ולרי לייבוביץ' (52) מגדל תולעים. כן, תולעים. מדי שנה מפרקות התולעים בחווה שלו בקדש ברנע ברמת נגב כ-100 קוב זבל פירות וירקות נרקבים והופכות אותם לכ-50 קוב הומוס – 'קומפוסט תולעים', שנחשב למטייב קרקע מהטובים בעולם לחקלאות ולגינון.

הרומן של לייבוביץ' עם תולעים החל כתחביב. לפני כשבע שנים הוא פרש לגמלאות אחרי שירות ארוך בשב"ס, ועבר עם זוגתו ושלושת ילדיהם לקיבוץ טללים. שם החל לטפח גינת ירק קטנה עם עצי פרי ושיחי תבלין. "החלטתי שאני רוצה לדשן רק בחומרים טבעיים", הוא מספר. "אני טיפוס שאוהב לחקור. התחלתי לקרוא וגיליתי את העולם הזה".

לייבוביץ' עובד בחוות התולעים. "אני עובד בעיקר עם חרא, אבל אני אוהב את זה" (צילום: ניצן צבי כהן)

לייבוביץ' רכש ממגדל במרכז הארץ גרעין רבייה ראשון בן כ-500 תולעים, והחל לטפח אותו ולדשן איתו את הגינה. "השכן שלי, איש עסקים, ראה איך הגינה מלבלבת ושאל מה הקסם שלי. סיפרתי לו ונתתי לו קצת חומר. אחרי שהוא ניסה את ההומוס גם בגינה שלו, הוא אמר לי: 'תשמע, יש כאן עסק', והציע לי שטח של 200 מטרים רבועים בשטח המסחרי שלו.

"אחרי שנה, המקום כבר לא הספיק, ושכרנו שטח כאן בקדש ברנע. כיום אני מנהל את העסק לבד, ויש לי 9 דונם שמשמשים אותי לגידול התולעים והפקת ההומוס. אני מצליח להפיק כ-30 קוב הומוס נוזלי בשנה וכ-15 קוב הומוס מוצק, ואני משתדל להגדיל כל הזמן את כמות התולעים כדי להגדיל את הייצור ולעמוד בדרישה". הומוס הוא רקבובית, ומקור שמו בלטינית – אומוס, אדמה.

הלקוחות של הומוס רמת נגב הם ברובם חקלאים קטנים ובינוניים, אבל גם גננים חובבים ובעלי גינות. "אין בישראל הרבה מחקר אקדמי על הומוס והיתרונות שלו", מסביר לייבוביץ', "והמודעות למוצר הזה עדיין נמוכה יחסית. לקח לי כשלוש שנים להתחיל לטפטף את זה לחקלאים, אבל התגובות שאני מקבל מהשטח מעידות על שביעות רצון. אני תמיד אומר ללקוחות שלי – תקנו רק אם יש לזה ערך מוסף, אחרת חבל על הכסף".

לייבוביץ' מתלהב כשהוא מספר על היצורים הקטנים והפשוטים. "אלו יצורים שעושים רק טוב לעולם", הוא אומר. "המטרה שלי הייתה לעשות את כדור הארץ מעט יותר בריא, ואין דרך יותר טובה לעשות את זה מייצור הומוס תולעים".

הוא מערבב אדמה ומושיט לי חופן תולעים עסיסי להתרשמות. "בסופו של דבר, אני עובד בעיקר עם חרא", הוא מודה, "אבל אני אוהב את זה. זה עסק, אבל גם תחביב. יש משהו תרפויטי בעבודה עם היצורים הפשוטים הללו. אחרי שנים ארוכות של שירות מורכב בשב"ס ובמשטרה, חיפשתי לעבוד קרוב לטבע".

חקלאי מהמושב: "ההומוס מסייע לשקם את הקרקע"

אלון שלו, חקלאי ותיק מקדש ברנע, מגדל בעיקר עגבניות. "כחקלאי, אני מתרשם שהמוצר הזה הגדיל את היבול שלי בסדר גודל של 25%-30%", הוא אומר כשהגיע לרכוש הומוס נוזלי. "הדשן שאנחנו מוסיפים לקרקע כשלעצמו לא מספיק זמין לצמח בלי המערכת הביולוגית בקרקע, ובגלל ניצול מאסיבי של הקרקעות המערכת הזו גמורה. החומר הזה מסייע לשקם אותה".

אלון שלו. "המוצר הזה הגדיל את היבול שלי בסדר גודל של 25%-30%" (צילום: ניצן צבי כהן)

את הניסויים הראשונים עם הומוס תולעים החל לפני כשלוש שנים. "בשנה הראשונה דישנתי בהומוס רק חלק קטן מכל חממה כדי שאוכל להשוות את התוצאות. כשראיתי שזה עובד, הפכתי את ההומוס לפרוטוקול קבוע בגידול כתוספת לדשן הרגיל. אני מעריך שהתמורה הכלכלית של החומר היא לפחות פי 10 מעלות ההומוס שבו אני משתמש בגידול".

חממת העגבניות של אלון שלו. הגבעולים המאסיביים והמעובים הם תוצאה של הדישון בהומוס (צילום: ניצן צבי כהן)

הדבר הבולט בחממת עגבניות המגי שלו הוא הגבעולים המאסיביים והמעובים של שיחי העגבניות, שמאפיינים חממות שמדושנות באופן קבוע בהומוס. "גם בחצר הבית שלי בעצי הפרי אני רואה שיש לחומר תרומה מאוד משמעותית".

ג'ריקן של 5 ליטרים הומוס נוזלי עולה כ-100 שקלים, ו-5 ק"ג של הומוס מוצק עולים כ-50 שקלים. לחקלאים ולצרכנים גדולים מוכר לייבוביץ' בפחות.

מהיערות הירוקים באירופה לחום של ישראל

ההומוס מכיל כמויות מסוימות של זרחן, אשלגן וחנקן שהם הבסיס לדישון, אבל היתרון המשמעותי שלו הוא העובדה שמדובר בחומר חי, עשיר במיקרואורגניזמים שמתפתחים במעי התולעים ובסביבתן שמסייעים לשורשים בקליטת היסודות החיוניים לצמח. ההומוס כולל גם חומצות שמשפרות את בריאות השורש, ובאדמות קלות כמו אדמה חולית או מדברית, הוא משפר את יכולת החזקת המים של הקרקע.

בעולם קיימים, לדברי ליבוביץ' חמישה סוגי תולעים שמשתמשים בהם כדי לייצור הומוס. "התולעים שלנו הן מזן שנקרא איסניה פטידה, שהשם העממי שלו הוא פשוט 'תולעים אדומות'. אלו תולעים שמוצאן באירופה. הן אלו שעושות את היערות האירופיים כל כך עבותים וירוקים בלי שום דישון מלאכותי, והן גם אלו שהכי מתאימות לאקלים הישראלי".

בניגוד לתהליך קומפוסטיזציה רגיל של חומר אורגני כמו זבל פרות או פירות רקובים שעשוי להביא לפליטה של גזי חממה, הפירוק שמבצעות התולעים הוא פירוק קר, תהליך הרבה יותר בריא לסביבה. "זו דרך טובה יותר לנצל זבל פרות ומזון שנזרק מאשר לקבור אותו, וישראל מייצרת כיום כמויות אדירות של זבל פרות. גם הניצול של ההומוס על ידי הצמחים גבוה יותר מזה של דשנים אחרים, והתהליך הזה מצמצם את הזיהום של מי התהום".

המזון לתולעים: פירות רקובים, קליפות ביצים ושאריות אספרסו

החממות שמשמשות לגידול התולעים מחופות בניילון שצדו החיצוני לבן וצדו הפנימי כהה, כך שבמקום לחמם, הן שומרות על טמפרטורה קרירה יחסית שעדיפה ליצורים הקטנים והעדינים. הייצור של הקומפוסט המוצק נעשה ב'ערוגות' ארוכות ובהן זבל פרות מיושן אותו מרטיבים באמצעות מערכת השקיה.

מדי שבוע מוסיף לייבוביץ' לערוגות שאריות מזון נרקב, בעיקר פירות שנזרקו כי לא התאימו לשיווק, שאריות אספרסו שהוא אוסף מבתי הקפה בקיבוצים באזור, וקליפות ביצים מחוממות וטחונות שאוסף עבורו בית עסק בקיבוץ שמוכר בורקסים טורקיים. "הביצים חשובות", מסביר לייבוביץ', "גם מפני שזה מסייע להן בעיכול, וגם כדי לשמור על סביבה עם חומציות נמוכה".

לייבוביץ' והתולעים. "יש משהו תרפויטי בעבודה עם היצורים הפשוטים הללו" (צילום: ניצן צבי כהן)

לחומר לוקח 4-3.5 חודשים להיות מוכן, וריחו מזכיר אדמת יער. את החלקה המוכנה ל'קציר' הוא מפסיק להשקות ומניח עליה ארגזי פלסטיק עם חורים, ובהם זבל פרות רטוב חדש. מרבית התולעים מהגרות מרצונן מהחומר הישן לחומר החדש והמזין, והיתר מסוננות מההומוס המוכן באמצעות נפה מסתובבת עם חורים קטנים. התולעים שהופרדו חוזרות לעבודה.

"המטרה שלי היא להצליח להגדיל כל הזמן את מספר התולעים, כדי להיות מסוגל להתמודד עם יותר ויותר זבל פרות וחומר אורגני ולייצר יותר ויותר הומוס".

אם מקשיבים בשקט, אפשר לשמוע את התולעים עובדות

בחלק אחר של החממות, מייצרים את ההומוס הנוזלי בעשרות מכלים גדולים. כל אחד מהם מלא עד חציו בהומוס כהה, ובכ-45 אלף תולעים. אם מקשיבים בשקט, אפשר לשמוע אותן זזות ועובדות. "הסוד של ההומוס", מסביר לייבוביץ', "הוא הפעילות הביולוגית שיש בו. המטרה שלנו בהפקת ההומוס הנוזלי היא להעביר מים דרך החומר, כך שיספגו את התכונות הטובות שלו".

נפה להומוס המוצק. בחווה מתארחים חקלאים וגם משפחות עם ילדים סקרנים (צילום: ניצן צבי כהן)

המים מועברים דרך ההומוס באיטיות באמצעות טפטפות, ומנוקזים מהמכלים למכל הקיבול הגדול שממנו הם מועברים לאריזה. "אנחנו מעבירים את הנוזל הזה לפחות שלוש פעמים דרך ההומוס לפני שהוא מוכן ויוצא למכירה".

לא מפחד מתחרות בענף

לייבוביץ' שמח לארח בחווה שלו כל מי שרוצה להגיע וללמוד על תחום הוורמיקומפוסטינג – הפקת קומפוסט באמצעות תולעים, וגם משפחות שרוצות להגיע ולתת לילדים להתלכלך קצת ולהכיר את המפרקים הקטנים של הטבע. הוא לא מפחד מהתפתחות תחרות ויצרנים נוספים. להפך, הדרישה בשוק גדולה מאוד, וככל שיהיו יותר יצרנים, הדבר יעודד מודעות לחומר ומחקר מדעי שישפר את הייצור והשימוש בו. לייבוביץ' מזמין גם מגדלים מקהילת המגדלים הביתיים לחווה שלו.