטיס. טענה נוספת שעלתה מהאסירים היא כי הכרטיסים עצמם עשויים מפלסטיק דק במיוחד ושביר. כאשר כרטיס שכזה נשבר נקנס האסיר ב-100 ₪, בטרם יוכל לרכוש כרטיס חדש.

טענה נוספת שעלתה היא כי חלק מהאסירים, אם זה מסיבות של לחץ ודחק, טשטוש הנובע מטיפול תרופתי וכיו"ב, מתקשים לבצע מעקב אחר מספר הדקות שנותר להם ב"טעינה" בכרטיס, ולכן עלולים "לבזבז" את דקות השיחה מבלי משים, ולהיקלע לצורך לרכוש דקות שיחה נוספות. בשב"ס מסבירים שעל צג הטלפון ניתן לראות כמה דקות נותרו בכרטיס.

עליית התעריף יחד עם השיטות הנוספות להשאת רווחים פוגעות באסירים אבל לא פחות במשפחותיהם. נשותיהם שמתפקדות כחד הוריות, מפרנסות יחידות נאלצות להוציא עוד כסף בכדי שיוכלו לתקשר עם בני זוגן.

"מעיד על יחסה של המדינה"

עו"ד גלעד ברנע מייצג אסיר (שמו חסוי) שעתר לבג"ץ כנגד מערכת הטלפונים החדשה, והתעריפים הנגבים מהאסירים. כמי שייצג וליווה אסירים רבים בהתמודדות עם תנאי הכליאה הוא ביקורתי מאד בקשר ליחסה של המדינה לאסירים.

"זהו רק אחד מיני מהלכים רבים," אמר ברנע ל'דבר ראשון', "שמסמל את הזילות כלפי האוכלוסייה הזאת, חוסר תשומת לב וחוסר ההבנה של ההשלכות, עכשיו ובעתיד".

"באמצעות הטלפון יכול האסיר לשמור על קשר עם עו"ד המייצג אותו ומייעץ בכל שלבי מאסרו ועם גורמי טיפול ושיקום שמחוץ לבית הסוהר וכן לקדם את שיקומו והשתלבותו מחדש בחברה לאחר תום מאסרו," אומר ברנע.

"הטלפון הוא גם גורם הממתן לחץ ותסכול הנובעים מן המאסר. אבל ככל שעלות השיחות עולה נוצרת גם הפליה ביחס לאסירים מוחלשים כלכלית שאינם יכולים לממש הקשר עם העולם החיצון וכל הנובע מכך".

מונופול? – לך לבית הכלא

לטענת ברנע מכיוון שיש רק מפעיל אחד של שירותי הטלפון בבתי הכלא מדובר במונופול. האסירים הם, כאמור, 'קהל שבוי', שאין לו אפשרויות אחרות לקיים שיחות טלפון מלבד דרך רשת הטלפונים שנבחרה על ידי השב"ס. בשונה ממכרזים שהמדינה מוציאה לשירותים שהיא מחויבת לספק לאסירים כמו קייטרינג, המכרז הזה הוא שונה כי האסירים משלמים מכספם (או בעזרת קרובי משפחה) על השיחות.

עו"ד גלעד ברנע. "יש כאן זילות, חוסר תשומת לב והבנה של ההשלכות". צילום מתוך ויקפדיה.

כיוון שכך, ברנע סבור שהיה צריך להטיל פיקוח על המחיר שבינת והשב"ס גובים מהאסירים בעבור כל דקת שיחה, ולהגביל מחיר זה. "עפ"י חוק ההגבלים העסקיים, מי שבידו ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, הוא בעל מונופולין. ומרגע שיש מונופול צריך לוודא שהוא אינו מנצל את כוחו המונופוליסטי לגביית סכומים לא הוגנים".

טענה זו מודגשת על יד ברנע מכיוון שמחירי הטלכרט של בזק היו תחת פיקוח מתמיד ותקנות על פי חוק. אך ברשות להגבלים עסקיים לא ממהרים לקבל את הטענה שהציג ברנע בשם הלקוח שלו לבג"ץ, ומתנערים מיכולתם להגביל את המחיר הנגבה מהאסירים.

מרשות ההגבלים נמסר: "בינת היא ספקית של תקשורת עסקית שזכתה במכרז של השב"ס למתן שירותי טלפון בבתי הסוהר. ככל שיש טענות בעניין הזה הן נוגעות בעיקר למישור המכרזי וזכויות האסירים. ישנה עתירה לבג"ץ שתלויה ועומדת בנושא".

ד"ר עינת, הקרימינולוג, מדגיש שהמציאות של הגבלת שיחות הטלפון מובילה לסבל רב בעבור האסירים. "יש אסירים שלא יוצאים לחופשות, וביקורים זה דבר שקורה אחת לשבוע-שבועיים. באופן סימבולי הטלפון הוא הדבר היחיד שמאפשר בריחה לעולם הנורמלי. רוב האסירים סובלים מאוד. אסירים שיש להם בני או בנות זוג," אומר עינת, "ממש יורדים לרזולוציות, ברמת מה הילד לבש היום, מה עשית היום. צריך להבין שזה דבר כל כך משמעותי שהרבה פעמים סביב הטלפונים יש מכות ודקירות".

תגובות

מהשב"ס נמסר:

"מערכת 'שחף' הינה מערכת טלפוניה חדישה ומתקדמת טכנולוגית והיא נועדה להחליף את מערכת הטלפונים הציבוריים הישנה שהופעלה על-ידי חברת בזק.

חברת בינת המחזיקה ברישיון טלפוניה מטעם משרד התקשורת, זכתה במכרז פומבי להקמה וניהול מערכת "שחף" לתקופה של 10 שנים במתווה BOT, המכרז הפומבי נסב בעיקרו אודות ההצעה הזולה ביותר לעלות דקת שיחה לאסיר.

תעריפי השיחות במערכת "שחף' זולים משמעותית מ"בזק": 14 אג' לדקת שיחת לקו נייח או נייד במערכת שחף לעומת 45 אג' לדקת שיחה לקו נייד או 26 אג' לדקה בממוצע לקו נייח בבזק (בהתאם לזמני שיא ושפל הנהוגים בבזק)

הטבלה בפנייתך איננה מדויקת מאחר ואיננה מביאה בחשבון חיוג ליעדים נייחים – חישוב נכון יוביל לתוצאה ברורה כי האסיר משלם נכון להיום כ-35% בממוצע פחות מששילם בעבר.

בתום תקופת ההפעלה ע"י חברת בינת, תועבר המערכת לידי שב"ס אולם  הפעלתה תעשה ע"י חברה המוסמכת ע"י משרד התקשורת ובעלת רישיון מתאים לאחר שתזכה במכרז שיפורסם.

כרטיסי החיוג באמצעותם מטעין האסיר דקות שיחה, נמכרים במרכזי הרכש (קנטינות) בשווי 50 ₪, גרימת נזק לכרטיס יחייב את האסיר במלוא המחיר ולאחר שחרורו, לא יזוכה ביתרת דקות השיחה אשר טען בכרטיס טרם שחרורו בדומה לכל רכישה אחרת במרכז המכר.

המכירה במרכזי המכר מתאפשרת לאסירים ב-2 פעימות חודשיות לכלל המוצרים הנמכרים במרכזי המכר,  שלא בעקבות המעבר למערכת 'שחף' אלא משיקולים ביטחוניים ותפעוליים.

רכישה בפעימות איננה משפיעה על צריכת שחף, אסיר אשר לא ניצל את כספו יוכל  לנצלו בחודש העוקב ועד לתקרת הרכישה החודשית המקסימלית. יודגש כי יתרת דקות השיחה העומדות לרשות האסיר מוצגות על גבי צג הטלפון במהלך שיחה.

חלק מרווחי חברת בינת מופרשים לשב"ס לטובת תחזוקת המערכת ע"י טכנאים בלבד.

רוב רובם של מקרי הנזק שנגרמו לטלפונים מתוקנים ללא שיפוט אלא במקרי נזק חריגים, בהם נעשה נזק במכוון על ידי אסיר – אז יישפט וייקנס בהתאם.

מערכת 'שחף' בעלת יתרונות רבים בהשוואה למערכת הטלפוניה הישנה, ובנוסף להוזלת תעריפי החיוג באופן משמעותי, יתרונה הגדול של המערכת טמון בכך שהיא מאפשרת שימוש במכשירי הטלפון לאסיר בין היתר באמצעות זיהוי הקולי (מבוסס על דגימת קול, שניטלה בהסכמתו של האסיר) המאפשר לאסיר שימוש פשוט בטלפון, ללא חשש מגניבה או מאבדן של הכרטיס כפי שארע בעבר, וכן מאפשר לאסיר לבצע רכישה של יחידות שיחה נוספות באמצעות הטלפון ולא רק באמצעות הקנטינה כבעבר".

מחברת בינת נמסר:

"בינת זכתה במכרז להפעלת המערכת כחוק, ומפעילה אותה תוך ציות לתנאיו".