דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בחירות בארה"ב

ארה"ב בוחרת / אז מה היה לנו? רגעי השיא והשפל של המירוץ לנשיאות

מפרשיית המיילים של קלינטון והנאום המועתק של מלניה טראמפ, דרך גיוס סלבס לתמיכה במועמדים, ועד להאשמות בפגיעה מינית. מה עבר על ארה"ב בחודשים האחרונים?

המועמדים לנשיאות קלינטון וטראמפ לקראת עימות טלויזיוני (צילום ארכיון: סוכנות AP).
המועמדים לנשיאות קלינטון וטראמפ לקראת עימות טלויזיוני (צילום ארכיון: סוכנות AP).
יאיר ויטמן
יאיר ויטמן
עורך ניו- מדיה
צרו קשר עם המערכת:

בעוד שעות ספורות ייפתחו הקלפיות בחוף המזרחי של ארה"ב ומערכת הבחירות שנדמה כאילו נמצאת כאן כבר נצח תגיע אל הישורת האחרונה שלה. רגע לפני שזה קורה וקצת פחות מיממה לפני שנדע במי יבחר העם האמריקני להוביל את המעצמה הגדולה בשנים הקרובות, בואו ונלך קצת אחורה וניזכר ברגעי השיא והשפל של מערכת הבחירות הזאת.

לפני כן, כמה דברים שחשוב להכיר לגבי שיטת הממשל האמריקנית. שיטה זו, באה לאזן בראש ובראשונה את המתח המתקיים בארצות הברית בין השלטון המרכזי (הפדרלי) לבין השלטון של כל אחת מהמדינות המרכיבות את הפדרציה הגדולה. השיטה התעצבה במשך 240 שנות קיומה של ארה"ב ועברה טלטלות כמו מלחמות וביניהן מלחמת האזרחים, התנקשויות בנשיאים, קליטת גלי מהגרים, משברים כלכליים ותיקונים חוקתיים.

איך זה עובד כבר 240 שנה?

בבסיסה של השיטה עומדים שני מסמכים. הראשון, הכרזת העצמאות האמריקנית שסימלה ב-4 ביולי 1776 את התנתקות 13 המושבות שלחופיה המזרחיים של אמריקה הצפונית מהכתר הבריטי ובתחילתה (פיסקה שנייה) מופיעות המילים: "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר". השני הוא החוקה האמריקנית שנכתבה בפילדלפיה ב-1787 ומהווה את המסמך המגדיר את מהות הברית והקשר בין המדינות ובין השלטון הריכוזי תוך שהיא מפרטת את סמכויות הנשיא וסגנו, הקונגרס ומערכת המשפט. מאז כינונה ועד היום נקבעו בחוקה האמריקנית 27 תיקונים העוסקים במגוון נושאים וסוגיות שהתעוררו עם השנים. הרשות המחוקקת הפדרלית (הקונגרס) מורכבת מבית הנבחרים בו יושבים 435 נציגות ונציגים של המדינות על-פי גודל אוכלוסייתן הנבחרים כל פעם לשנתיים, ומהסנאט בו יושבים 100 סנאטורים, שניים מכל מדינה, הנבחרים כל פעם לשש שנים. בראש הסנאט עומד סגן הנשיא לו יש זכות הצבעה במקרה של תיקו. כל הנציגים בבית הנבחרים ושליש מהנציגים בסנאט מועמדים אף הם לבחירות יחד עם הבחירות לנשיאות ותוצאת הבחירות הללו עשויה להיות דרמטית ומשמעותית לא פחות מזהות העומד/ת בראש הבית הלבן.

היכל הקונגרס האמריקאי (צילום: whitehouse.gov / ויקיפדיה).
היכל הקונגרס האמריקאי (צילום: whitehouse.gov / ויקיפדיה).

 

בראש הרשות המבצעת בארה"ב עומד הנשיא שנבחר על-ידי הציבור האמריקני לכהונה של ארבע שנים ולכל היותר, לשתי כהונות. הנשיא הוא לרוב מועמד מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב, המפלגה הדמוקרטית או המפלגה הרפובליקנית ונבחר על ידי מפלגתו בהליך של בחירות מקדימות (פריימריז) המתקיימות באופן אחר בין מדינה למדינה. לאחר היבחרו, בדרך כלל, יכריז המועמד גם על מי שירוץ יחד איתו כסגן נשיא מטעם המפלגה. כאמור, הנשיא נבחר כל ארבע שנים בבחירות בהן יכולים להצביע אזרחים אמריקניים בני 18 ומעלה שנרשמו כבוחרים ולא נשללה מהם זכות ההצבעה מסיבה כלשהי. בארה"ב כיום מדובר על כ-150 מיליון בני אדם שמתוכם כ-86% הצביעו בבחירות האחרונות אולם הללו מהווים פחות מ-60% מכלל הבוחרים האפשריים. שיטת הבחירות היא כזאת שלכל מדינה ישנם אלקטורים מטעמה שמספרם הוא בהתאמה לגודל אוכלוסיית המדינה וכך למשל לקליפורניה 55 אלקטורים בעוד שלמונטנה רק שלושה. בכל מדינה (חוץ מנברסקה ומיין בהן השיטה קצת אחרת) המועמד שזוכה למירב הקולות גורף את כלל האלקטורים של המדינה. נבחר לנשיאות המועמד שזכה ביותר ממחצית מ-538 האלקטורים.

הבית הלבן (צילום: Mark Skrobola \ flickr)
הבית הלבן (צילום: Mark Skrobola \ flickr)

הבחירות המקדימות הדמוקרטיות – "Feel The Bern"

הנשיא ברק אובמה מסיים כהונה שנייה ועל-פי החוקה נאסר עליו להתמודד שוב. לכן במפלגה הדמוקרטית ניגשו לקיים בחירות מקדימות כשלהתמודדות התייצבו שני מועמדים: הילרי קלינטון וברני סנדרס.

במשך קרוב לחודשיים נלחם ברני סנדרס, סנאטור מטעם מדינת ורמונט, על קולותיהם של חברי המפלגה הדמוקרטית כשהוא מביא אתו אג'נדה מוצהרת של דמוקרטיה-סוציאליסטית וקורא תגר על רבות מן המוסכמות החברתיות של ארה"ב ואפילו של מפלגתו הליברלית יחסית. כך למשל יצא נגד אופן חלוקת ההון בארה"ב ונגד ה"וואן פרסנט" (האחוזון העליון), מושג מימי מחאת Occupy Wall Street המבטא את סלידתם של ה-99%, האנשים הפשוטים, מהאופן בו הכלכלה משרתת רק את בעלי ההון. סנדרס הרבה לטעון כי קלינטון משתייכת למחנה הזה וכי תלותה בתרומותיהם של עשירים מייצרת לה בעיית נאמנות שכן כעת היא מחויבת לתורמיה. עוד יצא סנדרס נגד חברות התרופות, תעשיות מזהמות ובעד מאבקם של השחורים בארה"ב נגד האלימות המשטרתית המופנית כלפיהם.

באחד הסרטונים מעוררי המחלוקת (או השראה, תלוי את מי שואלים) שלו הוא מגייס לצידו את נאומו המפורסם של צ'ארלי צ'פלין מתוך הסרט "הדיקטטור הגדול":

https://www.youtube.com/watch?v=E41-zhrAnZA

סנדרס נתמך בעיקר על-ידי צעירים לבנים (ה-millennials או בני דור ה-y) כמו גם על-ידי שורה של אמנים, שחקנים ומוזיקאים ביניהם השחקים דני דה-ויטו ומארק רופאלו, הבדרנית שרה סילברמן ופלי (Flea), בסיסט להקת ה"רד הוט צ'ילי פפרז". עוד זכה לתמיכה לא מבוטלת מצד חברי קונגרס, מושלים וראשי ערים מטעם המפלגה.

מולו התמודדה הילרי קלינטון, שועלת קרבות מנוסה בזירה הפוליטית והציבורית במגוון תפקידים שנהנתה מתמיכתם של הבוחרים המבוגרים יותר, של המעמדות המבוססים ושל בני המיעוטים כמו גם מתמיכה כלכלית של גופים כלכליים מהעוצמתיים בעולם ומתמיכת מרבית מנגנון המפלגה הדמוקרטית.

סרטון ההודעה של קלינטון על התמודדותה:

בסופו של דבר עמדו לסנדרס לרועץ מספר גורמים ביניהם היותו אאוטסיידר למפלגה הדמוקרטית, היעדר ניסיונו בתפקידים ברמה הלאומית, תדמיתו הקיצונית ועמדותיו הכלכליות כמו גם רקורד ההצבעות שלו שעיתים היה בניגוד לעמדה הדמוקרטית (בסוגיות נשק למשל) והיעדר יכולתו להשתוות למטה קלינטון בסכומים אותם גייס למסע הבחירות שלו. לאחר שהבין שלא יזכה במועמדות מטעם המפלגה הודה סנדרס בניצחונה של קלינטון והביע את תמיכתו בה במרוץ לבית הלבן.

יש האומרים כי השפעתו של סנדרס על מערכת הבחירות הייתה גדולה על אף הפסדו שכן במטרה למצב את עצמה כמועמדת אטרקטיבית עבור קהל הבוחרים המזוהים עימו "זזה" קלינטון שמאלה בעמדותיה, במיוחד בכל מה שקשור לעמדה בדבר העלאת שכר המינימום והגברת המיסוי על בעלי ההון.

הילארי קלינטון וברני סנדרס בעימות. צילום: AP
הילארי קלינטון וברני סנדרס בעימות. צילום: AP

הבחירות המקדימות הרפובליקניות – "Royal Rumble"

במפלגה הרפובליקנית הסיפור היה אחר לחלוטין כשאל הבחירות המקדימות ניגשו לא פחות מ-19 מתמודדים ביניהם סנאטורים ומושלי מדינות בעבר ובהווה, אשת העסקים קרלי פיורינה ועוד. חלקם פרשו עוד לפני תחילת המירוץ או במהלכו וארבעה בלטו ככאלה שניסו בכל כוחם לזכות במועמדות מטעם המפלגה: ג'ון קייסיק, מרקו רוביו, טד קרוז ודונלד טראמפ כמובן.

קייסיק, מושל אוהיו ובעבר נציג בית הנבחרים מטעמה, נחשב מתון יחסית במפלגתו על אף עמדותיו התקיפות נגד הפלות ופעולתו כמושל להקשות על נשים לבצע הפלה ועל ארגוני סיוע בתחום להתקיים ולקיים הסברה. קייסיק התמודד בעבר בשנת 2000 על מועמדות מטעם המפלגה והפסיד לג'ורג' וו. בוש. גם בבחירות המקדימות האלה ניצח רק במדינתו אוהיו וגרף את תמיכתם של 161 צירים בסך הכל.

רוביו, סנאטור מפלורידה ובעבר נציג מטעמה לבית הנבחרים נחשב לאחד הפוליטיקאים השמרנים בארה"ב כשהוא נתמך בחלק מדרכו על-ידי תנועת "מסיבת התה" השמרנית אך בשל אהדתו לזכויות מהגרים ורפורמות בנושא, בעיקר על רקע היותו בן למהגרים קובנים, איבד את תמיכת התנועה. רוביו החליט שלא להתמודד שוב לסנאט על מנת להתמקד במירוץ לנשיאות אולם לאחר שאפילו במדינתו פלורידה הפסיד לדונלד טראמפ החליט לחזור בו ולהתמודד בבחירות הקרובות לסנאט.

בסופו של דבר ניצח רוביו רק בבחירות המקדימות של מדינת מינסוטה וקיבל את תמיכתם של 173 צירים בלבד.

קרוז, סנאטור טקסני ממוצא קובני שעובדת לידתו בקנדה היתה עילה למספר עתירות נגד זכותו כלל להתמודד, שכן נשיא ארה"ב חייב להיות בין היתר יליד ארה"ב, היה המתמודד שהיווה את התחרות הרצינית ביותר לדונלד טראמפ בהתמודדות על המועמדות מטעם המפלגה הרפובליקנית כשניצח בבחירות המקדימות ב-11 מדינות וזכה לתמיכתם של 551 צירים. קרוז הוא פוליטיקאי שמרן המתנגד להפלות, כופר באחריותה של האנושות להתחממות הגלובלית, מתנגד לנישואים חד-מיניים ותומך בהגבלת הגירה מחד והרחבת אשרות העבודה של מהגרי עבודה מיומנים מאידך. כחלק מגישתו האנטי-ריכוזית, במספר נושאים קרוז תומך בזכותן של המדינות להחליט מה קורה בתחומן, כך למשל בסוגיות כמו נישואים חד-מיניים או לגליזציה של קנאביס, חרף התנגדותו העקרונית.

טד קרוז בימים מבטיחים יותר (ארכיון) צילום: איי. פי
טד קרוז בימים מבטיחים יותר (ארכיון) צילום: איי. פי

סרטון ההכרזה של טראמפ:

ניתן לומר שאל מול כל אלה התייצב דונלד טראמפ. איש עסקים, איש תקשורת ופוליטיקאי שלאורך השנים הפגין מספר פעמים שאיפות פוליטיות כולל הגשת מועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפורמיסטית בשנת 2000 וביטולה לפני שהבחירות התחילו. טראמפ סחף את המפלגה הרפובליקנית כשהוא מנצח ברוב מוחלט של המדינות וזוכה בתמיכתם של 1,441 צירי המפלגה, כל זאת כשכל המנגנון של המפלגה גוייס נגדו וכמעט אף אחד מבכיריה לא הביע בו תמיכה. האהדה הציבורית לה זכה סגנונו הבוטה כמו גם חלק מהסקרים שהראו שהוא המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לנצח את שני המועמדים הדמוקרטים היו מקפצה משמעותית עבורו כשלאלה תרמה גם העובדה שמבין המועמדים, ועל אף התבטאויותיו הקולניות, טראמפ מחזיק בדעות המתונות ביותר ביחס למספר נושאים וגם חששם של חברי המפלגה להעמיד מתמודד קיצוני מדי שיחק לטובתו. לכל אלה יש להוסיף את החשש בקרב בכירי מפלגה שכן תמכו בו כי במידה ויפסיד בהתמודדות על מועמדות מטעם המפלגה הרפובליקנית ירוץ באופן עצמאי ויפצל את הקולות. אבל מעל לכל אלה, טראמפ הצליח למצב את עצמו אל מול ציבור הבוחרים הרפובליקני (ובהמשך גם האמריקני) כשילוב נדיר של אנדרדוג ומצליחן, שני דברים שהתרבות האמריקנית מאד אוהבת לאהוב. מצד אחד, התמודדותו כנגד כל הממסד השמרני והמאורגן של המפלגה הרפובליקנית כשהוא מביא איתו רוח חדשה ואווירה מלהיבה ומצד שני הצגתו את עצמו, במידה מוגבלת של צדק, כאיש עסקים מצליח, עשיר, מוקף נשים ופאר וכל מה שהחלום האמריקני מוכר. ביחס לעמדותיו, טראמפ הפגין חוסר עקביות לאורך השנים במספר נושאים אך בהחלט ניתן לומר שמקומו בפלג המתון של המפלגה הרפובליקנית כשלצד זה, כחלק מהקמפיין יצא בהצהרות קיצוניות אך פופולריות במגוון נושאים כמו זכויות נשיאת נשק, מדיניות הגירה ובניית החומה המפורסמת בין ארה"ב למקסיקו, צמצום החופש לבצע הפלות ועוד.

אסיפת בחירות של דונאלד טראמפ. צילום: AP
אסיפת בחירות של דונאלד טראמפ. צילום: AP

בכינוס המפלגה, רגע לפני שנבחר להנהיגה בבחירות נאמה אשתו, מלניה טראמפ, נאום שצלצל לאנשים מוכר ובעידן האינטרנט, חיפוש קצר העלה שמדובר בנאום שחלקים לא מבוטלים ממנו הועתקו מנאום שנשאה מישל אובמה כמה שנים לפני כן.

ב-21 ביולי הוכרז רשמית טראמפ כמועמד המפלגה לנשיאות ארצות הברית.

ואז נותרו שניים.

פרשיית המיילים – מה קרה שם?

ב-2009 מונתה הילרי קלינטון על-ידי ברק אובמה למזכירת המדינה האמריקנית. בניגוד לנהלים, במקום לפתוח חשבון מייל ממשלתי המשיכה לעבוד עם המייל האישי שלה, דבר שנמשך על-פני כמה שנים. מה הבעיה עם זה? ובכן, ישנן שתי בעיות מרכזיות: האחת, כשהמיילים של מזכירת המדינה לא עוברים דרך הצינורות המקובלים אין דרך למנגנוני הביקורת של המדינה לוודא שהתכנים העוברים בו וקשורים לתפקודה כמזכירת המדינה הם תכנים הולמים ושכל התכתובות שלה הן ראויות. למשל, האפשרות התאורטית שכמזכירת המדינה היא קושרת קשרים עם אנשי עסקים, מנהיגי מדינות אויב וכו'. השנייה, סוגיית אבטחת המידע של מיילים שחלקם עוסקים בנושאים רגישים לבטחון האומה ואף מסווגים סודיים ביותר. ניתן להעריך ששרת ממשלתי ייעודי למזכירת המדינה יהיה בעל אבטחה רצינית יותר משרת פרטי. בנוסף התגלה גם שקלינטון מחקה רבים מהמיילים שלה מבלי לספק הסברים טובים לסיבה לכך או לתוכנם של המיילים האלה.

מוחקת/מנהיגת העולם החופשי (מתוך טוויטר)

ה-FBI החל לחקור את העניין ובחודש יולי החליט לסגור את החקירה בשל היעדר ממצאים על התנהגות פלילית אולם ראש הארגון, ג'יימס קומי, ציין כי קלינטון נהגה ברשלנות קיצונית.

סוגיית המיילים וההתנהלות הן של קלינטון ואנשיה והן של ה-FBI ביחס לפרשה שימשה קלף נגד קלינטון בידי טראמפ במסע הבחירות.

בסוף אוקטובר הודיע במפתיע ראש ה-FBI כי החקירה נפתחת שוב ואמש (שני) הודיע כי שוב לא נמצאו ראיות המעידות על מעשים פליליים.

הילארי קלינטון במסיבת עיתונאים שכינסה (צילום: AP)
הילארי קלינטון במסיבת עיתונאים שכינסה (צילום: AP)

כשירותה הרפואית של קלינטון

באירוע לזכר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר נתפסה קלינטון על-ידי צלם וידאו כשהיא נתמכת על-ידי אנשיה ומתמוטטת בדרך לרכב. זאת כשבוע לאחר שבכנס בחירות בקליבלנד נתקפה שיעולים ולא הצליחה לסיים את נאומה.

https://www.youtube.com/watch?v=FVDyciOQCak

ממטה קלינטון מסרו כי קלינטון חשה ברע בשל החום ומיהרו להוציא אותה אל מול המצלמות לשדר "עסקים כרגיל". במטה טראמפ לא אחרו לנצל את התקרית כדי לטעון שקלינטון לא כשירה לתפקד כנשיאה, בין היתר בשל מצבה הבריאותי אותו היא מסתירה מן הציבור. המקרה אכן הוביל מבחינת קלינטון לירידה בסקרים, ירידה שנבלמה רק עם העימות הנשיאותי הראשון בסוף ספטמבר.

הילרי קלינטון ביציאה מדירת ביתה בניו יורק ב11/9/2016, לאחר שחשה ברע במהלך טקס (צילום: AP).
הילרי קלינטון ביציאה מדירת ביתה בניו יורק ב11/9/2016, לאחר שחשה ברע במהלך טקס (צילום: AP).

"דיבורי חדר מלתחות"?

בתחילת אוקטובר נחשפה קלטת וידאו משנת 2005 בה טראמפ התבטא בצורה סקסיסטית ואלימה ביחס לנשים וכשהוא מתפאר ב"כיבושיו" ואיך כשהוא כוכב הוא לא צריך לבקש רשות לנשק ועוד התבטאויות מקוממות עוד יותר. הקלטת עוררה הדים בשני המחנות כשמצד אחד נטען על-ידי קלינטון ורבות ורבים אחרים כי מעשים שכאלה הם פליליים ודיבורים שכאלה ודאי אינם הולמים עבור מי שאמור להנהיג את העולם החופשי ואף לא למתמודד לתפקיד. טראמפ מיהר להתנצל על ההתבטאויות וטען שהן לא נאותות אך פתר אותן כ"דיבורי חדרי מלתחות" וכדברים שגברים אומרים כשהם לבד.

תומכת טראמפ מגינה עליו לאחר חשיפת הפרשה:

בעקבות חשיפת הסרטון החלו להיחשף יותר ויותר נשים שטענו שטראמפ תקף אותן מינית לאורך השנים.

הגברת הראשונה לא שותקת

בתגובה להיערמות הפרשיות של תקיפות מיניות בהן מעורב לכאורה טראמפ ובמיוחד על רקע התבטאויותיו שנחשפו יצאה מישל אובמה בנאום משלה באירוע בחירות של קלינטון וסחפה אחריה את הרשת בנאום שהפך וויראלי ומובא כאן מתורגם במלואו לעברית.

https://www.youtube.com/watch?v=r7e3QKKOp50

בין היתר אמרה מישל אובמה: "זהו איננו משהו שאנו יכולות פשוט להתעלם ממנו. זה לא משהו שאנו יכולות לטאטא מתחת לשטיח, כהערת שוליים מטרידה בעונת בחירות עצובה. מפני שלא הייתה זו סתם "שפה משוחררת", ולא הייתה זו 'שיחת מלתחות'. זה היה אדם רב-עצמה, מדבר בחופשיות ובפתיחות על התנהגות מינית טורפנית, תוך שהוא מתפאר בשליחת ידיים ונשיקות לעבר נשים, כשהוא משתמש בשפה כה גסה שרבות מאיתנו חששו פן ילדינו ישמעו אותה בעת שנדליק את הטלוויזיה. ואם לא די בזאת, עתה כבר די ברור שזהו איננו מקרה מבודד".

תרבות דיון – הדיבייטים הנשיאותיים

שני המתמודדים נפגשו, כנהוג בבחירות בארה"ב, לשלושה עימותים לקראת הבחירות: העימות הראשון נערך בסוף ספטמבר בניו יורק בשיטת שאלות זהות שממשיכות לדיון פתוח ועסק בכמה נושאים מרכזיים: המצב הכלכלי כולל יצירת משרות, הסכמי סחר והתמודדות עם החוב הלאומי, מתחים בין-גזעיים בארה"ב, המלחמה בטרור, מדיניות החוץ של ארה"ב והתאמתם של המועמדים לתפקיד. על-פי מרבית הסקרים קלינטון ניצחה בעימות בניצחון גדול. העימות השני נערך ב-9 באוקטובר בשיטת "טאון הול" המורכבת משאלות מקהל שנבחר מראש של מצביעים "מתנדנדים". העימות נערך בצל פרשיית הקלטת של טראמפ כשזה לא לקח סיכונים והביא עימו לעימות שלוש נשים שטענו כי ביל קלינטון תקף אותן מינית ואישה שהילרי קלינטון ייצגה כעו"ד את האנס שלה במשפט. העימות היה מכוער ורווי השמצות, חילופי מהלומות והתחמקויות מהשאלות שנשאלו או הסטה שלהן לנושאים עליהם רצו המועמדים לדבר. גם בעימות הזה מרבית הסקרים הראו כי הציבור חושב שקלינטון תפקדה בצורה טובה יותר. העימות הוליד שפע של פרודיות שרצו ברשת.

העימות השלישי נערך כעבור 10 ימים בבירת ההימורים האמריקנית, לאס ווגאס בשיטה דומה לזו של העימות הראשון. המתמודדים נדרשו להשיב על שאלות ביחס למגוון נושאים. גם הפעם המועמדים לא ראו את עצמם מחוייבים לענות בדיוק על השאלות ובחרו להשיב תשובות משלהם כשבין הנושאים שנידונו היו סוגיות של פיקוח נשק, החופש לבצע הפלות, מדיניות ארה"ב בחלב שבסוריה, היחס למהגרים מוסלמים ועוד. שלוש התבטאויות של טראמפ שעוררו סערה היו כשכינה את קלינטון "אשה נבזית" ("Such a nasty woman"), כשאמר שידאג שתיפתח נגדה חקירה והיא תסיים בכלא וכשסרב להתחייב לקבל את תוצאות הבחירות במידה ויפסיד. גם הפעם, על-פי מרבית הסקרים יצאה קלינטון כשידה על העליונה.

רואים את הסוף

בימים האחרונים ראינו בליץ של שני המועמדים המתמקד בעיקר במדינות המתנדנדות וגיוס סלבריטאים לעידוד הצבעה.

ביונסה, ג'יי זי בעצרת תמיכה בהילארי קלינטון (צילום: סוכנות AP).
ביונסה, ג'יי זי בעצרת תמיכה בהילארי קלינטון (צילום: סוכנות AP).

בעוד האומה האמריקאית מלקקת את פצעיה ממסע בחירות ששבר שיאים בשפל אליו הגיע, נותר לאזרח האמריקני לקוות שהעוצמות הדמוקרטיות שהחזיקו את המדינה ואת שיטת הממשל שלה שנים כה רבות יצליחו להתגבר גם על החודשים האחרונים וכי תהיה מה שתהיה זהותו או זהותה של מי שיבחר הציבור האמריקני, רוח מגילת העצמאות והחוקה האמריקנית ימשיכו לנשב מהבית הלבן על-פני מרחביה העצומים של ארה"ב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!