אתמול החלו את שנת הלימודים האקדמאית 310 אלף סטודנטים ב-63 מוסדות להשכלה גבוהה. 234,965 סטודנטים ילמדו לתואר ראשון – ירידה של 0.6% מהלומדים אשתקד, 63,120 יחלו את לימודי התואר השני ו-11,075 ילמדו לתואר שלישי.

חייהם של הסטודנטים לא הולכים להיות קלים, כך על פי נתונים סקר שערכה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. "הפער בין ההוצאות החודשיות וההכנסות הסבירות לסטודנטים עובדים, מוכיח כי ללא הישענות על כספי הורים או מלגות, תואר אקדמי הופך למשימה אפשרית אך מורכבת במיוחד." אמר יו"ר ההתאחדות, בהתייחסו לתוצאות הסקר.ל

נתונים מתוך סקר שנערך ע"י אגודת הסטודנטים

ההוצאות עולות ועולות

בסקר הסטודנט, בו השתתפו כ-11,000 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד בארץ, התגלה כי בהשוואה לנתוני הסקר משנת 2015, חלה עלייה של כ – 5% בסך ההוצאות של הסטודנטים בישראל, בהתייחס למספר סעיפים ובהם: תשלומי הדיור, מזון, נסיעות ועוד. כ 40% מהסטודנטים גרים בבית הוריהם או אצל קרובי משפחה כדי לחסוך בעלויות הלימודים.

ממוצע תשלום חודשי בתחום הדיור (שכר דירה ו/או משכנתא), לשנת 2016 הינו 1,279 ש"ח – עלייה של (6.2%) לעומת שנת 2015. ממוצע ההוצאות החודשי על מזון פר סטודנט עומד על 804 ש"ח, עלייה של 11.3% לעומת שנת 2015. ממוצע ההוצאות החודשי על נסיעות פר סטודנט לא השתנה ונותר זה ועומד על 564 ש"ח לחודש.

יו"ר התאחדות הסטודנטים: "עלויות ההשכלה הגבוהה, יחד עם הקושי לממן אותה במקביל ללימודים, מייצרים מצב בו מי שידו משגת מרשה זאת לעצמו, ומי שלא, נדרש לעבוד כפליים."

עוד העלה הסקר כי סך כל ההוצאה החודשית הממוצעת לסטודנט עומדת על 5,120 ש"ח, בעוד שהשכר הממוצע לסטודנט הינו 3,849 ש"ח בלבד. לפי הסקר, סטודנט עובד יסיים שנה קלנדרית אחת עם חוב של 15,252 ש"ח, אם ישלם את כל ההוצאות בעצמו.

רוב מוחלט של הסטודנטים, (83%) ציינו כי הם עובדים במהלך תקופת הלימודים, כאשר 67% מתוכם עובדים לאורך כל השנה, והשאר לסירוגין בחופשות.

נתונים מתוך סקר שנערך ע"י אגודת הסטודנטים

87%  מהסטודנטים שציינו שאינם עובדים דיווחו שהסיבה העיקרית לכך היא כיוון שהלימודים לא מאפשרים זאת / חוסר זמן.

ההוצאה השנתית העיקרית לסטודנט היא כמובן שכר הלימוד, העומדת בממוצע של 13,152 ש"ח בשנת 2016, עלייה של 1,209 שקלים (10.1%) לעומת 2015. נתון מעניין שעולה מהמספר הזה מצביע על מעבר של סטודנטים למוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים, שאמנם יקרים יותר, אך מאפשרים שילוב של עבודה ולימודים אקדמאיים.

עוד חושף הסקר את הפער בין מצבם הסוציואקונומי של תלמידים באוניברסיטאות לבין תלמידי המכללות, כאשר תלמידים מרקע סוציואקונומי גבוה מגיעים ללמוד באוניברסיטאות בשיעור ניכר מאלו המגיעים למכללות. באוניברסיטאות שיעור הסטודנטים עולה, ככל שהכנסת ההורים עולה: 31% מהסטודנטים להורים בעלי הכנסה נמוכה מגיעים לאוניברסיטאות, 41% בקרב בעלי הכנסה בינונית ו- 58% בקרב בעלי הכנסה גבוהה. במכללות מתוקצבות שיעור הסטודנטים יורד, ככל שהכנסת ההורים עולה – 31% מהסטודנטים להורים בעלי הכנסה נמוכה, 27% בקרב בעלי הכנסה בינונית ו- 17% בקרב בעלי הכנסה גבוהה.

ראובן רובי ריבלין, נשיא המדינה: "כשאני רואה אתכם, צעירים וצעירות מכל הקבוצות, מתחילים ללמוד יחד ויודע שתפעלו יחד בירושלים, אני קצת מקנא בכם, אבל בעיקר מתפעל ומחכה לבשורה שתביאו לירושלים ולחברה כולה"

יו"ר ההתאחדות ארדיטי, אמר על תוצאות הסקר: "עלויות ההשכלה הגבוהה, יחד עם הקושי לממן אותה במקביל ללימודים, מייצרים מצב בו מי שידו משגת מרשה זאת לעצמו, ומי שלא, נדרש לעבוד כפליים. יתרה מכך, יש קשר עמוק בין איכות התואר ומידת ההשקעה של הסטודנטים לבין הזמן הפנוי שלהם. במקום שכמדינה נדאג שלבאים בשערי ההשכלה הגבוהה יהיה מספיק זמן להעמיק ולחשוב, יש חוסר התקדמות משווע בנושא, כאשר דוגמא משמעותית היא אי יצירת תכנית לאומית להקמת עוד 20,000 מיטות במעונות שיוזילו בצורה ניכרת את יוקר המחייה".

נשיא המדינה, ראובן ריבלין ביקר באקדמית בצלאל במסגרת פתיחת שנת הלימודים ודיבר על פעילות של "תקווה ישראלית" באקדמיה, עם יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת), בהשתתפות נשיאי כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. מטרת היוזמה היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לציבור הרחב וכמו כן לייצר סביבה לימודית ומרחב שיצליח לקלוט ולהחזיק את הבאים בשעריו עד תום לימודיהם.

נתונים מתוך סקר שנערך ע"י אגודת הסטודנטים

"החברה הישראלית עוברת שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים. ארבע קבוצות הקיימות בה, חילונים, חרדים, דתיים וערבים, הולכות ומתקרבות זו לזו בגודלן אך מתרחקות זו מזו בתפיסות עולמן. מערכת החינוך המפוצלת שלנו, בה לומדת כל קבוצה בנפרד, רק מגדילה את המרחק ביניהן. האקדמיה בצלאל היא מקום חשוב כל כך, דווקא בגלל שזה מוסד יחיד במינו בו לומדות סטודנטיות חרדיות אמנות. אני בטוח שהיושבים והיושבות בחדר מבינים כמה המשפט הזה איננו מובן מאליו. יקיריי ויקירותיי הסטודנטים, כשאני רואה אתכם, צעירים וצעירות מכל הקבוצות, מתחילים ללמוד יחד ויודע שתפעלו יחד בירושלים, אני קצת מקנא בכם, אבל בעיקר מתפעל ומחכה לבשורה שתביאו לירושלים ולחברה כולה. אתם, אתם התקווה הישראלית שלנו. "

המחנכים והמורים של הדור הבא

בשנת תשע"ג החלו את לימודיהם 5,844 סטודנטים חדשים במכללות האקדמיות לחינוך. לכבוד פתיחת שנה"ל האקדמית פרסם הלמ"ס סקר על לימודי ההוראה במכללות והאקדמיות לחינוך. הסקר נערך במהלך תשע"ד בקרב כ 700 סטודנטים, וממנו עולה שרוב הסטודנטים,91.3%, בחרו במקצוע ההוראה כיוון שהוא מעניין ומתאים לכישוריהם. יותר ממחצית מהסטודנטים עבדו במהלך לימודיהם (55.6%), מתוכם 42.3% במקצוע ההוראה. 92.0% מהעובדים עשו זאת לצורך בפרנסה ו-39% על מנת לרכוש ניסיון מקצועי.

בשנים האחרונות ניכר ויכוח על ההבדל בשיטות ההוראה בין המכללות לחינוך לאוניברסיטאות, ביתר שאת עקב הרצון של שר החינוך, נפתלי בנט, לשלב את מכללות ההוראה באקדמיה. בלב הדיון נבחן מימד ההתנסות בהוראה במהלך הלימודים. מקרב הסטודנטים שנשאלו בסקר, 74.8% התנסו בהוראה מעשית, 68.4% דיווחו כי יש קשר בין תהליכי ההכשרה במכללה לתהליכי ההכשרה בבית הספר ו 80.7% הרגישו שההתנסות תרמה להם מבחינה מקצועית ואחוז דומה הרגישו שהם תרמו לתלמידים.

תמונה מעניינת שהעלה הסקר מראה שבמגזר הערבי השיקול החברתי בבחירת מקצוע היה גבוה יותר מזה של היהודים (67.3% לעומת כ-50%, בהתאמה). 72.4% מהסטודנטים הערבים מעריכים שיש להם סיכויים טובים לעסוק בהוראה, בהשוואה ל-87.6% בקרב כלל הסטודנטים ו85.5% מהסטודנטים הערבים הביעו רצון להיות מורים בעקבות שנת ההתנסות, לעומת כ-68% בקרב הסטודנטים היהודים.