דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עלייה וקליטה

קליטת עלייה / מודל רמת גן לקליטת עלייה: חינוך ככלי לשינוי

אלכס שמידט, מנהל מחלקת הקליטה בעיריית רמת גן, אחראי על קליטתם של מאות עולים בשנה. לרגל יום העליה שצוין השבוע, הוא מתאר את הקשיים והדילמות בדרך לקליטה מוצלחת

אלכס שמיד (התמונה באדיבות המצולם).
אלכס שמיד (התמונה באדיבות המצולם).
דוד טברסקי

ביום שלישי ציינה מדינת ישראל בפעם הראשונה את 'יום העלייה'. למרות שלמושג עלייה ישנו מצלול 'אנכרוניסטי' מסוים, אולי מכיוון שעברה כבר רבע מאה לגל העלייה הגדול מברה"מ, מדינת ישראל עדיין ממשיכה לקלוט עולים, ובשנים האחרונות אף ביתר שאת.

בשנת תשע"ו עלו לארץ 26,990 עולים, רובם מרוסיה, אוקראינה, צרפת ובלגיה וזאת במקביל להמשיך זרימה יציבה של עולים יציבים מארצות צפון ודרום אמריקה. עליית האנטישמיות בבלגיה וצרפת, והתערערות המצב הכלכלי ובטחון הפנים ברוסיה ואוקראינה, יצרו זרז בקרב משפחות רבות לבחור בדרך העלייה. במשרד הקליטה טוענים כי כמות העולים, לפחות בשנים הקרובות, תישאר בסדר גודל דומה ואף תגדל.

אלכס שמידט (התמונה באדיבות המצולם).
אלכס שמידט (התמונה באדיבות המצולם).

פעמים רבות נאמר על הישראלים שהם "אוהבים את העלייה אבל פחות אוהבים את העולים" – לכן יצאנו לבדוק איך נראית קליטת העלייה בשטח, לפחות מהצד של הקולטים, שהן לרוב הרשויות. רמת גן נמצאת במקום ה-16 ברשימת הערים קולטות העולים וקולטת מאות עולים מדי שנה, בעיקר מארצות חבר עמים. אלכס שמידט (35), מנהל מזה שש שנים את מחלקת הקליטה בעירייה, מספר על הגישה הייחודית של העירייה לקליטת העלייה, המתבטאת בתכנית אסטרטגית כוללת שמנסה לענות על מנעד רחב של צרכי העולים.

"המחלקה שלנו נמצאת תחת אגף החינוך, שזה חידוש מאוד חשוב מכיוון שרוב מחלקות הקליטה בארץ ברשויות המקומיות נמצאות תחת אגפי הרווחה או השירותים החברתיים, אצלנו זה לא כך." שמידט מדגיש את החינוך ככלי ואף חזון, שבאמצעותו רוצים ברמת גן להתייחס לעולים, "יש פה חשיבה מאוד עמוקה, שהיא חלק מחזון ראש העיר ואגף החינוך בעיר – שבעזרת החינוך אנחנו נקדם ונשלב עולים בחברה הישראלית."

"אפילו בראייה כלכלית גסה, על כל שקל שנשקיע בעולים אנחנו יכולים לראות איך בהנדסה, באקדמיה, בהיי טק וברפואה כל עולה כזה יחזיר את ההשקעה הזאת באופן מכופל."

"תראה את רוב מי שעושה פיגועים היום באירופה, זה בני מהגרים, בני קבוצות סיכון. אני חס ושלום לא אומר שהעולים בארץ יתחילו לעשות פה פיגועים. אבל מדובר בקבוצת סיכון." אומר שמידט בדאגה, "בארה"ב המאפיה האיטלקית היו הילדים של העולים מאיטליה. הם הילדים של ההורים שהיגרו לארה"ב והתעסקו בהישרדות. הדור השני שנולד בארה"ב היה משוטט ברחובות ולא היה לא מה לעשות עם עצמו והתאגד לכל מיני קבוצות, אחת מהן זה ארגוני הפשע."

בשנת 2009 עיריית רמת גן הקימה ועדה שבחנה את מצבם של העולים, בני עולים ותושבים חוזרים בדגש על בני עולים, כלומר הילדים שנולדו לעולים. לדעת שמידט, הטיפול והגישה לבני העולים היא המפתח להצלחה של רשות בשילוב העולים, "יש איזה גישה שמעורבבת בה גישה של גזענות וראייה סטראוטיפית שמתייחסת לכל סוגיית בני העולים רק מול הקהילה האתיופית, כי אומרים שהם לא מצליחים להשתלב, אבל אם להסתכל בראייה כללית על הנתונים שיש לנו בארץ על עולים, אנחנו נראה למשל שיש פער של עשרה אחוזים בהצלחה במבחני הבגרות. הנתון הארצי להצלחה בבגרויות הוא בין 65-67 אחוזי הצלחה במבחנים בקרב כלל הישראלים. אצל בני העולים זה עומד על 55% הצלחה. זו תקרת זכוכית. הנתון מדהים בפני עצמו כי צריך להבין כמה מהם הם בני עולים שלא מצליחים – והם גם 55%. קשה להגיע לנתון הזה כי בני עולים נחשבים לישראלים לכל דבר והעניין הוא שמדובר בקבוצה נפרדת ואני רואה את זה בשטח."

אלכס שמידט (התמונה באדיבות המצולם).
אלכס שמידט (התמונה באדיבות המצולם).

איך נראית קליטה של משפחה עולה בעיר?
"אנחנו קולטים את כל המשפחה. יש פרוייקטור לעידוד עלייה שממונן חלקית ע"י משרד הקליטה. יש לנו אחד דובר רוסית ואחד דובר אנגלית. הפרוייקטור יושב עם המשפחה ומסביר להם הכל. ארנונה, זכויות, מים ,חשמל, ביטוח לאומי, קורסים שונים. מנסים לפרק את כל הצרכים של המשפחה. שולחים את המשפחה לעובדת שאחראית על הגיל הרך שהולכת ורושמת את הילדים לגן. עובדת שאחראית על בית הספר מלווה את המשפחה בהתאקלמות הילדים בבית הספר וגם אחר הצהריים. אחרי זה לוקחים את האוכלוסייה המבוגרת וגם להם מאימים תוכניות בהתאם."

שמידט מציג תמונת מצב, המגובה במחקרים, לפיה העולים ובני העולים נמצאים נמצאים במצב שונה מאד מהאוכלוסייה הוותיקה. "בקרב הנוער הישראלי אחוז הנשירה מבתי הספר עומד על 9%. בקרב העולים מדובר על 17% – כמעט כפול. יש לנו 8%-9% של משפחות חד הוריות בציבור הישראלי, בקרב העולים ובני העולים מדובר על 30%, כמעט פי 3. ואפשר להמשיך לראות את זה בשלל נתונים אחרים מהתגייסות לצה"ל, התערבות בחברה ועד פלילים. יש לזה הרבה מאוד נתונים ובכל הנתונים, לא משנה איזה סטטיסטיקה אתה מסתכל, אתה תמיד רואה שקבוצות הסיכון של בני עולים הם קבוצות ענקיות – וחייבים לתת להם דגש."

"יש פה סיכון להיכנס למעגל סגור לכן החינוך מאוד חשוב, אם לילד אין בגרות מה הסיכוי שלו אחרי זה להגיע לאקדמיה ולמצוא עבודה יותר טובה? סיכוי נמוך יותר. המחשבה אצלנו היא שצריך לעזור גם לילדים, גם להורים וגם לסבתות ולסבים דרך חינוך."

"לפני 25 שנה העולים היו מגיעים לארץ וישר נכנסים לשוק התעסוקה, כך שזה לא השאיר להם הרבה זמן לדאוג לעצמם ולילדיהם" מספר שמידט, ובכך שופך אור על השינוי החד במדיניות הקליטה, שקרה בארץ בסוף שנות ה-80, בו התחלפה המדיניות מקליטה עקיפה – שכללה הבאת כלל העולים למרכזי קליטה בהם ניתנו להם התנאים הבסיסיים למחייה, לימוד השפה העברית באולפן וליווי לוגיסטי ואישי בהבנת הבירוקרטיה הישראלית ותמיכה עד אשר הם נכנסו לשוק העבודה ויצרו בסיס מינימאלי להתחלת דרכם בחברה.

"בקרב הנוער הישראלי אחוז הנשירה מבתי הספר עומד על 9%. בקרב העולים מדובר על 17% – כמעט כפול. ואפשר להמשיך לראות את זה בשלל נתונים אחרים מהתגייסות לצה"ל, התערבות בחברה ועד פלילים."

במדיניות הקליטה הישירה הושם דגש רק על הפן 'החומרי' של העלייה, והעולים קיבלו רק סל קליטה על סך 30 עד 40 אלף שקלים, ומספר תלושי הנחה על שירותים מסויימיםף ומשם נשלחו לדרכם. כיום מדיניות הקליטה הישירה היא הדומיננטית, אך עולים מאתיופיה עדיין נקלטים בארץ במרכזי עלייה, המזוהים עם המדיניות הישנה.

"יש מחקר סוציולגי המראה שאם לאמא יש השכלה אקדמית, סביר מאוד שגם לילד תהיה. יש לנו פה נתון מדהים, העולים משנות ה-'90 עד היום הם קבוצה מאוד משכילה. מעל 70% הם בעלי תארים אקדמאיים. בסוף שנות ה-'90 אחוז המבוגרים שהחזיקו תואר אקדמאי עמד רק על 25% וכיום עומד על 46%, אנחנו נמצאים במקום מאוד גבוה בעולם מבחינת השכלה גבוה והרבה בזכות העולים. אבל, אם אתה לוקח את הציבור הישראלי שהוא לא עולים ש 25% מהם אקדמאים תראה ש-67% מהילדים שלהם יוצאים עם בגרות. ואם תיקח את ציבור העולים ש-70% אחוז מהם בעלי אתרים אקדמאים אבל רק 55% אחוז מהילדים שלהם מסיימים בגרות, אתה מבין שיש כאן פספוס אדיר. זה פספוס גדול של המדינה והחברה שלנו כי קבוצה מאוד משכילה עם פוטנציאל מאוד גבוה – לא מתממשת."

כלומר גם אחרי 25 שנה לעליות הגדולות האחרונות המגמות האלו ממשיכות. האם זה גם ימשיך?
"אני חושב שזה ימשיך, ויש לזה כמה סיבות. בוא נראה מה קורה ברמת גן. זיהינו שצריך לתת מענה מגיל הרך, כי אם אתה רואה שבגיל הרך הילדים לא כל כך משתלבים בגני הילדים, לא מבינים מה זה החגים. למשל במחקרים שלנו, שמנו לב שהרבה ילדים, בעיקר העולים לא מגיעים בשישי לגן. למה? כי ההורים לא מבינים בשביל מה, מה זה שישי-שבת. הילדים לא מגיעים לחגים המשותפים, לא מצליחים להשתלב בפעילות הבלתי פורמלית של הגן עם שאר הילדים. הם פשוט קבוצה נפרדת ורואים שזה מתחיל בגיל הרך. ומשם זה נמשך ליסודי ולעל יסודי, מה הסיכוי של אותו ילד להשתלב ולהיות חלק מהחברה הישראלית ולא להיות רק קבוצה נפרדת – סיכוי קטן. לכן אנחנו נותנים מענה כבר מגיל אפס."

"ידוע לנו היום ששפת המוצא היא מרכיב מרכזי בזהות העולים, וכל העולים ובני העולים משנות ה-'90 שומרים על שפת המוצא. ההורים והילדים מדברים רוסית, צרפתית אמהרית וכל השפות. הם לא מדברים רק עברית, וכאן לפעמים מתפתחת בעיה.

"תחשוב על תמונת המצב הבאה: ילד נכנס בגיל 3 שדובר רוסית או אנגלית נכנס לגן עירוני עם 34 ילדים שחלקם גם מדברים שפות שונות מלבד עברית. מה הסיכוי של אותה גננת שצריכה גם לשמור, גם לדאוג וגם לחנך להצליח ללמד את הילדים עברית? הסיכוי הוא לא גדול בכלל. לכן אני צופה שהמגמות ימשיכו – אין תוכניות לילד עולים בגיל הרך במשרד החינוך."

"אתה מבין שיש כאן פספוס אדיר. זה פספוס גדול של המדינה והחברה שלנו כי קבוצה מאוד משכילה עם פוטנציאל מאוד גבוה – לא מתממשת."

למה הביקורת היא כלפי משרד החינוך ולא משרד הקליטה?
"משרד החינוך מטפל בכל מה שקורה בבוקר, ומשרד הקליטה בכל מה שבשעות הפנאי והילדים נופלים בין הכסאות. למה? כי רוב הזמן הילדים נמצאים במערכת החינוך. נכון, התוכניות עולות הרבה כסף, אבל אנחנו ברמת-גן מצליחים לתת להם מענה. רמת גן מתגייסת ונותנת 300 שעות שבועיות לילדי עולים, שזה לא הרבה אבל זה משהו."

"יש לנו גן עם 34 ילדים, שחצי מהם עולים חדשים לכל דבר. אנחנו שולחים לאותו גן מורה שלנו, של העירייה, שנותנת 10 שעות הוראת עברית כשפה שנייה, בנוסף לגננות ולשאר כוח העזר שנמצא בגן. אצלנו זה מגיע מתקציב העיר, כי זה נמצא בסדר העדיפויות של העיר בגלל ההבנה שזה חשוב.

"חוזר מנכ"ל של משרד החינוך מדגיש שההורים חייבים להמשיך לדבר עם הילדים בשפת המוצא שלהם כי הם הגורם הסמכותי אבל חלקם עדיין לא רכשו, גם אחרי 25 שנה, את השפה העברית כמו שצריך. הרבה בגלל שהם באו לפה וישר התחילו לעבוד ולא למדו את השפה העברית כמו שצריך. זה גם קשור לבועה התעסוקתית שבה אתה יכול לדעת רק רוסית או רק אנגלית ובכלל לא לדבר עברית. עכשיו מה אנחנו מצפים מאותה אמא שהיא בת 35 או 40 לדבר עם ילדיה כאשר היא לא מצליחה לקרוא להם  אפילו ספר. הבעיה מתחילה בגיל הרך"

עוד מספר שמידט על כך שקיים חוסר מודעות אצל העולים לגבי עולם האבחונים והמערך ההיקפי שמטפל בתלמידים בבית הספר, ועל המחנכים מוטלת האחריות לתווך זאת להורים, "ברוסיה ההתייחסות הייתה שחור ולבן, או ילד חכם או טיפש. ההורים ממש מפחדים מהנושא, ואנחנו רואים הרבה ילדי עולים שמחליפים מסגרות בית ספר 5-6 פעמים במהלך החיים. אנחנו משתדלים להתמודד עם זה כבר בכיתה א' וב'."

"מי אמר שפוטין לא יותר גרוע משאר הדברים שקורים?" שואל שמידט, ומתייחס לכך שמשרד הקליטה מתקצב יותר עולים מאוקראינה צרפת ובלגיה בגלל האנטישמיות והמלחמה, אבל את העולים מרוסיה לא מתקצבים. "אבל אם אני עכשיו מקיים כנס בנושא תעסוקה לעולים דוברי רוסית מאוקראינה. הרי יבואו גם עולים מרוסיה. מה יהיה איתם? אז בגלל שיש לנו יחסים טובים עם מוסקבה אז אנחנו לא יכולים להגיד בקול רם שפוטין עושה דברים גרועים ובגלל זה אנשים בורחים משם? יש פה עניין פוליטי ואני בתור רשות לא מצליח להפעיל תוכניות כמו שצריך."

לסיכום מספר שמידט שיש עוד הרבה עבודה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל בלהצליח לקלוט את העולים בחברה הישראלית "מפספסים את הפוטנציאל העצום שיש לאנשים האלו. הרבה פעמים העולים נתפסים כנטל, וזה פשוט לא נכון. אפילו בראייה כלכלית גסה, על כל שקל שנשקיע בעולים אנחנו יכולים לראות איך בהנדסה, באקדמיה, בהיי טק וברפואה כל עולה כזה יחזיר את ההשקעה הזאת באופן מכוכל. הרבה פעמים מצטיירת התמונה שהעולים רק רוצים לברוח מפה וסיפורים על קנדה וגרמניה וכו'. זה לא התמונה המלאה. העולים רוצים להיות חלק מהחברה, הם בונים את החברה שלנו."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!