אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר הגיש הבוקר (ראשון) ליו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, את דוח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים והנתמכים לשנת 2014 ועל פעילות יחידות האכיפה והחקירות באגף בשנת 2015. הדוח מצביע על חיסכון כספי של למעלה מ-130 מיליון ש"ח בשנת 2015, ועל חיסכון של כמיליארד ש"ח בשלוש השנים האחרונות, בעקבות פעילות יחידת האכיפה. במרבית הגופים שנמצאו בהן חריגות לכאורה, מדובר בשכרם של עובדים בודדים בלבד.
על פי הדוח, בשנת 2014 נמצאו חריגות לכאורה ב-9% מהגופים הציבוריים, וזאת לעומת 11% בשנת 2013. מדובר בהמשך מגמה מאז הקמת יחידת האכיפה בשנת 1997, אז עמד שיעור הגופים החורגים לכאורה על כ-44%. "כשאנחנו אומרים חורגים לכאורה הכוונה היא שמצאו מספר עובדים ששכרם חורג, לא שכלל העובדים שכרם חורג", אמרה אתי גבאי-מורלי, סגנית בכירה לממונה על השכר בשיחה עם התקשורת.
בכ-80% מהגופים שעלו לגביהם ממצאים בשנתיים האחרונות נמצאו בין עובד בודד לארבעה עובדים בלבד ששכרם נמצא חורג לכאורה, ואילו רק ב20% נמצאו חריגות לכאורה בשכרם של חמישה עובדים ומעלה. ב-2014 מתוך 66 גופים חורגים לכאורה, נמצאו 48 גופים בהם החריגות לכאורה היו בקרב בעלי תפקידים מרכזיים, בתשעה מהם החריגות לכאורה היו בקרב בעלי השכר הגבוה, ואילו ב-20 היו החריגות לכאורה בקרב עובדי דירוגים מן השורה.
גבאי-מורלי הסבירה כי חריגות שכר פוגעות בחוסנה של הקופה הציבורית, הגופים הציבוריים, האזרחים וביכולתה של המדינה לעשות את את המוטל עליה. "לכן הטיפול בחריגות השכר הוא קריטי. מעבר להתמודדות עם התחושה שאין דין ואין דיין, היא מאפשרת לשמור על אחידות, למנוע עליות בלתי נשלטות בתחום השכר. זה מאפשר לשמור על יציבותו של הסקטור הציבורי בכללותו" אמרה. בין היתר ציטטה את קביעתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השנה, השופט רובינשטיין, שקבע כי הסעיף המאפשר את אכיפת האחידות וההתמודדות עם חריגות שכר הוא "ברמה נורמטיבית גבוהה ביותר, כמעט 'קדושה' בעולם הכלכלה הלאומית".
מנתוני הדוח עולה כי נמצאו חריגות לכאורה ב-36% מהגופים נתמכים, ב-12% מהרשויות המקומיות, ב-8% מהתאגידים הציבוריים, ב-6% מהחברות הממשלתיות, ב-5% מהחברות העירוניות וב-4% מהמועצות הדתיות.
את הבדיקה ביצע האגף באמצעות השוואת השכר בשנת 2014, לשכר בשנת 2013. במידה ושיעור העלייה בשכר עובד, או בשכר הממוצע של דירוג מסוים, נמצא גבוה מהשיעור שנקבע מראש, נחשב השכר כחורג לכאורה. אולם לאחר הבדיקה הראשונית ניתנת לגופים האפשרות להסביר את הממצאים. גופים שהעבירו את התייחסותם, ממנה התברר כי שיעורי השינוי בשכר נבעו מסיבות מוצדקות כהענקת דרגות בהתאם למתח הדרגות, מעבר לתפקיד בכיר יותר, מענקי הצטיינות וכו' – לא נכללו בסופו של דבר בדוח. עם זאת הדגישו באגף כי העובדה שעובד או דירוג מסוים לא מופיעים בדוח כחורגים לכאורה, אינה ראיה לכך ששכרם אינו חורג, וכי חריגות שבבסיס השכר קיימות בהיקפים גדולים יותר מאלו הבאים לידי ביטוי בדוח.
על פי סעיף 29 בחוק יסודות התקציב, מחויבים הגופים המתוקצבים והנתמכים לקבל את אישור שר האוצר בטרם יעניקו לעובדיהם הטבות בשכר או בתנאי הפרישה והעבודה, מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה. לפיכך מפקח הממונה על השכר על כ-800 גופים המעסיקים כ-440 אלף עובדים. לשם כך הוקמה יחידת האכיפה בשנת 1999, ובהמשך יחידת החקירות בשנת 2008. יחידת האכיפה מטפלת במקבלי חריגות השכר, לדברי גבאי-מורל, ואילו יחידת החקירות במאשרי החריגות בדרגים הניהוליים. "עובד שקיבל חריגת שכר, למרות שלא ידע ולא היה מעורב, מפסיקים את החריגה מעתה ואילך, והוא צריך על פי הפסיקה להשיב את הכסף. אנחנו לא מענישים עובדים. הם נפגעים, אבל זה לא עונש. הם רק צריכים להחזיר את הכסף שלא הגיע להם" הסבירה את פעילות יחידת האכיפה. עם זאת אמרה כי מדיניות האגף מתמקדת בבעלי התפקידים והדרגים הגבוהים, מתוך אמונה כי אפקט ההרתעה על הדרגים הגבוהים ישפיע על המערכת כולה.
במכתבה של גבאי-מוראלי המצורף לדו"ח, טענה כנגד החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה באשר לחברת חשמל המתירה לעובדי החברה לנקוט צעדים ארגוניים במחאה על החלטת הממונה להפסיק תשלום רכיבי שכר שנמצאו כחורגים. לדבריה גישה זו מונעת את קיום מצוות המחוקק ועלולה להביא לפגיעה אנושה בפיקוח ובבקרה על הוצאות השכר בסקטור הציבורי.
