נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים אתמול (שלישי) ביום העיון השנתי של אגף התקציבים במשרד האוצר. יום העיון הוקדש לזכרם של עובדי האגף גד בונה ז"ל, מיכה גלעד ז"ל, בארי חזק ז"ל, ועמוס מילר ז"ל אשר נפלו במלחמת יום הכיפורים. בדבריו, מתח הנשיא ביקורת על האופן בו מאושר תקציב המדינה וחוק ההסדרים.

"תקציב המדינה איננו עוד חוק, תקציב המדינה הוא הצהרת כוונות" פתח הנשיא את דבריו, "הוא טומן בחובו עולם ערכים שלם. באמצעות התקציב, ממשלת ישראל מצהירה מהן הזירות החשובות לה ביותר.  כיצד ואיך יוקצו המשאבים. אכן, יש מאבק עיקש בין צרכי המדינה לצרכים פוליטיים, מאבק שמוצא את ביטויו גם בדיונים על התקציב. אך גם צרכי המדינה וגם הצרכים הפוליטיים, משקפים שניהם את פניה של החברה בישראל. וההכרעה חייבת לבוא באמצעות הדיונים וההכרעות במליאה ובוועדות של בית המחוקקים הישראלי."

שיא המדינה נושא דברים ביום עיון לזכר חללי אגף התקציבים (צילום: מארק ניימן / לע"מ).

את חוק ההסדרים כינה הנשיא "חיה מוזרה, מין נטע זר במערכת הדמוקרטית בישראל", והוסיף כי "חוק ההסדרים הוא חוק שהורתו המוצדקת הייתה בשעת הדחק, בעת חירום, בשיאו של המשבר הכלכלי הגדול שאיים על מדינתנו איום קיומי של ממש. אך מאז, במשך כשלושים שנה, אנו מתנהלים כבאותה עת חירום. חוק ההסדרים, נעשה הכלי החוקי המרכזי לניהול מדיניות על ידי ממשלות ישראל מימין ומשמאל, עוד יותר אפילו מחוק התקציב. לא בכדי נחקק החוק בימי ממשלת אחדות לאומית, מכיוון שהוא מכשיר בידי הממשלה לכפות את עמדתה לא רק על האופוזיציה, אלא גם על הקואליציה". עוד טען הנשיא כי, במובן זה, חוק ההסדרים הוא חוק עוקף כנסת, מכיוון שגם חוקים שנויים במחלוקת בתוך הקואליציה, מוכנסים לתוך חוק ההסדרים כמקשה אחת.

"אמרתי בעבר ואני שב ואומר זאת היום- חייבים למצוא את הגשר בין החובה של הממשלה למשול לבין חובתו של כל חבר כנסת להבין על מה הוא מצביע" הדגיש ריבלין, "חברי כנסת, הם שליחי ציבור, הם לא אצבעות אוטומטיות. חבר כנסת, המעוניין ,ולא כולם מעוניינים, להבין על מה הוא מצביע ולנהל דיון מושכל עם חבריו, חייב שיהיה לו את הזמן והפרוצדורות לעשות זאת. הפרוצדורה לאישורו של חוק ההסדרים איננה יכולה להחליף חקיקה רגילה". הנשיא הוסיף כי הצורה בו מאושר חוק ההסדרים לא יכולה כולה לקצר את הליכי הדיון ואת שיתוף הציבור בנוגע לרפורמות מעמיקות ומשמעותיות

"הציבור בישראל משלם את המיסים המוטלים עליו, מי בחדווה ומי קצת פחות. הציבור רק רוצה לדעת שהמיסים שלו חוזרים אליו. שהכסף שלו חשוב לקובעי המדיניות" סיכם הנשיא, "הציבור רוצה לדעת שהכסף שהוא מעביר למדינה מנוהל נכון, מנוהל הוגן, מבטיח לו עתיד, מבטיח לו צמיחה. ואת זה אפשר להבטיח לו רק אם נראה לו שאנו פועלים עבורו, שאנחנו 'עובדים אצלו' ולא חס וחלילה, שהוא 'עובד אצלנו', אמר.