1

ממרחק עשרים שנה

שכונת ספורטינג קלאבּ, שכונת מסלולי מרוצי הסוסים שמעבר לפסי הטראם. בהצטלבות רחוב דלתא ורחוב הטיילת עומד מספר 24 על שבע קומותיו (היינו עולים אל מרומי הגג השטוח ומטילים משם חצים של נייר על הנמלים העסקניות המתרוצצות על המדרכה הלוך ושוב כאילו יש תכלית לכל התזזית הזאת).

שוער ערבי, בּאדרי שמו, שפניו שחומות ושדופות, מצמצם את עיניו מפני השמש. בנו הקטן, עבּדוּ, רובץ

על ידו ועוזר לו לבהות בצללים המתארכים על המדרכה, ובמכוניות החולפות ופניהן אל הים. באדרי ובנו יקדמו את פני הבא אל הבניין ב"אהלן יא סידי" ערני ומלא ציפייה: ייתן או לא ייתן בקשיש? נתן — מלווים אותו בקידות עד לפתח המעלית ממש. לא נתן — מורים באצבע נרפה כלפי האפלולית הטחובה. המעלית עתיקת יומין היא, מסורגת מתכת שחורה, פיתוחי זהב שדהוּ ונגיסות של חלודה אדמדמה. דלת נטרקת בשקשוק מתכתי, ו… נס! המעלית עולה בעצלתיים, מהמהמת רחש זמזום וגוררת בעמל זְנב לולאה המתארך והולך ככל שהיא נוסקת. סיפורים מסמרי שׂער על הפסקות חשמל בין הרביעית לחמישית. מריבות בין שכנים, שפרצו בחדר המדרגות, התעצמו באפלולית המעלית והתמסמסו בחוץ, בשמש הסובטרופית הלועגת למאוויי האדם.

קומה שנייה בסך הכול. מי שאינו מתעצל מוזמן לעלות ברגל. לוחית נחושת, והשם החרוט עליה הוא שמה של משפחה יהודית מצאצאי גולי ספרד, עם הסיומת "אָנוֹ" בשם המשפחה. צלצול בדלת. משרת צנום שחרחר פותח ופונה אליך מיד בצרפתית ים־תיכונית מתנגנת, "אוּאִי, מסְיֶה? קִיסְקִי ווּלֶה?" — כן, אדוּני? מַ'תָה רוּצה? ואתה מגמגם ושואל: "כאן גר הילד רוֹבֵּר… רוֹבּי?" המשרת מתפלא שגבר בן שלושים מתעניין בילד בן עשר, אבל אין הוא מביע את דעתו כל עוד לא נשאל. "רובי — שם!" והוא מאותת בידו כלפי הבלקון, בקצה הרחוק של הדירה. "לקרוא לו?" — "לא־לא. אין צורך." הנער הערבי מביט בשמץ חשד: "מי אתה, מסיֶה?" ואתה אומר לו את שמך, שעוברַת בינתיים בישראל של שנות החמישים הסולדת מן הצלצול הלועֵז. על אף הזהות בהברה הראשונה של שני השמות, המשרת אינו חושד בקרבה ביניהם. השם הזר הזה יכול להיות יווני או טורקי או איטלקי או מַלטי או ארמֵני או צרפתי או אנגלי או אפילו אמריקאי. אלכסנדרייה היא מרכז העולם, עיר קוסמופוליטית. אתה מבקש להוסיף: כן, לפנים הייתי גם אני רובּר. לפני עשרים שנה. ממרחק עשרים שנה אני בא. לא אפריע. איני רוצה אלא לִצפות. לא אתערב, לא ישגיחו בי כלל. רק סיפור על קיץ אחד אני רוצה לספר, קיץ ים־תיכוני, קיץ אלכסנדרוני.

2

משפחה מקַאיְרוֹ

גלים־גלים עולים ונסוגים זיכרונות העיר ההיא אלכסנדרייה. לא בנקל נכתב סיפורו של הקיץ האלכסנדרוני. הריהו עטוף קליפות של נוסטלגייה, של שכחה, של הכללות. ואני מחפש את האובייקטיבי, את המייחד. האסַפר בגוף ראשון או שלישי? האקרא לדמויות בשמותיהן, או אתן להן שמות בדויים ואכתוב "כל דמיון וכולי אינו אלא מקרה"? פרטים טפלים הם אולי, אך הם־הם המעכבים.

ועל משפחת חמדי־עאלי רצוני לספר. מה היא בעצם משפחת חמדי־עאלי זו? שמחת החיים, המרץ הים־תיכוני הלא נדלה? ים־תיכוני אולי. בזכות הים־תיכוניוּת הזאת יושב אני כאן ומגולל את הסיפור הזה. כאן, בארץ ישראל אשר לחופי הים הבלטי, המעלה את השאלה אם אמנם וילנה היא ירושלים דליטא, או שמא ירושלים אינה אלא וילנה דארץ ישראל? לכן רציתי כל כך לפרוש את סיפור משפחת חמדי־עאלי ואת סיפורה של העיר אלכסנדרייה. משפחה יהודית מקאירוֹ, היא קהיר, באה לאלכסנדרייה לבלות בה קיץ אחד של שמחה. אלכסנדרייה זו מתקופת המלך פארוּק בעל השפם המאונקל והמשקפיים הכהים, אותה אלכסנדרייה שידעתי בילדותי, אלכסנדרייה זו המזינה את דמיוני יותר מעשרים שנה, מזמן שיצאתי ממנה בעשרים ואחד בדצמבר אלף תשע מאות חמישים ואחת, ואני אז בן עשר.

כשהפלגנו מעבר לשובר הגלים בנמל, השתוללה סערה, ולא פסקה עד לחופי איטליה. שם קידמו את פנינו שלגי חג המולד. חורף בעיצומו. אבל אני, לספר על קיץ באלכסנדרייה אני מבקש: נופש, מרוצי סוסים, שיט מפרשיות, דיג קיפודי ים, זלילת סרטנים, רומנים אפלטוניים (ולא כל כך אפלטוניים), פקקי תנועה, פקקי תנועה, פקקי תנועה, צפירות, צפירות, צפירות של מכוניות ומכוניות ועוד מכוניות. כולן נוהרות אל הקוֹרניש, רחוב הטיילת המשקיף אל הים, שהיו הנופשים שוכרים שם צריפונים כדי שלא יהיו אנוסים להתפשט במלתחות הציבוריות "עם כל הערבים".

______________________________________

יצחק גורמזאנו גורן נולד באלכסנדריה למשפחה אתאיסטית ובשנת 1951 עלה כילד עם הוריו ממצרים לישראל. לאורך השנים זכה בפרסים רבים על יצירותיו בתחום הספרות והתיאטרון. בשנת 1979 זכה בפרס רמת גן על ספרו "קיץ אלכסנדרוני" ובשנת 2015 הוענק לו פרס איינשטיין לאמנים ותיקים על מפעל חיים.

"קיץ אלכסנדרוני", "ספרייה לעם" – עם עובד

גילוי נאות: הוצאת הספרים עם עובד נמצאת בבעלות ההסתדרות החדשה, כמו גם חברת 'דבר ראשון' המוציאה לאור אתר זה.