דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בחירות 2016 לנשיאות ארה"ב

סיכום בחירות / מה תוצאות הבחירות בארה"ב מספרות לנו על האומה החזקה בעולם

הרכב החברה משתנה אבל נשאר מאד לבן, הפועלים המאוגדים מצביעים פחות לדמוקרטים, והנתון החשוב ביותר שלא מופיע בתוצאות. מבט דמוגרפי וגיאוגרפי בתוצאות הבחירות.

מחכים בתור לקלפי במיסיסיפי  (צילום: סוכנות AP).
מחכים בתור לקלפי במיסיסיפי (צילום: סוכנות AP).
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

בזמן הקצר שבין סיום ההצבעה בקלפיות לפרסום תוצאות האמת מסתערות רשתות הטלוויזיה האמריקאיות על האתגר האהוב עליהן – הניסיון לנבא את תוצאות הבחירות. במשך ארבע עד חמש שעות, ממלאות את המסכים מפות צבועות על מסכי מגע, בעוד הפרשן שלצדן מסביר שוב ושוב למה מחוז נידח במדינת פנסילבניה יכול להכריע את גורל האומה, ובמידות רבות, את גורלו של העולם כולו.

זוהי שעתה הגדולה של אמריקה שאינה ניו יורק או לוס אנג'לס, הערים הפוטוגניות המהוות את התפאורה המרכזית למה שאנחנו מכירים בתור החוויה האמריקאית. זוהי שעתם הגדולה של מאות מיליוני אמריקאים שחיים באומה הגדולה והחזקה בעולם, ובימים כתיקונם זוכים לכל היותר לאפיון סטריאוטיפי בסרט כזה או אחר, סרט שבו כנראה יגלמו את דמותם שחקנים שחיים באחת מהמדינות המצולמות והמפורסמות יותר. אך בזמן בחירות, בעוד תוצאות הבחירות במוקדי הכוח הגדולים של ארצות הברית כבר ידועות, זוכות מדינות אלה לעדנה קצרה, לפני שיחזרו לאלמוניותן עד למערכה הבאה.

עיירה במערב וירג'יניה. צילום: טים קיסר
עיירה במערב וירג'יניה. צילום: טים קיסר

ארצות הברית היא מדינה ענקית. היא מכילה חמישה אזורי זמן, את רוב סוגי הנוף והאקלים הקיימים על פני כדור הארץ, ו-318 מיליון בני אדם, בני כל הדתות והלאומים. כל ניסיון לספר את סיפורה של מדינה-יבשת זו בהסברים פשטניים נידון מראש לכישלון. אך בכל זאת, על סמך הררי הנתונים שמערכת הבחירות הזו הפיקה, ניתן להסיק כמה מסקנות.

קלינטון הפסידה במעט, וכל המגמות היו שם לפניה

נקודת מוצא אחת חשובה לניתוח תוצאות הבחירות היא שלמרות שההפסד המהדהד של הדמוקרטים בבחירות לנשיאות הוא מכה פוליטית קשה, קלינטון לא הפסידה בפער גדול. מעבר לעובדה שבספירה ארצית זכתה קלינטון למספר גדול יותר של קולות מיריבה הרפובליקני דונלד טראמפ, רוב המגמות שהביאו להפסד כבר היו שם, וברוב המדינות המתנדנדות בהן ניצח אובמה בבחירות הקודמות, הפסידה קלינטון בפער קטן בלבד.

בפלורידה, בה ניצח אובמה בפחות ממאה אלף קולות, הפסידה קלינטון במספר גדול יותר במקצת. בפנסילבניה הפסידה קלינטון בפחות ממאה אלף קולות, וכך גם בויסקונסין. אם הייתה זוכה בשלוש מדינות אלה, היא הייתה זוכה בבחירות. במישיגן, מדינה ששווה 16 אלקטורים, הפסידה קלינטון ב-13 אלף קולות בלבד.

במאה השנים האחרונות היו רק שלושה מקרים בהם נבחר בפעם השלישית ברצף נשיא המייצג את אחת המפלגות הגדולות, וסברה רווחת היא שהנטייה להחליף היא משמעותית מאד כשלעצמה. האם זה אומר שלא היו נסיבות ספציפיות שהביאו להפסד? לא, אבל זה קובע פרופורציות: רוב המגמות העמוקות שהביאו להפסד של קלינטון והמפלגה הדמוקרטית היו שם לפניה ויישארו שם אחריה.

ארצות הברית היא עדיין מדינה לבנה

באחד המאמרים שניסו לחזות את תוצאות הבחירות נאמר כי לקלינטון יש את הקואליציה של המחר, בהתייחס לנטייתם של בני המיעוטים החיים בארצות הברית להצביע למפלגה הדמוקרטית, אך לא בטוח שיש בידיה את הקואליציה של היום. ארצות הברית, סמל הרב תרבותיות, שקולטת לתוכה מיליוני מהגרים מרחבי העולם, היא בסופו של דבר מדינה לבנה, ואפילו מדינה לבנה מאד: כ-61.6% מתושבי ארצות הברית הם לבנים, נכון ל-2015.

תומכי טראמפ צופים בפרסום תוצאות הבחירות במהלך הערב (צילום: AP)
תומכי טראמפ צופים בפרסום תוצאות הבחירות במהלך הערב (צילום: AP)

על פי 'סקרי היציאה' של עיתון הניו יורק טיימס, זכה טרמפ לנצחון מוחץ בקרב הציבור הלבן – 58% מול 37% בלבד להם זכתה קלינטון. למרות העלייה בייצוג הציבורי של השחורים וההיספנים, שאכן הצביעו למועמדת הדמוקרטית בשיעורים גדולים (88% ו-65%, בהתאמה) מדובר עדיין במיעוט המהווה ביחד כ-28%. ההרכב הדמוגרפי של ארה"ב אולי משתנה, אבל מדובר בתהליך אטי מאד, מה גם שאחוזי ההצבעה של המיעוטים עדיין קטנים משיעורם באוכלוסייה – השחורים והלטינים יחד, המהווים כאמור 28% מהאוכלוסייה, היו רק 23% מהבוחרים. במדינה שחלק גדול מאזרחיה אינם מצביעים, אין שום הכרח כי השינוי הדמוגרפי יביא גם לשינוי אלקטורלי.

פער בולט במיוחד מתבטא בסוגיית פיזור האוכלוסייה. את הפער הזה ניתן לראות בקלות: המפות תמיד נראות אדומות, גם במבט ארצי וגם כשמתסכלים בתוצאות הבחירות בתוך כל מדינה. כשמסתכלים בנתונים, מתחדדת התמונה – בעוד קלינטון מובילה בערים הגדולות בפער ניכר של 59%, לטראמפ יש רוב של 50% בפרברים ו-62% בערים הקטנות.

הראסט בלט- 'מדינות הברקזיט', ומה אומרים האיגודים

בסרטון שלפני הבחירות התייחס הבמאי מייקל מור לארבעת המדינות פנסילבניה, מישיגן, אוהיו וויסקונסין כ"מדינות הברקזיט", וטען שתושבי מדינות אלה מאוכזבים מהממסד והממשל הדמוקרטי ויבחרו להצביע לטראמפ, על בסיס הבטחותיו לשיקום התעשייה המקומית. תחזיתו של מור התממשה במלואה- אפילו בויסקונסין, מדינה שכמעט לא נספרה כבר כמדינה מתנדנדת, זכה טראמפ לניצחון.

מפעל רכבים נטוש בדטרויט, מישיגן
מפעל רכבים נטוש בדטרויט, מישיגן

מה שנחשב עד אמצע שנות ה-80 ללב התעשייתי של ארצות הברית עובר כבר שלושים שנה תהליך של 'מידבור' חברתי כלכלי– סגירת מפעלי התעשייה הגדולים (שרבים מהם עברו אל מחוץ לארצות הברית), הגירה שלילית בערים הגדולות (בדטרויט שבמישיגן ירדה האוכלוסייה ב-28% בין 2000 ל-2015), עלייה באבטלה וירידה ברמת החיים של תושבי האזור. למרות שבפנסילבניה ובמישיגן יש גם מיעוט שחור לא מבוטל (באזור ה-10-14%), מדינות אלה הן עדיין מדינות לבנות.

בפנסילבניה הראו סקרי היציאה כי רוב המצביעים, כ-65%, חושבים שמצב הכלכלה אינו טוב, ובקרב מצביעי טראמפ הרוב גדול בהרבה. עם זאת חשוב לציין – טראמפ לא ניצח בזכות העניים. בעלי ההכנסה הנמוכה (פחות מ-50 אלף דולר בשנה, כשהשכר החציוני בארה"ב עומד על 53 אלף) הצביעו באופן משמעותי יותר לקלינטון, רבים מהם ככל הנראה צעירים או שחורים. הבעיה של קלינטון החלה במעמד העובדים הלבן: בקרב הלבנים, רק נשים בוגרות קולג' הצביעו לקלינטון. אז איך ניצח אובמה את פנסילבניה? קשה להעריך, אבל ייתכן שזה קשור לאחוז ההצבעה הקצת יותר גבוה של השחורים במדינה, שהיוו אז 13% מהמצביעים במקום 10% השנה.

להפסד של קלינטון, ולמעשה להפסד של הדמוקרטים באזור, יש משמעויות מרחיקות לכת. כאן לא מדובר במדינות הדרום או המערב התיכון, בהן למפלגה הרפובליקנית יש שורשים עמוקים, כי אם בגרעין הקשה של העובדים הלבנים, שמעמדם נשחק משמעותית בעשורים האחרונים.

עובדי ענקית הסלולר האמריקאית ווריזון מפגינים כחלק ממאבק שקיימו השנה. צילום: Thomas Altfather Good. מתוך flickr
עובדי ענקית הסלולר האמריקאית ווריזון מפגינים כחלק ממאבק שקיימו השנה. צילום: Thomas Altfather Good. מתוך flickr

אל מצב זה ניתן להוסיף נתון נוסף: על פי סקרי היציאה, אחוזי התמיכה של קלינטון בקרב משפחות בהן יש חבר איגוד מקצועי ירד משמעותית – מ-58% לאובמה ל-51% בלבד לקלינטון. לשם השוואה, בבחירות בהן נבחר ביל קלינטון בשנת 1992, עמד האחוז על 68% ובבחירות 1996 על 75%. הנתונים מדאיגים במיוחד על רקע הדיווחים לפיהם תרומות ראשי האיגודים לקמפיין של הילרי שברו שיאים: ראשי האיגודים אולי שומרים על נאמנותם למפלגה הדמוקרטית, אבל העובדים עצמם, כך נראה, הרבה פחות.

הסיפור המטריד של מחוז קלארק בנבדה

מחוז קלארק בנבדה, הידוע יותר כמקום מושבה של עיר ההימורים לאס וגאס, הגיע לכותרות ביום הבחירות בנסיבות מצערות: הצוות המשפטי של דונלד טראמפ הגיש תביעה לפיה חוקי הבחירות הופרו במקום, לאחר שלטענתם הקלפיות נותרו פתוחות עד לשעה מאוחרת מהמותר בבחירות המקדימות. הדאגה של הצוות של טראמפ לשעות הפתיחה של הקלפיות מקבלת גוון מטריד יותר, כשמתייחסים להצהרתו של יו"ר המפלגה הרפובליקנית בנבדה לפיה הקלפיות נשארו פתוחות כדי לאפשר ל"קבוצות מסוימות" להצביע, בהתייחסו לאוכלוסייה הלטינית הגדולה שחיה באזור, רבים מהם מועסקים בתעשיית המלונות בעיר. למרות שבית המשפט דחה את התלונה, ניתן לראות אותה כחלק ממגמה שעלולה להתעצם – ניסיון להקטין את כוחם של המיעוטים בקלפי. ביטוי נוסף למגמה זו ניתן לראות גם בהגבלת ההצבעה באמצעות רישיון נהיגה שהייתה בחלק מהמדינות.

את נבדה הילרי ניצחה, למרות שגם שם זכתה לאחוז תמיכה נמוך של 38% בקרב האוכלוסייה הלבנה. חלק מהסיבה היא כנראה תמיכה גבוהה בקרב המיעוטים באזור, שהיוו כמעט 40% מהמצביעים. בהקשר זה פרסם הניו יורק טיימס תיאור מעניין של כוחם של האיגודים המקצועיים המורכבים ברובם מעובדי מלונות לטיניים, וכוחם הגדל בהשפעה על תוצאות הבחירות במדינה. הקול הלטיני הפך להיות משמעותי יותר בבחירות האלה, אך ברוב המקומות עדיין אינו מכריע את הכף. בטקסס, מעוז רפובליקני בלתי מעורער השווה 38 אלקטורים, הצליחה קלינטון להשיג 43% תמיכה, מה שהופך אותה למדינה כמעט תחרותית. נתון זה קשור כנראה לכמות הגבוהה יחסית של לטינים שהצביעו שם – 24% מכלל הבוחרים.

לאס וגאס (צילום: סוכנות AP).
לאס וגאס (צילום: סוכנות AP).
קלינטון פוגשת את תומכיה הלטינים במרכז לבחירות מוקדמות במיאמי, פלורידה (צילום: AP)
קלינטון פוגשת את תומכיה הלטינים במרכז לבחירות מוקדמות במיאמי, פלורידה (צילום: AP)

מדינה נוספת שהייתה תחרותית במיוחד היא ניו המפשייר, בה ניצחה קלינטון במספר זעום של 3,000 קולות בלבד. ניו המפשייר נמצאת באזור ניו אינגלנד שבצפון מזרח ארצות הברית, אחד המעוזים הדמוקרטיים החזקים ב-20 השנים האחרונות, וביתו של סנטור ורמונט ברני סנדרס, שניסה להיבחר כמועמד הדמוקרטי לנשיאות מול הילרי. יש הטוענים שהקמפיין הקשה שניהל סנדרס מולה, בו הוא השתמש ברטוריקה אנטי ממסדית דומה לשל טרמפ, גרם גם הוא להיחלשותה היחסית בקרב מצביעים עובדים לבנים.

הנתון החשוב ביותר על הבחירות בארה"ב

ארה"ב היא הדמוקרטיה הוותיקה בעולם, והשנייה הגדולה בעולם (אחרי הודו). אזרח ארצות הברית מתבקש ללכת להצביע לפחות חמש פעמים: לנשיאות, לבית הנבחרים, לסנאט, למושל המדינה, לראש העיר, ולפי הנהוג בכל מדינה גם לתפקידים רבים אחרים. ובכל זאת בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הצביעו, על פי הערכות נכון לעכשיו, רק 56.9% מבעלי זכות ההצבעה. או במילים אחרות – 43.1% מהאנשים לא הצביעו. נתון זה אינו יוצא דופן- הפעם האחרונה בה עבר אחוז המצביעים את ה-60% מבעלי זכות הבחירה הייתה בשנת 1968, לפני כמעט 50 שנים.

נתון זה מכניס לפרופורציות את הטענה כי "העם האמריקאי בחר". חלק גדול מאד מהעם האמריקאי לא בחר, לא בוחר ולא יבחר מי יהיה נשיא ארצות הברית. את חלק מהסיבה לדבר ניתן לתלות בשיטת הבחירות האמריקאית, על פיה אם לדוגמה אתה תומך במפלגה הרפובליקנית וחי במדינה דמוקרטית מובהקת, אין לך שום סיבה ללכת להצביע מלבד הרצון להביע מחאה.

אך מבדיקת נתוני הבחירות המפולחים למדינות, אין מתאם מוחלט בין המדינות המתנדנדות לבין המדינות בהן אחוז ההצבעה גבוה ולהפך. השאלה של אחוזי ההצבעה הנמוכים בדמוקרטיה הקפיטליסטית המפוארת ביותר בעולם דורשת תשובה מעמיקה יותר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!