הנהלת משרד האוצר הציגה אתמול לוועדת הכספים את יעדי המדיניות ומסגרת התקציב לקראת ההצבעה על תקציב 2018-2017 בכנסת. שלושת היעדים אותם הציב האוצר בהצעת התקציב הם הגדלת הפריון, צמצום אי השוויון והקטנת יוקר המחיה. מנגד טענו חברי הכנסת כי התקציב והתוכנית הכלכלית לא מכוונים להשגת היעדים.
תקציב המדינה צפוי לעמוד בשנת 2017 בסדר גודל כ-446 מיליארד שקלים, כולל ההוצאה על החזרי חובות. זהו תקציב גדול ב-5.1% מתקציב 2016. גם ב-2018 יגדל התקציב ל-460 מיליארד שקלים. הנהלת המשרד הציגה את העלאת התקציב כעלייה משמעותית, אך ההוצאה הממשלתית הממשית, זו שאינה כוללת בתוכה את החזר החובות, צפויה לעלות ב-2017 בשיעור צנוע יותר – 3.4% (12 מיליארד שקלים יותר מתקציב 2016) לסכום של 359.7 מיליארד שקלים. ב-2018 צפויה על פי התקציב עליה משמעותית בהוצאה הממשלתית הממשית לסכום של למעלה מ-376 מיליארד שקלים, עליה של קרוב ל-4.7%, אך כזכור, הצעת התקציב כוללת מתווה "התאמה" שיאפשר לממשלה לקצץ את עליית התקציב ב-2018, ולכן עוד חזון למועד.
עלייה זו, שיש הסבורים שהיא קטנה בהשוואה לצרכים של המשק ולכספים שנצברו בקופת האוצר, מהווה פריצה של הכללים הפיסקליים הקיימים – כלל הגרעון וכלל ההוצאה, ולכן, עם העברת התקציב נעשה תיקון של הכללים הפיסקליים הקבועים בחוק, כך שהחוק יתאים להחלטה המבוקשת. מתווה הורדת הגרעון יתוקן כך שתתאפשר הגדלה של הגרעון בשנתיים הקרובות וחזרה למתווה ההקטנה בשנים הבאות.
הדיון בוועדת הכספים שהתקיים אתמול מהווה פתיחה לשרשרת דיונים שתתקיים בשבועות הקרובים על סעיפי התקציב ועל התוכניות המרכיבות את חוק ההסדרים. הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, תיאר לחברי הכנסת את הקווים המנחים דרכם עיצבו במשרד האוצר את התקציב. לוי תיאר את שלושת המטרות הבסיסיות שמשרד האוצר שם לעצמו: הגדלת הפריון לעובד כמנוע צמיחה, בשאיפה להתקרב לממוצע ה-OECD, הורדת יוקר המחיה על ידי פתיחת שווקים שונים לתחרות והגדלת שוויון ההזדמנויות על ידי תכניות כמו חיסכון לכל ילד.
בנוסף ציין מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, את התוכנית להשקיע במערך התחבורה הציבורית מעל לחמישים מיליארד שקלים בשנים הקרובות על מנת לקדם מערכי הסעת המונים כמו הרכבת הקלה, הרכבת התחתית ועוד. עוד דיבר באב"ד בזכות הגדלת התקציבים האזרחיים בעשרות אחוזים ושמירה על ריסון תקציב הביטחון במסגרת ההסכמות על תר"ש (תוכנית רב שנתית) גדעון עליה הסכימו האוצר והצבא. באב"ד גם חשף בפני חברי הכנסת את העובדה כי בעקבות עודפי המיסים שנגבו ב-2016, הגרעון בסוף השנה צפוי להיות נמוך משמעותית מהתוכנית המקורית שעמדה על 2.9%.
את הסקירה על מסגרת התקציב העבירה סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך שהסבירה לחברי הכנסת את הצורך בפריצת כלל ההוצאה והרחבת הגידול המותר בתקציב ל-5.1% ב-2017 ו-3.1% ב-2018. הצורך בהגדלת התקציב נובע מהרצון לקדם תהליכים שהיו תקועים במשך מספר שנים ולקדם את הגידול בצמיחה, ונשען על הגרעון הנמוך שהקטין את החלק של תשלומי הריבית מסך התקציב ועל הצמיחה בהכנסות המדינה ממיסים בשנים האחרונות. על אף הצורך לפרוץ את כלל ההוצאה ולהגדיל את הגרעון הדגישו באוצר כי הם עדיין מאמינים בחשיבותם של כללים אלה וכי בכוונת האוצר לחזור למסגרות הפיסקליות בתקציבים הבאים.
מלבד היו"ר גפני, נכחו בדיון חברי כנסת מהאופוזיציה בלבד, שתקפו את הצעת התקציב של האוצר. חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) טען כי אין כל קשר בין היעדים לבין התקצוב והוסיף כי היה מצפה שמנכ"לי המשרדים והשרים היו אלה שמגדירים את היעדים ומכינים את התוכניות, ואילו משרד האוצר היה מתרכז בנושאי המאקרו. עוד טען רוזנטל כי עדיף היה אם היו לוקחים מספר נושאים מצומצם יותר ומובילים בהם רפורמה עמוקה שהייתה מביאה לשינוי אמיתי, בניגוד לתיקוני השוליים שמשמרים את הבעיות.
חבר הכנסת טרכטנברג (המחנה הציוני) טען כי לדחיית מתווה הפחתת הגרעון בשנתיים יש השפעה שלילית על האמון של רוכשי האג"חים ברצינות הכוונות של האוצר. לטענתו מוטב היה אם היו מוותרים על המתווה להפחתת הגרעון או משנים אותו במקום להתייחס אל הצורך לעקוף אותו כדחייה זמנית.
מתיחות נרשמה בדיון כאשר חברת הכנסת סתיו שפיר טענה כי פקידי האוצר משקרים לחברי הכנסת (בהתייחסה לתת הביצוע הכרוני שהוצג בספר התקציב האבוד). הממונה על התקציבים אמיר לוי החליט להגיב לדבריה של שפיר ודרש כי לא תכנה את עובדי האוצר בכינויי גנאי ותשמור על כבודם כעובדי ציבור. בשלב זה נאלץ יו"ר הוועדה להתערב בויכוח שהתלהט ולהזהיר את שפיר.
