הדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים הגיע אתמול (שני) לוועדת הכספים של הכנסת. בהעדר המלצות של שר האוצר, לא יכלו חברי הועדה להצביע על קבלתן. במצב הנוכחי, אם החקיקה לא תושלם עד לסוף השנה, גיל הפרישה לנשים יעלה באופן אוטומטי ל-64 וכך גם הזכות לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי. יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) החליט להיעתר לבקשת שר האוצר משה כחלון ולאפשר לו מספר ימים נוספים על מנת לקבוע לוחות זמנים חדשים לחקיקה, אך הבטיח שגיל הפרישה לא יעלה ב-31 בדצמבר.
הפלונטר של חוק העלאת גיל הפרישה לנשים
הדיון הבוקר בוועדה גילה את הפלונטר שיצר החוק שחייב את שר האוצר והכנסת לתקן את חוק גיל הפרישה לנשים עד ל 31 בדצמבר 2016. על פי החוק, היה צריך שר האוצר להגיש את המלצתו לוועדת הכספים עד ל-30 בספטמבר. הבוקר בישר יו"ר ועדת הכספים כי שר האוצר העביר לו מכתב המודיע כי טרם החליט על המלצותיו בנושא. "מקריאה ראשונה נראה שהמלצות הוועדה ראויות" כתב כחלון לגפני, "אך בשל חשיבות הנושא ומורכבותו ובשל הרצון להגיע להסכמה עם הגורמים העוסקים בנושא שנים רבות אבקש להשהות את הגשת המלצתי"
דחיית ההצבעה בוועדה העלתה את השאלה מה יקרה במידה ולא יתבצע כי תיקון לחוק גיל הפרישה. על פי היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אופק, גיל הפרישה לנשים יישאר על כנו, ואילו על פי המחלקה המשפטית של משרד האוצר גיל הפרישה לנשים יעלה באופן אוטומטי ל-64.
במהלך הדיון נחשף כי למעשה הבעיה האמתית נמצאת בחוק אחר. חוק הביטוח הלאומי המגדיר, בין היתר, את הגיל לזכאות לקצבת זקנה. עו"ד שלומי מור, מהמחלקה המשפטית של המוסד לביטוח הלאומי הסביר לחברי הוועדה כי על פי הטבלאות המצורפות לנוסח החוק, בהעדר תיקון חקיקה ייאלץ המוסד לעדכן את גיל הפרישה החוקי לקביעת זכאות לקצבת זקנה לגיל 64. בדבריו של עו"ד מור תמכה גם עו"ד גלי עציון מנעמ"ת שהציעה לחברי הכנסת לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שיוצמד לחוק גיל הפרישה, כך שהדיון על העלאת גיל הפרישה יוכל התקיים ללא "אקדח צמוד לרקה".
דרושה דחייה
נציגת משרד האוצר בדיון, סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך ביקשה מהוועדה לאפשר את תיקון החוק עד למועד הנוכחי, זאת על אף ששר האוצר טרם הגיש את המלצתו. לטענת מבורך, דחייה של החלת החוק מעבר לראשון בינואר 2017 תאלץ את המשרד לבצע תיקונים רבים בהפרשות לפנסיה ובהערכות האקטואריות של המוסד לביטוח לאומי ושל קרנות הפנסיה הוותיקות. מנגד החלטה לאפשר לשר האוצר שהות בהגשת המלצתו תוך שמירה על לוחות הזמנים הקיימים בחוק תיצור מצב בו לוועדה לא יוותר זמן לקיים דיון משמעותי על המשמעויות וההשלכות של הצעת שר האוצר.
ביחס ללוחות הזמנים הציג שי בירן, מנכ"ל המחלקה הכלכלית של ההסתדרות את עמדת הארגון. "העלאת גיל הפרישה היא נושא מורכב ומסובך בעל השלכות ולכן אנחנו חושבים שנכון לתת לדיון הציבורי דחייה של שנה", אמר בירן.
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), תמכה בצורך בדחיית לוחות הזמנים הקבועים בחוק על מנת לאפשר דיון עומק "בגלל שתוחלת החיים במקומות השונים בישראל אינה שווה, המקומות החלשים ממנים את הפנסיה של המקומות החזקים. סד לוח הזמנים הנוכחי לא מאפשר ללכת למהלך דרמטי. צריך לתקן את החוק שיאפשר את הזמן על מנת להגיע להסכמות".
מסקנות בעייתיות
במהלך הדיון, בו היה יו"ר הוועדה גפני הנציג היחיד מטעם הקואליציה, העלו חברי הכנסת של האופוזיציה טענות רבות נגד המלצות הוועדה שבחנה את הנושא ופורסמו בתחילת החודש. בעוד שרובם הסכימו שיש להעלות את גיל הפרישה לנשים, עיקר הביקורת נגעה למנגנונים שהוצעו על מנת לתמוך בנשים שייפגעו מהצעד. טענותיהם של חברי הכנסת המחישו את הצורך בדחיית הדיונים על החוק על מנת לאפשר מתן מענה הולם לסוגיות רבות שלא קיבלו מענה בהמלצות הועדה.
"לא יתכן שפתרון בעיות רוחב יבוא על חשבון החוליות החלשות ביותר" אמר ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), "נשים שמפוטרות בגיל 59-58 נחשבות למתות בשוק העבודה. העלאת גיל הפנסיה גוזרת עליהן עוני מרוד למשך שנתיים נוספות. אנחנו לא יכולים להתעלם מנשים העובדות במקצועות שוחקים. הן לא יכולות לעמוד יותר. על גופן ניכר כי הן עובדות כל חייהן בעבודה שוחקת. ולהן צריך לתת את האפשרות להכריע".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) סקר את הנושאים שלטענתו לא נתנה עליהם את הדעת הוועדה שעסקה בנושא. "שיעורי התעסוקה של נשים בגילאים המבוגרים נמוכים הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. הפער בהכנסות של גברים ונשים באזור הדמדומים שבין סיום העבודה בפועל לגיל הרשמי בו מתחילים לקבל קצבה ילך ויגדל" אמר, "אם פערי השכר נשארים בעינם ואף מתרחבים בגילאים המבוגרים, הצבירה הפנסיונית נפגעת. אנחנו לא מתייחסים לעובדה הביולוגית הפשוטה שנשים נושאות בנטל של הבאת ילדים לעולם. אני מגבש הצעת חוק שעל כל ילד שאישה מביאה לעולם יהיה שקול לחצי שנה של עבודה עד לשלושה ילדים. הנושא של מקצועות שוחקים צריך להתייחס גם לגברים. אומנם ברוב המקצועות השוחקים יש רוב נשי. אבל צריך לייצר מציאות דיפרנציאלית שמאפשרת התייחסות שונה למקצועות שונים".
נשיא ארגון העצמאיים, עו"ד רועי כהן הציג את המשמעויות של העלאת גיל הפרישה לנשים על עשרות אלפי העצמאיות בישראל. "מדובר בדוח מעוות שלא לוקח בחשבון את העצמאיות שעובדות עד יום מותן מאחר ואין להן לא פנסיה ולא הסדר ולא כלום" אמר כהן, "עכשיו לוקחים את המעט שהן מקבלות בקצבת הזקנה ודוחפים אותן לעוני של שנתיים נוספות. אין בהמלצות הוועדה כל התייחסות לנושא של הנשים העצמאיות. הן לא כולן עורכות דין ונשות עסקים. יש בהן ספריות, צלמות, נהגות ומורות דרך שהחוק הזה יגרור לעוני".
בסיום הדיון הודיע גפני כי הוא מעוניין להיעתר לבקשתו של שר האוצר ולאפשר להחלטה להתקבל בהסכמה רחבה של חברי הכנסת ובהסכמה גם עם אנשי האוצר. מנגד אמר כי הוא מעוניין שלוועדה יהיה פרק זמן של שלושה חודשים לפחות על מנת לדון בהצעת החוק ובמשמעויותיה. לבסוף פסק גפני כי הועדה תמתין להמלצות השר והוסיף "אין ב-31 בדצמבר העלאת גיל הפרישה. אנחנו נאריך את המועד."
