סקירה שערך הכלכלן הראשי במשרד הכלכלה מעידה כי בשנים האחרונות ניכר שיפור מסויים במידת ההתאמה של המקצועות אותם בוחרים סטודנטים ללמוד, לצרכי שוק העבודה. השיפור נמדד ביחס לנטיית הסטודנטים ללמוד מקצועות שההכנסה הממוצעת של בוגריהם גבוהה.
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשיעור המתחילים בלימודי רפואה וכוח עזר רפואי, וכן עליה בשיעור המתחילים ללמוד מדעי המחשב. שני מקצועות אלו נחשבים למקצועות שלבוגריהם שיעור ההכנסה הממוצע הגבוה ביותר, ולאחריהם בוגרי מקצועות ההנדסה. מקצועות המשפטים, הביולוגיה וההנדסה שומרות על יציבות, ועל אף עליה חדה בשיעור הלומדים עסקים וניהול מאז שנת 1998, בשנתיים האחרונות ירד הביקוש ללימודי מקצועות אלו.
בחינת ההכנסה הממוצעת של בוגרי מקצועות הלימוד השונים מאפשרת להתרשם כי כישורים ספציפיים כגון ידיעת תיכנות או הנדסה, מנבאים הכנסה גבוהה יחסית, והשתלבות קלה ומוצלחת יותר בשוק העבודה לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות.
בהשוואה בינלאומית מאופיינת ישראל בשיעור גבוה של בוגרי לימודים בתחומי מדעי החברה ומשפטים. לעומת זאת, על אף תעשיית התוכנה המשגשגת של ישראל היא אינה מאופיינת בשיעור גבוה של בוגרי תואר במדעי המחשב. כמו כן נראה שבישראל ישנו ביקוש רב יחסית למקצועות החינוך וביקוש מועט יחסית למקצועות הרפואה. ייתכן והדבר נובע מהרכב הגילאים של החברה הישראלית המוביל לביקוש רב יחסית לאנשי חינוך ומועט יותר לעובדים בתחום הבריאות.
עוד עולה כי שיעור לומדי המשפטים בישראל גבוה יחסית. באשר לנתון זה מציגים כותבי הדו"ח חוות דעת של מומחים הטוענים כי שיעור גבוה של משפטנים מעיד על מערך תמריצים שאינו אופטימלי להשגת צמיחה ארוכת טווח. "הטענה היא שככל שבמשק יש פחות גורמים יצרניים, כמו בוגרי הפקולטות להנדסה, ויותר גורמים שהם לכאורה פחות יצרניים, כמו בוגרי משפטים, כך הצמיחה נמוכה יותר" הסבירו בדו"ח, "ההסבר לכך הוא שהדבר עשוי לרמז על רגולציה רבה מדי ו/או לא חכמה מספיק, וכן על חוקים לא ברורים שעשויים להיטיב עם 'רודפי רנטות' על חשבון היזמות והיצירתיות". כלומר, ריבוי המשפטנים עשוי לרמוז על מערך תמריצים במשק, המעודד רכישת כישורי משא ומתן להשגת "פלח מהעוגה" על חשבון רכישת כישורים שיסייעו ל"הגדיל את העוגה". הסבר אלטרנטיבי לריבוי המשפטנים גורס כי מקצוע המשפטים נחשב כשער כניסה כללי לשוק העבודה, עם שיעור נשירה נמוך, ולכן רבים מהלומדים אותו אינם מתכוונים לעסוק בתחום.
בדו"ח ממליץ הכלכלן הראשי על צעדי מדיניות שונים שיאפשרו את המשך חיזוק הקשר בין שוק העבודה והאקדמיה. לדבריו יש לפעול להסרת חסמים בפני התרחבות תחומי ההיי-טק באקדמיה, להגביר את השקיפות לגבי שכר הבוגרים בתחומים השונים על מנת לאפשר לסטודנטים לבצע בחירות מושכלות יותר בבחירת תחום לימודיהם, לעודד תוכניות להקטנת הנשירה מלימודי מדעים ולעודד את המוסדות האקדמיים לסקור את מידת התאמת תוכניות הלימודים לצרכי שוק העבודה.
"שכר הבוגרים, בו מתמקד הניתוח, הוא היבט משמעותי, הן ברמת הפרט והן ברמת המשק, אך ברור כי להשכלה גבוהה היבטים חשובים לא פחות כגון הקניית ידע ועניין, וכן הכשרה לקריירה אשר תספק לפרט סיפוק אישי ומקצועי", נכתב בהקדמה לדו"ח.
