יום גיוסן של כמה עשרות משקיות ת"ש הגיע אתמול (שני) ובישר על פתיחתו של קורס המש"קיות לתנאי שירות המתקיים בין שבע לשמונה פעמים בשנה בהיקף של 70 עד 120 חניכות וחניכים. במקביל לפתיחת הקורס החדש, הסתיים בימים אלו הקורס שקדם לו ויובל בן אליהו, בוגרת הקורס, תחל בקרוב יחד עם עוד חיילות וחיילים נרגשים את תפקידה. לדבריה הקורס השפיע עליה מאוד מבחינה אישית "עברו שם תכנים מאוד משמעותיים, תכנים ערכיים, איך לעבוד עם אוכלוסיות שונות, איך להסתכל עליהן. בקורס היו סיפורים על חיילים ומה האפשרויות השונות של צה"ל לעזור להם, אמרתי לעצמי שזה חשוב שאני יכולה להשפיע ככה על חיים של חייל."

התפקיד כולל בין היתר ביצוע ביקורי בית, ניהול ראיונות לחיילים וטיפול באוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי קשה, כמו גם בקשות לשינויי שיבוץ, קשיי הסתגלות ביחידה, בקשות לחופשות מיוחדות, תדירות יציאת החיילים לביתם, אישורי עבודה ועוד. מהמשקיות נדרש לעבוד עם גורמים רבים לרבות הורי ומשפחות החיילים, מפקדים וקציני ת"ש יחידתיים. במקרים מורכבים יותר נדרשת גם פנייה לשירותים חבריים כמו גם למוסדות רווחה אזרחיים או מוסדות קהילתיים אחרים.

כזכור וכמו שפירסם דובר צה"ל בתחילת חגי תשרי, בצה"ל כמו גם בחברה הישראלית, אחד מכל חמישה חיילים נדרש לסיוע כלכלי. כ-3,500 חיילים זכאים לתשלומי משפחה (תשמ"ש), כ-29,000 מקבלים סיוע כלכלי ומעל 20,000 חיילים עובדים לאחר שעות השירות. השינוי היחידי השנה היה עלייה במספר החיילים הבודדים ל-6,700.

חוץ מהעובדה שבן אליהו מתחילה את דרכה בתור משקית ת"ש מן המניין יש לה גם סיפור ייחודי: בן אליהו היא נצר למשפחת ת"ש, אמה ושתי אחיותיה הגדולות שירתו גם הן בתור משקיות ת"ש.

"ידעתי לפני הגיוס שאני רוצה את התפקיד הזה. שתי האחיות עשו ורציתי גם. משכה אותי מאוד המטרה של התפקיד, לעזור לחיילים, רציתי לעשות תפקיד עם אנשים." בן אליהו מספרת על ארוחות משפחתיות בהן האחיות, ניצן (24) ועמית (23) דיברו על התפקיד, והזכירו הרבה את החיילים שלהן שבהן טיפלו במסירות.

בן אליהו מתנגדת לאמירה שמדובר בתפקיד "פחות חשוב" ומחדדת את המשמעות הייחודית של המשקיות ת"ש בתוך צבא ההגנה לישראל, צבא העם, "אני חושבת שזה לא משנה כמה לוחמים יהיו, אם הלוחמים שמסכנים את חייהם לא יקבלו כל מה שהם צריכים מבחינה חומרית – זה לא יעבוד. אם לאותו לוחם אין כסף איך יצליח להילחם? אני חושבת שזה מאוד משמעותי שצה"ל דואג באופן הזה ללוחמים."

ניצן, אחותה הגדולה של בן אליהו מספרת על הסביבה בה גדלו שלושת האחיות: "תמיד היה את ערך הנתינה בבית, לדעת, לייעץ, לסייע. בקשר לתפקיד לא דחפו אף אחד מאיתנו, אבל כנראה שכולנו גדלנו על אותם ערכים אז כנראה שזה קשור".

ניצן שהתחילה לפני מספר ימים שנה שלישית בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב מביטה בגאווה באחותה הקטנה, ממשיכת דרכה, ומאחלת לה שיהיה לה שירות משמעותי ומספק ושתצליח בתפקידה.

ניצן שבזמנו בחרה לצאת לקצונה סיפרה גם היא על משמעות התפקיד, ועל כך שלתחושתה הוא שינה את חייה. "לפני התפקיד פחות נחשפתי לאנשים עם קשיים כלכליים, המפגש איתם היה לא קל, אבל את רואה כמה כוח יש לאנשים האלה וכמה הצבא מתגייס לעזור להם." במהלך תפקידה שירתה ופיקדה בשלל מקומות כמו בבה"ד 6, בית הספר ללוגיסטיקה, בצריפין ובמחווה אלון ופגשה הרבה חיילים וסיפורים. לדבריה "חיילים לא יוכלו לצאת להילחם כשהם מפחדים על המשפחות שלהם. הת"ש מקל על הבית ומפתח לוחמים יותר טובים."

לסיכום היא קוראת לבנות להתגייס לתפקיד ואומרת כי "מי שיש לה את הרגישות ואת הרצון לבוא לעזור ולסייע שתבוא, וחשוב לדעת כי זאת עבודה מסביב לשעות, אבל יותר ממה שאת נותנת לחיילים את מקבלת אהבה והערכה."